המזונות העיקריים שילדים נוטים לזרוק הם בעיקר שאריות מארוחות מבושלות ובמקום השני: כריכים שנארזו לבית הספר. צילום: Unsplash
מעבר למשמעויות הכלכליות האדירות של בזבוז מזון, יש לכך השלכות סביבתיות נרחבות. אז גם אם נוח להעלים עין מהמזון שנזרק, אי אפשר להתכחש לטביעת הרגל שהפעולות האלה מסבות: ההערכות הן שקרוב ל-10 אחוז מכלל גזי החממה שנפלטים אל האטמוספרה קשורים לאובדן מזון בתעשיית המזון או לפליטות שמקורן במזון שלא נצרך. על פי דו"ח של "לקט ישראל" על אובדן מזון בישראל, במהלך 2023 נזרקו 2.6 מיליון טונות מזון, בשווי של 24.3 מיליארד ש"ח שהם 38 אחוז מכלל המזון שמיוצר בישראל. מדובר בעלייה של 3 אחוזים לעומת השנה הקודמת.
עד כמה ילדים ובני נוער משפיעים על היקפי בזבוז המזון בבית, ואיך אפשר לרתום אותם לנושא? מחקר ישראלי חדש של The Natural Step Israel (TNS ישראל) בחן לעומק את נושא בזבוז המזון בקרב ילדים ונוער בגילי שנתיים עד 18 שנה. התוצאות מראות שהדרך לצמצום בזבוז המזון מתחילה במגע בלתי אמצעי של ילדים עם האדמה ועם תהליכי גידול המזון בטבע ובמרחב העירוני.
הכריכים נזרקים
מרבית המחקרים בנושא צמצום בזבוז מזון עוסקים בדפוסי צריכת מזון של האוכלוסייה הבוגרת, בעוד שחלק גדול מהיקפי בזבוז המזון במשקי הבית מתרחש בקרב משפחות עם ילדים – בגלל דפוסי צריכת המזון של הילדים. "בכל מה שקשור לבני נוער הנושא בחיתוליו. בארץ ובעולם אין הרבה מחקרים בנושא, בטח לא כאלה שעוקבים אחרי קבוצות ילדים ונוער במשך שנים", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת TNS ישראל, שערכה את המחקר יחד עם מאי סירי והילה סגל-קליין.
במסגרת המחקר, שהתקיים בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, נערכו ראיונות עם אנשי מקצוע מתחומי החינוך הסביבתי, החקלאות והטבע. במקביל, בוצע סקר בקרב למעלה מ-400 הורים. "הופתענו משיתוף הפעולה המהיר של ההורים. בשלב מסוים נאלצנו לסגור את הסקר כי הייתה היענות גבוהה בכל הארץ", היא מספרת.
על פי המחקר, בין הגורמים המרכזיים לבזבוז מזון בהשפעת ילדים אפשר למצוא רכישות אימפולסיביות, העדפות משתנות, בררנות במזון ותיעדוף מזונות "מושלמים" מבחינה חזותית. עוד נמצא שהמזונות העיקריים שילדים נוטים לזרוק הם בעיקר שאריות מארוחות מבושלות ובמקום השני: כריכים שנארזו לבית הספר.
