אי פעם מצאתם את עצמכם קמים ביום שבת בבוקר, פותחים את החלון, מגלים שבחוץ אביך ואפור – ומחליטים לבטל את הטיול בחיק טבע שתכננתם עם המשפחה? אתם לא לבד. מחקר ישראלי חדש ומפתיע מצא שזיהום אוויר בסביבת מקום המגורים מוביל אנשים לטייל פחות בשמורות טבע, ולהעדיף להישאר בבית בימים מזוהמים במיוחד – גם אם מצבו של האוויר בטבע עצמו דווקא מצוין. מדוע זה קורה? ואיך משבר האקלים ישפיע על הרצון שלנו לטייל בטבע בעתיד?
״אני אוהב לטייל בטבע – ומשבר האקלים, שפוגע בנו בכל תחומי החיים, רלוונטי גם לעולם הזה", מספר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית, המרכז האקדמי רופין, שערך את המחקר החדש יחד עם הסטודנטים אביב שר-שלום וליאב כהן מהמרכז האקדמי רופין ובשיתוף פעולה עם ד״ר ליאור חן וד״ר עופר שטייניץ מרשות הטבע והגנים. "מכאן, רציתי לבחון את ההשפעה של חשיפה למזהמי אוויר, שקשורים גם למשבר האקלים, על ביקורים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים״.
מתוך 1095 ימים שנבחנו במחקר, ב-62 ימים נרשמו חריגות בזיהום האוויר.
המחקר התבסס על הצלבה של נתוני רשות הטבע והגנים על מועדי ומספרי הכניסות לשמורות הטבע עם נתונים על זיהום אוויר ועל גלי חום מהשירות המטאורולוגי. ״מדובר באתרים מפוקחים, כך שאפשר לדעת בצורה טובה כמה אנשים באמת מטיילים בהם בכל יום״, אומר ברנט-יצחקי. במחקר נבדקו נתונים מהשנים 2019-2016, תוך התמקדות בשמורות העיקריות בישראל, כמו גמלא, מצדה, תל ערד והבניאס.
״התמקדנו במזהם האוויר PM10, שמורכב מחלקיקים בקוטר של עד 10 מיקרון – מזהם שאפשר ממש לראות", אומר ברנט-יצחקי. "אותו מזהם מאפיין ימי אובך שבהם האוויר נראה צהוב. יש למזהם הזה מקורות טבעיים – כמו סופות חול ואבק, שלאו דווקא קשורים לזיהום שנעשה על ידי בני האדם״. מדובר בחלקיקים זעירים שמסוגלים לחדור אל מערכת הנשימה ואף למערכת הדם. חשיפה להם עלולה לגרום לתחלואה נשימתית (כמו שיעול, אסתמה וברונכיטיס) ולבבית (כמו לחץ דם גבוה ושבץ).
כשמזוהם בתל אביב ונקי בכינרת
כך, מתוך 1095 ימים שנבחנו במחקר, ב-62 ימים נרשמו חריגות בזיהום האוויר בריכוזים שמאפיינים את האזורים שבהם חיים רוב האנשים בישראל – בעיקר במרכז הארץ. באותם הימים, הם ראו שיש מספר קטן יותר של אנשים בשמורות הטבע. בימים שבהם נרשם זיהום אוויר גבוה, ממוצע המבקרים בשמורות הטבע בכל הארץ היה 240 ביום – וזאת לעומת הימים העוקבים, שבהם לא נרשם זיהום אוויר גבוה, שממוצע המבקרים בהם עמד על 273 איש ביום.
"הממצא הזה מפתיע למדי, והמשמעות שלו היא שהגורם שמשפיע על הישראלים בהחלטה אם לטייל או לא הוא מה שהם רואים כשהם פותחים את החלון״, מסביר ברנט-יצחקי. זאת על אף שבהחלט ייתכן שהאוויר יהיה מזוהם מאוד בחלק מסוים בארץ – אך נקי הרבה יותר באחר.
