אז למה אנחנו שומעים על שריפות של רכבים חשמליים ולא על שריפות של רכבים רגילים? צילום: Unsplash
בכנס של העמותה לקידום בטיחות האש בישראל, אמר רב טפסר אייל כספי, נציב כבאות והצלה בישראל, אמר שאין לכבאות יכולת לכבות דליקות של כלי רכב חשמליים, כך לפי אתר IsraelDefense. עם זאת, מחקרים ומידע של רשויות חירום ובטיחות ברחבי העולם מראים כי הסיכון לשריפה ברכב חשמלי נמוך פי 10–80 לעומת רכבים רגילים (בחישובים אלה נלקח בחשבון שיש פחות רכבים חשמליים לעומת רכבים רגילים).
ביום השני למבצע "שאגת הארי", ביום ראשון ה-1.3.2026, פגע טיל בליסטי איראני בסמוך לרכב שבו ישבו חמישה נוסעים. הרכב התדרדר ונעצר על שפת המכתש שנפער על ידי הטיל. למרבה המזל אף אחד לא נהרג אך כמה מנוסעי הרכב נפצעו. הרכב היה רכב חשמלי מסוג 'BYD אטו 3', ואף על פי שספג רסיסים ופגיעת הדף קשה – סוללת הרכב לא נפגעה, הרכב המשיך לעבוד, לא נשרף, וכל נוסעיו חולצו ממנו. בסבב הקודם מול איראן ב-2025, במבצע "עם כלביא", התרסק מנוע כבד של טיל שיורט על רכב חשמלי מסוג 'אקספנג G6'. אף על פי שהחלק הקדמי של הרכב נמעך כליל, גם במקרה הזה הסוללה לא נפגעה והרכב לא נשרף.
מקרים אלה, הלקוחים מתוך המציאות הישראלית הנפיצה, סותרים את אחד המיתוסים על רכבים חשמליים – שהם כל הזמן נשרפים. אז מה באמת הסיכון לשריפה ברכבים חשמליים?
מהם הגורמים לשריפות רכב והאם רכב חשמלי מסוכן יותר מרכב בנזין?
בגלל שרוב הרכבים כבדים מאוד (שוקלים כ-1–3 טון), עדיין מצליחים להגיע ממצב מנוחה למהירות של כ-100 קמ"ש תוך זמן קצר יחסית ומסוגלים לנסוע מאות קילומטרים – אז בכל רכב, רגיל או חשמלי, יש הרבה אנרגיה פוטנציאלית מרוכזת שמניעה אותו. ברכבים רגילים מדובר בדלק נוזלי עתיר אנרגיה כמו בנזין או סולר, וברכבים חשמליים מדובר בסוללות גדולות עתירות אנרגיה שלרוב מכילות ליתיום כרכיב משמעותי.
אם כתוצאה מתקלה כל האנרגיה הזו משתחררת בפרק זמן קצר, אז נוצרת שריפה עוצמתית שקשה לכבות. נוסף על כך, ברכבים יש שמני סיכוך דליקים ומערכות חשמליות למזגן, לתאורה ועוד – שגם הם עלולים לגרום לקצרים במערכת החשמל ולשריפות.
אז למה אנחנו שומעים על שריפות של רכבים חשמליים ולא על שריפות של רכבים רגילים? המיתוס הזה תפס את תשומת הלב התקשורתית בגלל מספר שריפות של רכבים חשמליים ברחבי העולם ב-5 השנים האחרונות. רכבים חשמליים הם טכנולוגיה חדשה ומשמעותית, ולכן כל דבר שקורה איתם הוא בגדר "חדשות". כך, כל שריפה של רכב חשמלי הפכה מייד לאייטם תקשורתי, בעוד שריפה של רכבים רגילים היא אירוע שכיח שלא תופס כותרות. אם במסגרת השריפה מתרחש אירוע דרמטי נוסף, כמו נפגעים או שהשריפה מתפשטת, אז הסיפור מגיע לחדשות.
