שתפו‬        

רן בן מיכאל

האורז של העתיד

שינוי האקלים עתיד לפגוע משמעותית בערכים התזונתיים של אחד הגידולים החקלאיים הנפוצים בעולם

27 ביולי 2018



אורז הוא הפחמימה האולטימטיבית. אפשר למצוא אותו כמעט בכל מטבח כמנה ראשונה, עיקרית, תוספת ואפילו קינוח. יש אלפי מתכונים שמבטיחים להוציא אותו "אחד-אחד כמו של סבתא" או דביק במידה כמו של גורו סושי מטוקיו. אולם, פליטות גזי החממה מאיימות על ערכיו התזונתיים ואתם גם על בריאותם של מיליונים בני אדם.

בעולם קיימים כנראה כ-400 אלף מיני צמחים, לאורך ההיסטוריה בייתו בני אדם כ-7,000 מהם  כגידולים חקלאיים, אבל כיום פחות מ-200 מינים מגודלים באופן מסחרי ומתוך המבחר העצום הזה שלושה בלבד שולטים ביצור המזון עולמי: אורז, חיטה ותירס ומספקים לנו כ-60 אחוז מהתצרוכת האנרגטית העולמית ממזון. למעשה, התוצרת הגלובלית של אורז במקום השלישי היא כפולה מזו של תפוחי אדמה שבמקום הרביעי. בניגוד לשני האחרים – להם יש שימושים נוספים כמו האבסת בעלי חיים – 80 אחוז מיבול האורז נצרך עלי ידי בני אדם וכמעט חמישית מצריכת הקלוריות הגלובלית מגיעה ממנו. כמזון היסוד של כמחצית מאוכלוסיית העולם, בעיקר הענייה יותר, לכל איום עליו יש השלכות ישירות לגבי רבים שכבר נמצאים במצב של היעדר בטחון תזונתי.

אורז. 80 אחוז מיבול האורז נצרך עלי ידי בני אדם וכמעט חמישית מצריכת הקלוריות הגלובלית מגיעה ממנו. תצלום: Julien Pianetti on Unsplash

 

היבול יקטן ואיכותו תיפגע

תכולת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה עולה עם השימוש בדלק מאובנים ובירוא היערות. העלייה בריכוז הפחמן  הדו-חמצני– כיום נמדדים באטמוספירה כ-410 חלקיקים למיליון לעומת 280 לפני תחילת המהפכה התעשייתית – יכולה לסייע לצמחים בתהליך הגדילה כאשר הם הופכים אותו לאנרגיה במהלך הפוטוסינתזה. יש ספקני אקלים שאפילו סבורים כי ניתן לראות בזמינות הגבוהה יותר של הפחמן הדו-חמצני היבט חיובי ורצוי של שינוי האקלים כי היבולים יעלו והעולם יהיה ירוק יותר. אך זהו תיאור פשטני, כי כנראה שהעלייה בצימוח תגיע לשיא ואז תתייצב. שילוב של מאפיינים אחרים של שינוי האקלים – ירידה במשקעים, בצורות ושריפות, גלי חום  וסחף קרקע בגלל עליה בתדירותם ועוצמתם של שיטפונות – היבול כנראה יקטן ואיכות המזון שיופק תיפגע.

צוות חוקרים בינלאומי שבחן את השפעות עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירת כדור הארץ על גידול האורז, גילה כי תכולת החלבון, חומרי ההזנה והוויטמינים שבו תשתנה וכך בריאותם של צרכניו העיקריים תושפע לרעה.

החוקרים בדקו מגוון של זני אורז באסיה שגודלו במהלך ארבע שנים בתנאים של ריכוז הפחמן הצפוי בסוף המאה ה-.21; הממצאים העלו שהריכוז של ארבעה סוגים של ויטמין בי פחת, לצד ירידה בערכים תזונתיים אחרים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקר קודם שמצא שתכולת האבץ והברזל של גידולים שונים, כולל קטניות, עתידה לפחות בתנאי האטמוספרה של אמצע המאה. רק בתכולת ויטמין אי מדדו החוקרים עלייה מסוימת. הסבר אפשרי הוא שזמינות הפחמן מגדילה את תכולת הפחמימות על חשבון רכיבים תזונתיים אחרים.

הממצאים הם חדשות רעות מבחינת בריאות הציבור, משום שכרכיב עיקרי בתזונה של רבים ירידת הערכים התזונתיים תרע את מצבם, במיוחד את בריאותן של אמהות ואת התפתחותם של ילדים שמושפעים יותר מחסרונם של חומרי הזנה. כך, למשל, הוויטמין שבו נמדד שיעור הירידה הגבוה ביותר, כשליש, היה בי-9 (פוֹלֶאט), תוסף מזון חשוב – במיוחד בעבור נשים בהריון. מעבר לאוכלוסיות הרגישות יותר, בדרום מזרח אסיה – מיאנמר, בנגלדש, קמבודיה או אינדונזיה – עד מחצית מהקלוריות לאדם מגיעה מאורז, כך שמדינות אלו עתידות להתמודד עם תזונה ירודה לצד שינוי האקלים.

