מקורות הפליטה של חלקיקים אלה מגוונים וכוללים שריפות, אתרי בנייה, עשן שנפלט מתעשייה ועוד. צילום: unsplash
כשהילדים שלנו מתלוננים על גירוי בעיניים, דומעים או מתחילים לצמצם את העפעפיים כדי להביט במסך, התגובה האוטומטית של רובנו היא לתהות על עודף שעות מסך או לחפש את המקור הגנטי במשפחה. אלא שמחקר סקירה עולמי חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת "העין" (IOSJ) של האיגוד הישראלי לרפואת עיניים, מצביע על גורם סיכון חדש: האוויר שאנחנו והילדים שלנו נושמים מדי יום.
זיהום אוויר מוכר לרוב בהקשר של תחלואת לב וריאה, אך בפועל גם פני השטח של העין חשופים ישירות לאוויר והם פגיעים במיוחד, על אחת כמה וכמה אצל ילדים, שמערכת החיסון והעיניים שלהם עדיין מתפתחות. באוויר יש חלקיקים נשימים עדינים שנקראים גם PM2.5 (Particulate Matter). מדובר בשם כולל למגוון רחב של חלקיקים שונים, החל מרכיבים ביולוגיים ותרכובות אורגניות וכלה בכימיקלים ובמתכות, שהקוטר שלהם הוא עד 2.5 מיקרון (מיליונית המטר). מקורות הפליטה שלהם מגוונים וכוללים שריפות, אתרי בנייה, עשן שנפלט מתעשייה ועוד.
בשל קוטרם הזעיר, החלקיקים הללו לא נעצרים בדרכי הנשימה העליונות בלבד, אלא חודרים לעומק הרקמות. "חשיפה של ילדים לזיהום אוויר מביאה בראש ובראשונה לגירוי בעיניים, אך החלקיקים הללו יכולים לנדוד ולהשפיע גם על רקמות עיניות פנימיות, להשפיע על כלי דם עדינים של הרשתית, ולגרום לדלקות ולסיבוכים רפואיים נוספים", מציין גיא ברנט-יצחקי, אורתופטיסט ביחידה לרפואת עיניים ילדים ופזילה במרכז הרפואי האוניברסיטאי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ויו"ר איגוד האורתופטיסטים בישראל.
ילדים פגיעים במיוחד למזהמים אלה – בתוך הבית וגם בחוץ. "בסביבה הביתית נפלטים חלקיקים כאלה במהלך בישול ובמיוחד בצלייה, במהלך חימום הבית בעזרת קמין או אח, בחשיפה לעישון של מי מבני הבית, ואף ממוצרי צריכה שונים כגון חומרי ניקוי ומטהרי אוויר", מפרט ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין. "מחוץ לבית ילדים נחשפים לזיהום זה באזורי תעשייה, בחשיפה לעישון סביבתי ולשריפות. הרגישות המוגברת של ילדים נובעת ככל הנראה בשל חוסר בשלות התפתחותית של מערכת העין ומערכת החיסון, ובעקבות גורמים התנהגותיים כמו פעילות רבה יותר בחוץ", הוא מסביר.
איך זיהום אוויר משפיע על העיניים של ילדים?
כדי לבחון את היקף התופעה, ערכו החוקרים סקירת ספרות שיטתית של שני עשורי מחקר עולמי (2005–2025) במאגרי מידע מדעיים. מתוך עשרות מאמרים שנבחנו, אותרו 14 מחקרים אפידמיולוגיים איכותיים שהעריכו באופן כמותי את הקשר בין חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים לבין מחלות עיניים בקרב ילדים ונוער עד גיל 18.
הממצאים הראו כי הקשר החזק ביותר שנמצא הוא בין חשיפה לזיהום אוויר לבין מחלות אלרגיות על פני השטח של העין. מחקר מישראל שנכלל בסקירה, למשל, ניתח נתונים של אלפי מטופלים ומצא כי עליות בריכוזים של חלקיקים נשימים עדינים היו קשורות באופן מובהק להחמרות בדלקת אביבית של הקרנית והלחמית (VKC) – במיוחד אצל ילדים מתחת לגיל 5.
"הממצא המפתיע והמטריד ביותר שגילינו היה שחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים נקשרת לפגיעה בלתי הפיכה בראייה של ילדים. מצאנו שחשיפה כרונית לחלקיקים נשימים עדינים עשויה להשפיע משמעותית על התפתחות ליקויי תשבורת, כלומר מספר המשקפיים בילדים, בדגש על מיופיה – כלומר, קוצר ראייה", מבהיר גיא ברנט-יצחקי. הנתונים מציגים תמונה עקבית: במחקר שבדק כ-97,000 ילדים מטייוואן שנחשפו לרמות 2.5PM הגבוהות ביותר היה סיכון גבוה ב-57 אחוז לפתח מיופיה.
"החשיפה לחלקיקים נשימים עדינים משרה תהליכים דלקתיים שעלולים להביא לשינויים במבנה העין, בין היתר התארכות עינית שגורמת לקוצר ראייה", הוא אומר.
ילדים פגיעים במיוחד למזהמים אלה – בתוך הבית וגם בחוץ. צילום: unsplash
כך אפשר להפחית את החשיפה של ילדים לזיהום אוויר
למרות הממצאים המדאיגים, החוקרים מצביעים על צעדים מעשיים שהורים יכולים לנקוט באופן מיידי. "רצוי לצמצם את חשיפת הילדים למקורות זיהום אלה: להרחיק אותם ממתקני תעשייה שפולטים עשן, להמעיט בצליית מזון הפולט עשן ולהקפיד לאוורר את הבית בעת הבישול, ולא לעשות שימוש במתקני חימום המבוססים על שריפה כגון אח או קמין, וכמובן לא לעשן לידם", מסביר ד"ר ברנט-יצחקי.
ברמת המדיניות והרשויות, נדרשים צעדים מערכתיים לצד הגברת האכיפה. "ראוי לבצע אסדרה של סוגיית קמינים לחימום ביתי, בשאיפה לאסור את השימוש בהם באופן גורף – על אחת כמה וכמה במדינה חמה כמו ישראל שבה אין בהם צורך של ממש. קיימים חוקי עזר עירוניים הנוגעים לשימוש בקמינים להסקה, אך אלה לא תמיד נאכפים וגם לא קיימים בכל רשות. חשוב להבין שחשיפה לזיהום אוויר לא משפיעה רק על מחלות לב-ריאה, לא פוגעת רק בילדים אסתמטיים או בקשישים, אלא יש לה השפעה גם על מערכות שונות בגוף וגם על אוכלוסייה בריאה", מסכמים החוקרים.
