שתפו‬        

בין בון לאסון

השבוע התקיימה ועידת האו"ם לשינוי האקלים בבון. איך העולם פועל להתמודד עם משבר האקלים בצל איומי הפרישה של נשיא ארצות הברית ומה מתכוונת ישראל לעשות?
16 בנובמבר 2017



במהלך שבוע החולף התכנסו בבון שבגרמניה 195 מדינות כדי להמשיך את הדיונים בנושא התמודדות מדינות העולם עם שינוי האקלים שמתייצב לפתחנו, במסגרת כנס COP23. נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ אמנם הכריז מוקדם יותר השנה שארצו תנטוש את ההסכם העולמי להתמודדות עם שינוי האקלים שנחתם בוועידת פריז ב-2015 (COP21), אבל בניגוד לחששות שהמהלך יגרור אחריו מדינות נוספות, מסתמן ששאר מדינות העולם נותרו מחויבות להסכם כתמיד. למעשה, המדינה האחרונה שלא היתה חתומה עליו – סוריה – עשתה זאת במהלך השבוע שעבר, ממש לפני פתיחת הוועידה בבון.

בראש סדר היום של הוועידה עמד יעד מרכזי מובהק: ״לחתור ליישום מוצלח, כוללני ושאפתני של הסכם פריז״. את הכנס הובילה פיג'י, עובדה שיש לה משמעויות סמליות רבות, משום שמדובר במדינה שניצבת באחד המוקדים הרגישים ביותר לשינוי האקלים. כאי קטן באוקיינוס השקט, צפון מזרחית לאוסטרליה, פיג׳י בעלת האוכלוסייה הילידית נמצאת בסכנה חמורה של הצפות עקב אירועי קיצון ועליית פני הים – שניהם בעלי קשר ישיר להתחממות כדור הארץ, והאי כבר סובל מהשפעות שינוי האקלים. לכן, לפיג'י אינטרס מובהק לא רק לפעול למימוש כולל של היעדים שהוסכמו על ידי המדינות בהסכם פריז, אלא אף לחתור להצבת יעדים מתקדמים יותר.

שינוי האקלים בפיג'י

 

הסכם פריז קורא לשמור את ההתחממות הגלובלית מתחת ל-2 מעלות צלזיוס מעל לערכי הטמפרטורות לפני תקופת המהפכה התעשייתית וקרוב ככל האפשר להתחממות של 1.5 מעלות בלבד. עמדתה של פיג׳י היא שהקהילה הבינלאומית חייבת לבצע פעולות מתוכננות ולכוון ליעד שאפתני יותר – להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות לכל היותר. בעבור פיג׳י, ומדינות אחרות שנמצאות בנקודות פגיעות יחסית להשפעות שינוי האקלים, זו לא רק מטרה שאפתנית – אלא המינימום האפשרי שהכרחי להישרדותן.

מטרות הוועידה השנה כללו גם משא ומתן על גיבוש קווים מנחים ליישום תכנית פעולה אקלימית עולמית, לפי מה שנקבע תחת הסכם פריז. המדינות השותפות מציגות את המאמצים שלהן להפחתת פליטות, בניית הסתגלות לשינוי האקלים, מכשירי מימון פיננסיים, פיתוח טכנולוגיות ובניית יכולת התמודדות, וכן להמחיש כיצד הן יהיו מחויבות לעמידה ביעדים שהציבו.

שיטת הטלנואה

פיג'י לימדה אותנו בוועידה מלה חדשה: טלנואה (Talanoa) שבה ישתמשו הצדדים כמתודולוגיה לבניית דיאלוג עתידי בנושא שינוי האקלים (בעיקר בוועידה שתתקיים ב-2018 בפולין, שבה ידונו המדינות בהרחבת יעדי הפחתת הפליטות שלהן לשנים הבאות). טלנואה היא מילה מסורתית שנמצאת בשימוש בפיג׳י ובאוקיינוס השקט ושמשקפת תהליך של דיאלוג כוללני, שמאופיין בהשתתפות פעילה ובשקיפות. מטרת הטלנואה היא לחלוק סיפורים, לבנות אמפתיה ולהגיע להחלטות נבונות, שלוקחות בחשבון את טובת הכלל. פיג׳י מקווה שהשיטה הזו תסייע להציג את הפרקטיקה הטובה ביותר להטמעת תכנית פעולה מהפכנית בנושא שינוי האקלים, ותגביר את המוטיבציה של המדינות השותפות ליישם אותה.

