שתפו‬        

מערכת זווית

בצורת, הוריקנים וטראמפ: סיכום 2017 בסביבה

2017 תיזכר כשנה של שיאי חום ובצורות, אסונות אקולוגיים וזיהומים – אך גם כשנה של הצלחות סביבתיות, מאבקים שנשאו פרי ועולם שמתקדם לאט-לאט לעתיד ירוק יותר
29 בדצמבר 2017



ינואר: אירופה קפואה וחומרי הדברה פוגעים בילדים

גל הקור שפקד את אירופה בתחילת 2017 גבה קורבנות רבים בנפש. חוקרים ישראלים הראו כיצד באמצעות תמונות לוויין, ניתן למדוד את טמפרטורת האוויר בתוך העיר, שלעתים משתנה גם באזורים שמרוחקים מטרים בודדים אלה מאלה. מסקנות המחקר יכולות לסייע לשמירה על בריאות התושבים ולמנוע תחלואה ומוות כתוצאה מחשיפה לתנאי טמפרטורה לא מתאימים.

בינואר התפרסם גם תחקיר שבדק כיצד חומרי הדברה (שמצויים לא רק בפירות ובירקות שאנחנו צורכים, אלא גם במזון מעובד) פוגעים באופן מיוחד באוכלוסיות רגישות ובפרט בתינוקות ובילדים. לכן יש צורך בהתאמת האישורים לריסוס כדי שייקחו בחשבון את תזונת הילדים בישראל ובהקמת מאגר מידע ארצי ייעודי אודות השימוש בחומרי הדברה.

פברואר: ביקור של דג השמש, תושבים נגד הכביש וט"ו בשבט מוקדם

בפברואר פגשו שייטים מופתעים באשקלון באורח בלתי-צפוי: דג שמש גדול, מין שנמצא בסכנת הכחדה ושנצפה רק לעתים נדירות בישראל. משקלו הממוצע של דג שמש הוא 1,000 קילוגרם והוא יכול להגיע לקוטר של עד 3.3 מטרים. הופעתו המפתיעה והמשמחת של דג השמש בחופי ישראל הוכיחה לנו שוב שהים התיכון טומן בחובו מגוון ביולוגי ייחודי ועשיר שצריך וכדאי לשמור עליו.

צפונה משם, ליד מושב חופית, התארגנה בחודש זה מחאת תושבים בעקבות הכוונה לבצע שינויים דרמטיים בכביש החוף, שעלולים לסכן את הדיונה באזור נחל אלכסנדר שמשמשת כבית גידול יוצא דופן מסוגו בעולם ומאוכלסת במינים ייחודים.

באותו חודש, השפעות שינוי האקלים גרמו לכך שהפריחה של צמחים ועצים רבים הקדימו את חגיגות ט"ו בשבט והציגו לנו איך העולם סביבנו צפוי להשתנות.

דג השמש. תצלום: U.S. National Oceanic and Atmospheric Administration

מרץ: סדק בקרח, זיהום בחופים והסוד האפל של תעשיית האופנה

בחודש מרץ נפער סדק ענק במדף הקרח לארסן סי, משטח קרח ענק שממוקם בקצה היבשת האנטרקטית, ומומחים התריעו כי שבירת המדף לא רחוקה. בשנים האחרונות הולכים מדפי הקרח ונשברים לאטם עקב ההתחממות כדור הארץ, ואכן, בחודש יולי נשבר מדף הקרח וחלקו נשטף לים. שבירתו של משטח הקרח והיסחפותו אל תוך הים צפויה להשפיע מהותית על עליית פני הים.

בחודש מרץ פורסם תחקיר לגבי זיהום הים בעונת החורף. החורף היא תקופה קשה בחופים, שכן מוזרמים אליהם שפכים שמקורם במי ביוב וגם נשטפים אליהם מי גשמים שמכילים מזהמים ברמות גבוהות.