חוויות של גידול מזון יכולות לשפר את היחס של ילדים לבזבוז מזון. צילום: unsplash
"פעם בני הנוער הלכו לעבוד בשדות"
לחיבור או לניתוק הרגשי מהטבע יש קשר הדוק לאורח החיים המודרני שכולל התרחקות מתהליכי גידול מזון, עיור אינטנסיבי ותיעוש של מערכות המזון. על פי המחקר, העובדה שלילדים בחברה העירונית אין את ההזדמנות לחוות וללמוד בצורה ישירה על תהליכי גידול ועיבוד המזון קשורה לניתוק הרגשי שהם חווים ביחס למזון, שעלול לגרום גם לבזבוז מזון. נתוני הסקר מצביעים על כך שרוב הילדים אינם רגילים לעסוק בפעילויות שקשורות לגידול מזון בטבע באופן קבוע. נוסף על כך, רוב ההורים זיהו קשר חיובי בין מעורבות הילדים בבישול ובהכנת המזון לבין המודעות למזון. "בניגוד לגישות מסורתיות שמניחות שהעברת ידע היא הדרך העיקרית לקידום שינוי התנהגותי, המחקר שלנו מציב את החוויה הרגשית והאישית כבסיס הכרחי לשינוי. הנתון הבולט ביותר בתוצאות הראה שהסיבה המרכזית שילדים ונוער מבזבזים מזון היא הניתוק הרגשי שיש להם ביחס למזון. הם לא גדלים באווירה חקלאית, אלא עוברים חיים שלמים בלי לראות את המזון גדל; הם אף פעם לא נדקרו משיח או מצמח ולא היה להם חם בשדה. אז המטרה היא קודם כול לייצר את החיבור הרגשי הזה. להתחיל מהבסיס, עוד לפני הפרקטיקות במטבח. לחבר אותם לשטח, לחקלאות ולשמש. שהילד יבין וירגיש שהוא לא רק אוכל וצורך מזון, הוא חלק משרשרת המזון", מסבירה ביטרמן.
כדי לחולל שינוי ביחס ובהתנהגות של ילדים ונוער אל המזון נדרשות, בין היתר, חוויות של גידול מזון בטבע ושל מגע ישיר עם האדמה. עם זאת, לא נמצאו ממצאים ישירים המעידים על כך ששינוי זה מוביל להפחתת בזבוז מזון. במחקר מצוין כי גם פעילויות קצרות טווח, כמו סדנאות חד-פעמיות בטבע, עשויות לעורר חיבור רגשי ולהגביר מודעות סביבתית, אך השפעתן מוגבלת. על פי מחקרי עבר, נמצא שפעילויות גידול מזון בבתי ספר תורמות לשיפור הרגלי התזונה של ילדים, בעיקר בהקשר של צריכת ירקות ופירות. "פעם בני הנוער הלכו לעבוד בשדות. אפשר לעשות את זה גם כיום כחלק משגרת החיים", אומרת ביטרמן. "המטרה היא שילדים ייחשפו באופן רציף לשטח ולשדה. החזון הוא לשנות את הגישה של הילדים דרך המבוגרים, אלה שמתווכים להם את השטח. חשוב שהורים, מדריכי נוער וכל מי שמלמדים חקלאות ישלבו בפעילות בשטח מסרים של צריכה נכונה ומניעת בזבוז", היא אומרת.
במקביל לחיבור הישיר לאדמה, לשמש ולתהליך הגידול, ביטרמן מדגישה את הפוטנציאל שבשילוב הטבע במרחב המודרני. "למרות שרובנו גרים בערים, אפשר להכניס לחיי היום-יום שלנו את חוויית הגידול של המזון. אפשר להתחיל בפעולה הכי פשוטה כמו לשים עציץ במרפסת או על הגג ולגדל בו נענע ועגבנייה, ואפשר להשתלב בפעילות בגינה קהילתית. כיום המרחב האורבני פתוח הרבה יותר לטבע", היא אומרת.
מה זה בכלל צמבו"ז
"לפני 12 שנה, כשהקמנו את TNS בישראל והתחלנו להתעסק בהשפעות של מזון על קיימות, לא הייתה מודעות לנושא של בזבוז מזון. המחקר הנוכחי בא אחרי שורה של מחקרים ופרויקטים שהציעו והובילו לשינויי פרקטיקות של ניהול נכון יותר של מזון. כחלק מהעלאת המודעות המצאנו את המושג 'צמבו"ז' שהוא ראשי תיבות של צמצום בזבוז מזון, וייסדנו את היום הלאומי לבזבוז מזון שחל כל שנה ב-12 במרץ", אומרת ביטרמן.
"בשלב מסוים הבנו שהעלאת מודעות לא מספיקה ושצריך לפתח כלים נוספים, ביניהם כאלה שידברו אל הרגש ושיובילו לפעולה כתוצאה משינוי פנימי. יש לציבור מעט מאוד קשב, בטח עכשיו, וזה רק מחדד את הצורך לגרום לשינויים בהתנהגויות הכי קטנות ביום-יום, ולא בדברים שדורשים מאמץ או לוגיסטיקה מיוחדת", היא מסכמת.