הדיונים בוועידת בון. רגע דרמטי במאבק במשבר האקלים

אלקין מתבייש

ב-9 בנובמבר, עם פתיחת הוועידה העולמית בבון, התכנסה גם אצלנו ועידת האקלים הישראלית זו השנה השנייה. בוועידה נכחו בכירים מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה, מהממשלה, מארגונים סביבתיים רבים ועוד, שהתכנסו לדון בנושא פעילות ישראל להתמודדות עם שינוי האקלים תחת הכותרת ״זה הכרחי, זה אפשרי, זה כדאי״.

בניגוד לשנתיים הקודמות, השר להגנת הסביבה זאב אלקין לא יצא לייצג את ישראל בוועידה העולמית החשובה בבון (גם מנכ״ל המשרד, ישראל דנציגר, לא טס לגרמניה  והנציג הישראלי הבכיר ביותר שנשלח מטעמנו הוא יו״ר ועדת הפנים של הכנסת – ח״כ דוד אמסלם), אך בוועידה הישראלית השר אלקין דווקא השתתף ונשא נאום שהציג את התקדמות הממשלה בהשגת היעדים שהציבה במסגרת הסכם פריז – כמו גם את אי-התקדמותה בתחומים אחרים. בין היתר, טען אלקין כי היעדים שהציבה ישראל במסגרת ההתחייבויות להסכם הם "מעט טריקיים" – על פי הגדרתו. ״'תרגיל' החישוב פר-קפיטה (כלומר, הפחתת פליטות לנפש ולא כמדד מדיני אבסולוטי – מ.פ.) הוא בעייתי בהתייחס לתרחיש הדמוגרפי למדינת ישראל לשנת 2030״, אמר השר אלקין. ישראל אמנם התחייבה להפחית עד 2030 את כמות פליטות גזי החממה בשטחה ב-26 אחוז ביחס לרמתן בשנת 2005, אבל מדובר בהפחתה לנפש בלבד ולא בהפחתה אבסולוטית. למעשה, כשמסתכלים על התרחיש הצפוי לגידול האוכלוסייה בישראל, מתברר שסך כל הפליטות צפוי בעצם לגדול ב-12.5 אחוז. מדובר ביעד מאכזב מאוד ביחס ליעדים האבסולוטיים שהציבו המדינות המערביות אחרות.

בין הצעדים שנעשו השנה בדרך להשגת היעדים ציין השר אלקין את ההפחתה המשמעותית בשימוש בפחם, עקב המעבר לשימוש בגז טבעי. ״בשנה האחרונה הצלחנו לצמצם את השימוש בפחם ב-17 אחוז, ולפי התחזית, ב-2018 אנחנו עתידים להגיע לצמצום של 25 אחוז״, הוא אמר. ״הגז טבעי אינו פוגע לדעתנו בבריאות ובסביבה בצורה משמעותית, ומנגד הוא שחקן מפתח בצמצום השימוש בפחם״.

חבר הכנסת דב חנין, שעלה לנאום לאחר השר אלקין, התייחס גם הוא בנאומו לנושא הגז הטבעי, וקרא לשאוף להפסקה מוחלטת בשימוש בפחם ולפתח כמה שיותר מקורות אנרגיה מתחדשת: ״יש לנו גז וזו בשורה טובה בהחלט – גז הוא נקי יותר מאשר פחם״, אמר חנין, ״אבל גם גז הוא דלק מחצבי. אנחנו לא צריכים להחליף לטווח הארוך תלות בפחם בתלות בגז. זהו אמצעי מצוין כמעבר. אנו עדים למהפכה מדהימה בשנה האחרונה: לראשונה מחירי האנרגיה המתחדשת ירדו מתחת למחירי האנרגיה המתכלה. אנחנו נמצאים בפיגור נוראי אחר מדינות המערב. לממשלה יש תפקיד מכריע ביצירת מנגנוני עידוד ובהסרת חסמים למעבר לאנרגיה מתחדשת״.