בחודש מרץ הפננו את הזרקור גם להשפעה הסביבתית של המוצר הכי נפוץ בחיים שלנו (אחרי אוכל) – הבגדים שאנחנו לובשים. תעשיית האופנה נחשבת למזהם השני בגודלו מכל ענפי התעשייה בעולם, וכל שלב במחזור החיים של הבגדים שלנו משפיע על הסביבה בדרך כזו או אחרת.

אפריל: תכנית להצלת הדיונות, אריזות מזון מהיר וצעדת מדענים בתל אביב

זוכרים שהייתם ילדים, ועשיתם תחרות מי יגיע ראשון לראש הדיונה? אז היום רק כ-17 אחוז משטחי הדיונות החופיות נמצאים במצב שימור טוב ולא נפגעו מפעילות בנייה והרס. חוץ מזיכרונות ילדות, האזורים הללו מכילים בעלי חיים וצמחים ייחודיים, ואלה נמצאים בסכנה. בחודש אפריל הציעו חוקרים דרכים לטיפול בדיונות כדי לשמר אותן ואת מגוון בעלי החיים והצמחים הייחודי שמאפיין אותן.

בחודש אפריל התפרסם תחקיר לגבי אריזות המזון המהיר – כן, לא רק המזון עצמו מעובד ושמנוני, גם האריזות שעוטפות אותו מסוכנות לבריאות. אותן אריזות מכילות חומרים אורגניים מופלרים (או באנגלית PFAs), אשר דוחים מים ושמן, ולכן הם נפוצים מאוד בענף המזון המתועש. הצרות מתחילות כאשר החומרים האלה דולפים מהאריזה אל המזון, אז הם עלולים לגרום לבעיות בריאותיות.

ברחבי העולם התקיימו בחודש זה צעדות למען המדע, כמחאה על מדיניות טראמפ בנושא שינוי האקלים. גם בתל אביב צעדו כאלף איש בקריאה להסתמך על ידע מדעי בקבלת החלטות מושכלת בנושא סביבה, בארץ ובעולם.

מאי: ל"ג בעומר מזהם כפליים, מלחמה בחתולי הפרא וסכר על הנילוס

ל"ג בעומר ייזכר השנה אולי בתור החג הכי לא סביבתי שצוין בישראל. לפי נתונים רשמיים של המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה בל״ג בעומר מזנק זיהום האוויר בכל רחבי ישראל בשיעור של עד פי 18 (!) מהממוצע. השנה, בגלל ההחלטה להאריך את חופשת החג, התקיימו מדורות במשך שני ערבים ברציפות – ואפשר רק לדמיין את זיהום האוויר שגרמו.

בחודש מאי העלתה אוסטרליה הילוך במלחמתה בחתולי הפרא: לאחר שב-2015 החלה הממשלה לקדם תכנית להרג מיליוני חתולי פרא, בטענה שאלה טורפים בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, הכריזה אוסטרליה בחודש מאי על פיתוח טכנולוגי שיסייע לה במלאכה. מדובר בשתל חדש שיוחדר לגופן של חיות הבר, ויהפוך לרעיל רק כשיבוא במגע עם קיבתם של החתולים שטורפים את החיות.

ואצל שכנותינו, גברה שוב המתיחות סביב הסכר אדיר הממדים שאתיופיה בונה על מקורות הנילוס, ועלול לפגוע באספקת המים של מצרים ולגרום לטלטלה פוליטית באזור.

מדורה. תצלום: joris voeten

יוני: טראמפ עוזב את פריז, ושינוי האקלים גובה קורבנות

חודש יוני נפתח בחדשות דרמטיות לשוחרי הסביבה ולדואגים לעתיד כדור הארץ, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על כוונתו לפרוש מהסכם פריז לשינוי האקלים. משמעות הדבר היא פגיעה ביישום ההסכם, שהושג במאמצים בינלאומיים כבירים. אבל לא הכל אבוד: ייקחו כמה שנים עד שארה"ב תיסוג סופית מההסכם, ובינתיים חוקים סביבתיים במדינות השונות מסייעים במאמצים להפחית פליטות גזי חממה.

