עיכוב בבניית המטרו פוגע בסביבה ובבריאות שלנו

תשתיות ואנרגיה |
דו"ח מבקר המדינה מתריע על ליקויים חמורים בבניית המטרו שעלולים להביא לעיכוב משמעותי בהפעלתו. מה יהיה המחיר הסביבתי של עיכוב כזה?
מטרו. צילום: Pixabay

עיכוב במטרו יגרום לעומס חמור יותר על הכבישים וכתוצאה מכך להגברה של זיהום האוויר מתחבורה. צילום: Pixabay

דו"ח מבקר המדינה בנושא המטרו בגוש דן הוא תמרור אזהרה לציבור ולגורמי הממשל: הוא מתריע על עיכובים, מחסור בכוח אדם, חוסר תיאום בין משרדי הממשלה וסיכונים תקציביים בהיקף של מיליארדי ש"ח. אבל בין השורות מסתתרת אזהרה נוספת, מפורשת פחות: עיכוב בפרויקט הוא גם סיכון סביבתי משמעותי.

ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של עיכוב פרויקט המטרו בגוש דן

עיכוב במטרו מתורגם לעומס חמור יותר על הכבישים וכתוצאה מכך להגברה של זיהום האוויר מתחבורה – שהוא אחד ממקורות הזיהום המרכזיים במרחב העירוני. לפי הנתונים שמובאים בדו"ח המבקר, ללא מערכת מטרו, מספר שעות הרכב במטרופולין תל אביב צפוי לזנק מכ-143 מיליון שעות ב-2018 לכ-456 מיליון שעות ב-2040. נוסף על כך, קווי הרכבת הקלה יפעלו בתפוסה של 150–250 אחוז, והכבישים יהפכו צפופים אפילו יותר. המשמעות: יותר פקקים, יותר זמן נסיעה ויותר מנועים שמחמירים את זיהום האוויר.

מדובר בנזק סביבתי מצטבר. כל שנה שבה המטרו אינו פועל היא שנה של זיהום אוויר גבוה יותר, וכתוצאה מכך פגיעה בבריאות הציבור, בעיקר בילדים, בקשישים ובאוכלוסיות שגרות סמוך לצירי תנועה עמוסים. יתרה מזו, הדחייה מקבעת דפוסים שמקשים על שינוי עתידי כמו דפוס הפרבור, שבו אוכלוסיות עוברות לפרברים, סלילת כבישים נוספים ותלות הולכת וגוברת ברכב הפרטי. והציבור שכן מעדיף תחבורה ציבורית מאבד את האמון בתחבורה הציבורית וחוזר לרכב הפרטי.

מטרו. צילום: Pixabay

ללא המטרו, קווי הרכבת הקלה יפעלו בתפוסה של 150–250 אחוז. צילום: Pixabay

מדוע המטרו חיוני? צפיפות אוכלוסייה, בנייה בתת-הקרקע ואיכות החיים בעיר

"כשמסתכלים על דפוסי הנסיעה של אנשים בארץ ובעולם, רואים שרוב הנסיעות הן של קילומטרים בודדים, לרוב למקום העבודה", אומר ד"ר נדב לוי, שותף בחברת Last Mile – תכנון ערים ותחבורה, ובוגר תוכנית ממשק. "כלומר, רובנו חיים ומבלים את רוב הזמן שלנו בתוך אותו אזור. זה מצריך מערכת תחבורה שמאפשרת נסיעות קצרות בנוחות. פתרונות של מערכות להסעת המונים כבר פועלות כמו רכבות קלות. אבל יש הבנה ברורה בקרב דרגי התכנון ומקבלי ההחלטות שזה לא מספיק", הוא מסביר.

"קצב גידול האוכלוסייה שלנו בישראל גבוה, ואין לנו יותר שטחים פנויים מיותרים, בעיקר בערים הצפופות. אז מה שנשאר זה לבנות מתחת לקרקע. לכן, אין ברירה אלא לבנות רכבת תחתית. למטרו יש הרבה יתרונות: הוא למעשה מוסיף דרך לנוע בתת הקרקע, ומאפשר לצופף עוד את הבנייה העירונית. זה מפנה שטחים לשימושים אחרים כמו שטחים פתוחים שאפשר להקדיש לטובת פארקים – שמעלים את איכות החיים. נוסף על כך, מערכת מטרו מאפשרת נסיעה תוך מתן העדפה מלאה: אין צמתים ורמזורים, ואין הולכי רגל. המטרו לא צריך לעצור לאף אחד חוץ מלנוסעים, ובהתאם יכול לנסוע במהירות גבוהה מאוד", מסביר לוי.

המטרו כפתרון למשבר התחבורה: יתרונות, אתגרי הקמה וצעדים משלימים

המטרו מציע קיבולת גבוהה של נוסעים, מהירות יציבה וגבוהה והפרדה מוחלטת מהתנועה בכבישים. לפי מחקרים המובאים בדו"ח מבקר המדינה, במטרופולין בגודל של גוש דן מערכת מטרו היא הפתרון היחיד שיכול לספק נגישות וניידות בהיקף הנדרש. מבחינה סביבתית, המשמעות היא פוטנציאל ממשי לצמצום שימוש ברכב פרטי ולהפחתת פליטות מתחבורה בטווח הארוך.

יחד עם זאת, בניית המטרו הוא תהליך ארוך ויקר מאוד. גם בהנחה שהכול יתרחש לפי לוח הזמנים, המטרו צפוי להתחיל לפעול באופן מלא רק בשנת 2037. תהליך ההקמה עצמו מלווה במפגעים סביבתיים לא מבוטלים: חפירות, רעש ותנועה של אלפי משאיות. הדוח מתריע כי ההיערכות לניהול ההשלכות האלה עדיין חסרה. "אין ספק שאנחנו נמצאים במציאות תחבורתית שהולכת ומחריפה. זה לא רק שהפקקים נעשים גרועים יותר אלא שהמערכת שלנו הפכה לרגישה מאוד: מספיק אירוע קטן מאוד כמו מכונית שנתקעה בצומת קריטי במחלף השלום בארבע אחר הצהריים, או תאונה קלה באיילון שחוסמת נתיב – וכל גוש דן עומד. לצערי האירועים האלה קורים כל הזמן וההשפעה שלהם מחריפה. אנחנו נמצאים בקצה גבול הקיבולת ולכן כל דבר קטן מוציא אותנו משיווי משקל, ותוקע אותנו בפקק תנועה", אומר לוי.

"בלי ברירה הציבור עושה התאמות ברמה האישית. שעות השיא מתארכות, אז אנחנו יוצאים מוקדם יותר בבוקר, מחליפים את מקום העבודה שלנו או מי שיכולים, עובדים מהבית. המשמעות היא שאיכות החיים שלנו נפגעת ואנחנו צמאים לפתרון. למטרו יש פוטנציאל משמעותי לשינוי, ובהחלט צריך לקדם אותו כמה שיותר מהר. במקביל המדינה צריכה להמשיך ולהשקיע בפתרונות אחרים כמו אגרת הגודש, שאומנם שנויה במחלוקת אבל צפויה להקטין את העומס ולשמש מנגנון למימון העלויות הגבוהות של המטרו, ולספק תקציב נוסף לשיפור התחבורה הציבורית. פתרונות נוספים שיש לקדם הם הוספת נתיב העדפה לתחבורה ציבורית, הוספת שבילי אופניים ומדרכות – כל מה שיקל על העומס ויפחית את כמות הרכבים על הכביש," הוא מסכם.



אולי יעניין אותך