מיגון תחת אש: המחיר הסביבתי של הממ"דים בישראל

לדבריה, אפשר למצוא הזדמנויות אחרות לחיזוק החוסן העירוני שפוגע בסביבה פחות. "חוסן עירוני מתייחס לעיר כמערכת שמורכבת מהמון שכבות ותשתיות, שצריכה להשתנות ולהתאים את עצמה למצבים קיצוניים מבלי לקרוס. אחת הדוגמאות לחוסן עירוני היא עצמאות אנרגטית של מבנה, של שכונה או אפילו של עיר. אם למשל תחנת כוח מרכזית בישראל נפגעת מטיל, כפי שעלול לקרות בזמן מלחמה, מדינה שלמה עלולה להישאר ללא אספקת חשמל. לכן החשיבה על מערכות אנרגיה מבוזרות ועמידות כמו לוחות סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה, היא חלק בלתי נפרד מתכנון של חוסן. אנחנו חיים בשנים של חירום ושל אירועי קיצון שצריך לתת להם מענה והמרחב הבנוי צריך לדעת להגיב אליהם בשלבי התכנון", אומרת הרץ.

הרץ מדגישה שהמציאות בישראל אינה מאפשרת פשרות בכל הנוגע לבטיחות. "יש בארץ הנחיות בטיחות והנחיות של פיקוד העורף, והן קודמות כמעט לכל דבר. נוסף על כך, יש קשר ברור בין חוסן אקלימי לחוסן ביטחוני: שניהם עוסקים ביכולת של עיר להתמודד עם מצבי קיצון. עלינו להסתכל על מגוון הסכנות: סכנות ביטחוניות וסכנות כמו סופות קיצוניות והצפות. אנחנו רוצים ערים שיודעות להתמודד עם משברים, ולכן צריך לתכנן ערים שמסוגלות להתמודד עם מלחמות ועם משבר האקלים. לא מדובר באתגרים נפרדים אלא במערכת אחת של סיכונים שצריך להתכונן אליה מראש", היא מסכמת.