ואם למישהו היה ספק מדוע חשוב להיאבק בהשפעות שינוי האקלים, בא מחקר ישראלי שהתפרסם בחודש יוני ומראה קשר מובהק בין עליית הטמפרטורה כתוצאה משינוי האקלים לבין הפצה של מחלות שמועברות על ידי יתושים, ביניהן קדחת הנילוס המערבי, זיקה ועוד.

יולי: אסון אקולוגי בנחל אשלים והעולם מתקדם לעתיד נקי יותר

חומצה במקום מים, גופות של יעלים במקום טבע משגשג: חודש יולי הביא אתו את אחד האסונות האקולוגיים הגדולים של השנים האחרונות, האסון בנחל אשלים. כ-100 אלף קוב של שפכים חומציים זרמו בשטף אדיר מבריכה אגירה שקרסה במפעלי "רותם אמפרט" הישר אל תוך אפיק נחל אשלים בדרום מדבר יהודה, תוך שהם ממלאים את הגבים ואת הקרקע בחומרים רעילים. למרבה המזל המסלול היה ריק אותה שעה ממטיילים ולא נרשמו אבדות בנפש, אך אוכלוסיית בעלי החיים והצמחים במקום נפגעה אנושות, ומאמצי השיקום יימשכו עוד שנים רבות.

ובינתיים בעולם, נרשמה ירידה משמעותית בתכנון ובבניית תחנות כוח פחמיות. הירידה החדה נרשמה הודות למעבר לאנרגיות מתחדשות: אנרגיות אשר לא מסתמכות על מקורות כמו דלקי מאובנים, אלא על מקורות שאינם מתכלים, כמו אנרגיית שמש, רוח ומים. מרבית השינוי נובע משינויי מדיניות בהודו ובסין, שהשיקה באותו חודש את החווה הסולארית הגדולה ביותר הצפה על פני המים.

אוגוסט: יולי שובר שיאים וחופים נקיים משקיות פלסטיק

קיץ 2017 היה אחד הלוהטים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הטמפרטורה הממוצעת בחודש יולי בשעות היום הייתה גבוהה ב-1.5-2.5 מעלות מהממוצע הרב-שנתי, והיא הפכה את יולי 2017 לאחד החמים ביותר מתחילת המדידות, בשורה אחת עם השנים 2010 ו-2012. זה לא מקרי: עלייה בשכיחות האירועים החמים הוא אחד הדברים הראשונים שצפויים לקרות עם התגברות תופעות שינוי האקלים.

אבל חודש יולי הביא אתו גם חדשות טובות בתחום הסביבתי. חצי שנה לאחר החלת חוק השקיות, שבמסגרתו נדרשו אזרחי ישראל לשלם 10 אגורות עבור שקית פלסטיק, ירדה צריכת השקיות ברשתות השיווק הגדולות ב-80 אחוז. הדבר בא לידי ביטוי גם בחוף הים: סקר פסולת שנערך בחופי הארץ גילה שחלה ירידה של כמעט 50 אחוז בפסולת שקיות הפלסטיק שמגיעות אל החופים. משמעות הדבר היא פחות פגיעה בסביבה ובבעלי החיים הימיים.

נחל אשלים. תצלום: מארק כץ רשות הטבע והגנים

ספטמבר: סופות ושריפות ברחבי העולם, פחות דגים בים ופלסטיק שנשאר לנצח

"הארווי", "אירמה" ו"חוסה" נשמעים כמו שמות תמימים, אבל למעשה מדובר בסופות הוריקן עוצמתיות שהשאירו גל הרס באיים הקאריביים ובדרום-מערב ארה"ב. עונת ההוריקנים של 2017 הייתה קטלנית במיוחד, ונראה שההוריקנים הופכים חזקים יותר בגלל שינוי האקלים  – אשר גורם לעלייה בטמפרטורת מי הים, שמזינים את הסופות הללו.

לצג הסופות, גל שריפות קטלני השתולל בחודש ספטמבר בלוס אנג'לס, ופתח עונת שריפות קטלנית במיוחד, שנמשכת ברחבי קליפורניה עד ימים אלה. התרבות אירועי הקיצון הללו היא ככל הנראה חלק משינוי האקלים העולמי.