מחקר דומה, אגב, מצא כי בשנת 2050, כ-140 מיליון איש באסיה ובאפריקה יהיו בסיכון גבוה בשל מחסור באבץ.

שדה אורז. צוות חוקרים בינלאומי שבחן את השפעות עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירת כדור הארץ על גידול האורז, גילה כי תכולת החלבון, חומרי ההזנה והוויטמינים שבו תשתנה וכך בריאותם של צרכניו העיקריים תושפע לרעה. תצלום: Joshua Newton on Unsplash

 

פתרון מהונדס גנטית

"הירידה בחומרי ההזנה היא סיכון כפול עבור אוכלוסייה זו, שתלויה באורז כמעט לכל מרכיבי הדיאטה שלה, כולל חלבון וויטמינים. אין לה תחליפים של ממש למקור אנרגיה או למזון בעל ערך תזונתי סביר", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

החשיבות הקריטית של מספר מצומצם של גידולים והתלות בהם מחייבים את הרחבת המחקר לבחינת תרחישים שונים של השפעות. משום שזנים שונים לא מגיבים באופן זהה לשינוי הצפוי, אחת מדרכי ההתמודדות היא פיתוח זנים שיכולים לשאת ריכוז פחמן דו-חמצני גבוה מבלי לשנות את ההרכב התזונתי. מעבר לכך שמדובר בתהליך הדורש תשומות, ידע ומשאבים חומריים, זנים אלו עלולים להיות רגישים יותר להשפעות אחרות, למשל טמפרטורה.

בנוסף, שינוי האקלים עתיד להשפיע באופן גורף על כלל תנאי הגידול, כלל לא בטוח שזנים שמשגשגים עם יותר פחמן יִצלֶחוּ את המציאות החדשות. בנוסף, גידולים מהונדסים-גנטית (GMO) זוכים ליחסי ציבור שליליים, במיוחד מארגוני סביבה. גולדן רייס, למשל, הוא זן של אורז שפותח בהנדסה גנטית עם תכולת ויטמין איי (בטה-קארוטן) גבוהה. אולם, למרות הפוטנציאל  לסייע לאוכלוסיות מוחלשות, השימוש בו מתקדם באטיות בשל המחאה סביבו.

החלפת חומרי ההזנה האלה במקורות אחרים היא בעייתית לא פחות: האוכלוסיות הרגישות יותר, עניות מכדי להשיג גידולים אחרים שדורשים תנאים אחרים או יבוא; חלבון מן החי עתיד ליצור לחצים אחרים על המערכות האקולוגיות.

ואצלנו חסר מגנזיום

בישראל אנו מכירים תופעה דומה ממקור אחר: עליית חלקה היחסי של ההתפלה במשק המים בארץ הוביל למחסור במגנזיום, מינרל חשוב שהיעדרו מסכן את הבריאות. כאשר קולחים שמקורם במים מותפלים שעברו טיפול במכון לטיהור שפכים, מהווים את החלק הארי גם של המים להשקיית גידולים חקלאים, הרי שזמינות המגנזיום קטנה משמעותית גם דרך המזון המקומי. תוספי מזון אינם תמיד בטוחים בשימוש ללא שליטה במינון, ולכן לחשיפה של האוכלוסייה בישראל להיעדר מינרל קריטי זה, טרם נמצא פתרון הולם.

דרכים להתמודדות עם השפעות שינוי האקלים על התזונה יידונו בכנס הערים של אמנת מילנו שיתקיים בתל אביב בשבוע הראשון של ספטמבר 2018. "בישראל", מוסיפה אולנובסקי "החשיפה של האוכלוסייה לסיכונים הישירים מהאורז היא נמוכה ואף אפסית. זאת גם בשל הצריכה הנמוכה היחסית שלו וגם מפני שחומרי הזנה רבים מושגים אצלנו דרך צריכת ירקות ופירות שזמינים לנו יותר". "מאידך", היא מזהירה, "המעקב אחר הנוכחות של חומרי הזנה במזון המגודל בארץ ורמתם אינו מבוצע בשיטתיות ובאופן מסודר ולא בטוח שאנו יודעים אפילו את המינימום על כך". אולם לדברי אולנובסקי יש גם הזדמנות חיובית, משום שהמחקר החקלאי בישראל מתקדם דיו כדי למצוא פתרונות, כולל גנטיים, לבעיות של העדר חומרי הזנה. "המציאות אמנם הופכת מורכבת יותר, אבל יש תשתית להתקדם אתה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