נוסף על כך, אנשים מקשרים שריפות של סוללות נטענות של מחשבים, של טלפונים ניידים, של קורקינטים ושל אופניים חשמליים וכדומה, לרכבים חשמליים – כי בכולם יש סוללות ליתיום נטענות. בניגוד לסוללות נטענות במוצרים האלה, הסוללות ברכבים החשמליים נתונות לבקרה קפדנית הרבה יותר בשלב הייצור וקיימות אף מערכות לניטור ולשמירה על בריאות הסוללות ברכבים.
מעבר לרכב חשמלי טומן בחובו יתרונות רבים – סביבתיים וכלכליים כאחד. צילום: unsplash
חידושים טכנולוגיים ומבחני ריסוק: כך הפכו הרכבים החשמליים לבטוחים יותר
הסיכון לשריפות ברכבים חשמליים שיוצרו בשנתיים האחרונות נמוך עוד יותר לעומת רכבים חשמליים ישנים יותר. זאת הודות לשיפורים בטכנולוגיה, ברגולציה, בבקרת האיכות בייצור סוללות ובמעבר מסיבים לסוללות LFP (סוללת ליתיום מסוג ליתיום-ברזל-פוספט). בסוללות LFP הסיכון לשריפה נמוך עוד יותר לעומת סוללות NMC (סוללת ליתיום עם ניקל-מנגן-קובלט) שהיו נפוצות יותר בעבר.
כיום, סוללות רכב חשמלי עוברות מסלול "עינויים" כדי לוודא שהן בטוחות ושהן לא צפויות לגרום לשריפה עצמית או להתלקח במקרה של שריפה חיצונית. המסלול כולל ניקוב במסמרים ארוכים, חשיפה לשריפות, מעיכה, ניסור, קדיחה ועוד.
ראיה נוספת לכך אפשר למצוא במקרה של שריפת רכב חשמלי של חברת BYD בסין בתחילת מרץ. השריפה נגרמה בעקבות תקלה בסוללה ניידת של טלפון סלולארי (portable power bank) שהנוסעת הכניסה לרכב, ולא ממערכות הרכב עצמו. גם במקרה הזה סוללת הרכב לא נפגעה בכלל אף על פי שהרכב כמעט נשרף כליל.
נציין כי רכבים היברידיים (רכבים עם מנוע בעירה פנימית ועם סוללה קטנה שנטענת בנסיעה ושיכולה להסיע למרחק מוגבל ובמהירות מוגבלת) ורכבי פלאג-אין (PHEV – סוג של רכב היברידי עם סוללה קצת יותר גדולה ויכולת לטעון את הסוללה בעמדת טעינה), הופכים להיות נפוצים יותר בישראל. למרבה הצער, הסיכון לשריפה ברכבים אלה גדול פי 20–160 לעומת רכבים חשמליים מלאים, ואף פי 2 לעומת רכבים רגילים. רכבים אלה משלבים חסרונות בטיחותיים משני העולמות: סוללות, מערכת חשמלית מסיבית, ומנוע בעירה פנימית חם מאוד שכל הזמן שורף דלק ושמכיל שמן דליק. המורכבות של רכבים אלה היא בעוכריהם. הם סובלים מיותר תקלות לעומת רכבים רגילים ולעומת רכבים חשמליים, ומחקרים מראים כי צריכת הדלק והפליטות שלהם לסביבה בעולם האמיתי גבוהות פי 3–7 לעומת הצהרות היצרנים.
לנוכח העלייה במחירי הדלק עקב המצב, לצד טכנולוגיה שהולכת ומשתפרת (כמו יכולת טעינה דו-כיוונית), מעבר לרכב חשמלי טומן בחובו יתרונות רבים – סביבתיים וכלכליים כאחד. אומנם יש לוודא שקיימים נוהלי בטיחות לכל תרחיש של שריפה, אבל מבחינת רמת הסיכון, אפשר להיות רגועים.
ד"ר דניאל מדר הוא חוקר, יועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface.