ובינתיים בישראל, ראש השנה הגיע ואתו מספרים לא מעודדים על שלל הדיג בים התיכון שהולך ופוחת. שנים של דיג יתר, חדירת מינים פולשים והתחממות הים גרמו לפגיעה אנושה בדגה המקומית. המחקר החדש מציע דרכים לעצור את המגמה השלילית – ובראשן, איסור על דיג בעונת הרבייה של הדגים, דבר שיאפשר להם להתאושש ולגבור על המינים הפולשים.

ולמי שפספס – קמפיין "בואו נפסיק לקרוא לזה חד-פעמי" שהושק בספטמבר סיפר את האמת על הכלים החד-פעמיים: כלי הפלסטיק האלה יישארו אתנו לנצח, ואם לא נפסיק לצרוך אותם, נמשיך לטבוע בפסולת של פלסטיק.

אוקטובר: דגים קטנים יותר ונעלי עור עם פחות עור

אוקטובר הביא אתו עוד בשורות לא טובות נוספות לדגי הים התיכון, לאחר שמחקר חדש הראה ששינוי האקלים העולמי יגרום לירידה של שליש בגודלם של הדגים בים. שינוי האקלים העולמי גורם להתחממות מי הים, שבתורה גורמת לשני תהליכים שפוגעים בנשימת הדגים ולפגיעה בגודלם.

חדשות טובות נרשמו בזירת האופנה: נייקי השיקה נעלי ספורט חדשות שעשויות מ-Flyleather, עור שמיוצר משאריות של עור באמצעות טכנולוגיה חדשה. המעבר לשימוש בשאריות עור מביא לחיסכון של כ-80 אחוז באובדן חומרי הגלם במהלך ייצור הנעליים, וכך מפחית את ההשפעה הסביבתית של התעשייה המזהמת ממילא הזו.

במהלך עשרות השנים האחרונות פחות ופחות מים נכנסים לכנרת. צילום: mollyali, Flickr

נובמבר: הכנרת בשפל חדש, מדענים מתאחדים נגד שינוי האקלים ובבון חולמים על פריז

העונה הגשומה מסרבת להתחיל, ושיאים שליליים מתחילים להירשם: מפלס הכנרת מתקרב לקו השחור, ומחקרים חדשים צופים כי בעתיד, בשל רצף שנות הבצורת, תחול ירידה של 25 אחוז בכמויות המים הזמינות במקורות הכנרת, לצד תהליכים מדאיגים של המלחת המים באגם.

במקביל, בארץ ובעולם ממשיכים לנסות להילחם בהשפעות שינוי האקלים. יוזמה חדשה של מדענים ישראלים קוראת לממשלת ישראל לפעול לבלימת משבר האקלים, וועידת האקלים של האו"ם מתכנסת בבון כדי לנסות ולהוציא אל הפועל את הסכם פריז – גם בלי טראמפ.

דצמבר: סודות הים התיכון נחשפים, והמאבק בזיהום האוויר נמשך

מה באמת מתרחש במעמקי הים התיכון? תחנת מחקר תת-ימית שמוצבת בעומק של קילומטר וחצי במעמקי הים התיכון מביאה תוצאות ראשונות לגבי המערכת האקולוגית בים העמוק, והשפעת פעילות האדם עליה – כמו קידוחי גז ונפט, זיהומים ומתקני התפלה.

וחדשות טובות לסיום: דו"ח חדש מצביע על ירידה ברמת זיהום האוויר בישראל. לפי הדו"ח, הושגה בשנים האחרונות התקדמות מסוימת בהורדת ריכוזי מזהמים מסוגים שונים, בהם גופרית דו-חמצנית ותחמוצות החנקן. עם זאת, למרות הנתונים המעודדים, המאבק בזיהום האוויר עוד רחוק מאוד מלהסתיים. על פי הדו"ח, עדיין יש בישראל בכל שנה מעל 2,000 מקרי מוות שמיוחסים לזיהום האוויר. כמו כן, העלויות שנובעות מזיהום האוויר מגיעות ליותר מ-7 מיליארד דולר בשנה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