בישראל, אגב, פחות משלושה אחוזים מיוצרים כיום באמצעות מקורות אנרגיה מתחדשת (שמש ורוח), כשההתחייבות שלנו לפי הסכם פריז היא להגיע ל-17 אחוז עד לשנת 2030. גם השר אלקין התייחס לנושא האנרגיה המתחדשת: ״היום אנחנו נמצאים באחוזים שמביישים מדינת עולם מערבי״, הוא אמר. ״הצבנו לעצמנו יעדים שביחס למצב שלנו היום הם יומרניים, אך ביחס לעולם הם צנועים. אנחנו מנסים לשפר את המצב ולהכניס אנרגיה מתחדשת גם דרך שיתוף אזרחי – למשל באמצעות הצבת פאנלים סולאריים על הגגות. לצערי, אנחנו לא עומדים כרגע ביעדים של היישום, וללא זה לדעתי לא נצליח להביא לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהצבנו. אך הנושא הזה נמצא גבוה בסדר העדיפויות שלנו״.

תחבורה ציבורית נקייה ורכבים חשמליים שיתופיים

גם נושא התחבורה עלה על השולחן בוועידה הישראלית. השר אלקין ציין כי צעד משמעותי שנעשה בתחום התחבורה היא התכנית להפעלת רכבים חשמליים שיתופיים בחיפה, שקורמת עור וגידים. ״תוך פרק זמן קצר צפויים לפעול בחיפה כ-100 רכבים כאלה, וזמן קצר לאחר מכן גם רכבים נוספים בנתניה ובקריות״, הוא אמר. ״לפי הסטנדרטים המקובלים בעולם, כל רכב כזה מוריד מהכביש 14 רכבים רגילים. אבל מה שחשוב פה הוא בעיקר התקדים, ופחות כמה רכבים מהלך כזה מוריד מהכביש באופן ישיר; ברגע שהתשתית החשמלית תתפרש, זה יאפשר להעביר גם הרבה רכבים פרטיים לרשת החשמלית, ובהמשך גם את האוטובוסים״.

גם ח״כ חנין ציין בנאומו כי אחד הדברים שעל הציבור לשאוף אליו הוא מהפכה של תחבורה ציבורית נקייה: ״אנחנו מבלים חלק ניכר מהיום שלנו כשאנחנו תקועים בפקקים״, הוא אמר. ״הממשלה ממשיכה לבצע מהלכים לעודד את השימוש ברכב הפרטי. למהפכה הזו צריכים להיות שני עקרונות: לתעדף את השימושים הציבוריים לפני הפרטיים, ולתעדף את הנקי על המזהם״.

״המשרד להגנת הסביבה הוא שותף אמיתי, אך הוא פועל בתוך ממשלה שרחוקה מאוד מלראות את האתגר״, סיכם חנין את דבריו. ״המהפכה היא בידינו. אנחנו צריכים להשמיע את הקול שלנו בצורה הרבה יותר משמעותית".

לסיכום, הבהיר השר אלקין כי מדינת ישראל מתכוונת להישאר מחויבת להסכם פריז, עם או בלי ארה"ב כשותפה בו. ״אם מישהו תהה האם מדינת ישראל רצינית בקשר לנושא שינוי האקלים, ואם כשהשלטון בבית הלבן התחלף שינינו את המנגינה, הוא יכול לראות שזה לא המצב״, אמר השר אלקין. ״ידענו שזה יבוא, וקיבלנו החלטה לאשרר את ההסכם ולא לחכות ולראות מה יעשו האמריקאים. אנחנו מאוד מקווים להמשיך בדרך הזו ובשנה הבאה לחזור לפה כשהרשימה של הדברים שלא עשינו תתקצר ואילו הרשימה של מה שכן נעשה תתארך. הכוונה שלי היא שישראל תעמוד ביעדים שלה בהתאם להסכם פריז. השאיפה שלנו היא למימוש היעדים הקיימים ולהצבה של יעדים שאפתניים יותר".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "הוועידה השנה היא מקצועית ונועדה להגדיר את הדרכים לכמת את היעדים וההצלחות של כל מדינה, ועל כן נשלחה מטעם המשרד להגנת הסביבה משלחת מקצועית של 4 נציגים בראשות היועצת המשפטית של המשרד.

"השר השתתף בשנה שעברה בוועידה במרקש והשנה החליט להשתתף בוועידת האקלים שהתקיימה במקביל בארץ ולא לנסוע לבון, ובעוד שבועיים ישתתף בכנס השנתי של שרי סביבה מטעם האו"ם בנושא איכות הסביבה שמתקיים השנה בניירובי שבקניה".




שתפו‬