מדוע מתרחשת התופעה? ייתכן, למשל, שישראלים רבים מניחים שאם האוויר שמחוץ לביתם מזוהם – קיים זיהום אוויר גם במקומות נוספים במדינת ישראל הקטנטונת. ״לפעמים הם צודקים – אבל לא תמיד", אומר ברנט-יצחקי. "המדינה קטנה – אבל היא גם מגוונת מאוד. כך למשל, ייתכן שמעורב כאן גם אפקט פסיכולוגי – כלומר, ששמיים כחולים עושים לאנשים חשק לצאת לטיול, ולהפך״.
ממצאים נוספים שעלו במחקר מאששים את ההנחה שבגלי חום אנחנו מטיילים פחות, ושמרביתנו מעדיפים לצאת לטבע בעונות האביב והסתיו. במחקר נבדקה ההשפעה של הטמפרטורה ושל גלי חום במרכז הארץ על כמויות המבקרים בשמורות הטבע, ונמצא שכשיש גלי חום מספר המבקרים נמוך יותר.
"אגב, היו שמורות מסוימות שבהן דווקא היו יותר מבקרים בגלי החום – למשל, שמורות טבע עם מקורות מים, כמו חופי ים או בריכות", אומר ברנט-יצחקי. "זה כמובן הגיוני – והמחקר שלנו מראה זאת באופן מדעי".
רוב זיהום האוויר מהסוג הזה נובע מסופות אבק ומפעילות טבעית, אבל חלקו נובע גם מפעילות האדם – למשל תחבורה, נסיעה בדרכי עפר, חציבה או פעילות של מפעלים מסוימים. גמלא.
אל תסתכלו בחלון
לממצאים כמו אלה של המחקר החדש יש חשיבות בעולם שבו משבר האקלים הופך לנוכח יותר בחיינו. ״ייתכן בהחלט שבעתיד יהיו יותר ימים עם זיהום אוויר מהסוג הזה", אומר ברנט-יצחקי. "אומנם מדובר בזיהום שנגרם בשל תופעה טבעית, אך צריך לזכור שזיהום אוויר נקשר גם למשבר האקלים. בשנים האחרונות ניכרים שינויים קיצוניים במערכות הטבע – בהם עלייה בכמות גלי החום, שנמצאו כקשורים גם לזיהום אוויר". כך למשל, מחקרים מצאו בעבר שזיהום אוויר יכול לגדול ביותר מ-50 אחוז כשנרשמת עליית טמפרטורה וגלי חום. ממחקרים נוספים עולה שגלי חום עלולים להוביל לירידה באיכות האוויר, כשהחום הקיצוני והאוויר העומד במהלכם מגבירים את רמות הזיהום.
בראי כל זאת, מתעורר חשש שנמצא את עצמנו משנים את הרגלי הטיולים שלנו. "יכול להיות שבעתיד נטייל פחות בטבע, או שנהיה חכמים יותר בבחירה איפה ומתי לטייל ונבדוק מראש מה מצב זיהום האוויר בשמורת הטבע שאליה נרצה לבוא״, אומר ברנט-יצחקי.
ובכל זאת, האם יש כלל אפשרות למנוע את זיהום האוויר מראש? ״רוב זיהום האוויר מהסוג הזה נובע מסופות אבק ומפעילות טבעית, אבל חלקו נובע גם מפעילות האדם – למשל תחבורה, נסיעה בדרכי עפר, חציבה או פעילות של מפעלים מסוימים", מסביר ברנט-יצחקי. "חלקו גם קשור לגלי חום – שתדירותם ומשכם עולה, גם בעקבות פעילות האדם״.
אז להבא – במקום להתבסס על השמיים שאנחנו רואים מחלון הבית, כדאי לנסות לבדוק גם באפליקציות ובאתרים המתמחים בנושא אם מצבו של האוויר טוב יותר בשמורת הטבע שבה חשבנו לטייל. ״באתר המשרד להגנת הסביבה אפשר לראות בזמן אמת מה מצב זיהום האוויר בכל אזור בישראל, כולל כמובן בשמורות הטבע. מומלץ לבדוק ברשת לפני שיוצאים לטייל, במקום להסתמך על הצצה בחלון״, מסכם ברנט-יצחקי.