שתפו‬        

ד"ר נטע ליפמן

איך ישראל תמנף את משבר הקורונה?

תכנית החילוץ הירוקה, שאותה יזמו והכינו יחד ארגוני סביבה וחברה, הגיעה לוועדת הכלכלה בכנסת. האם הרשויות בישראל יאמצו אותה?
7 בינואר 2021



עם פריסתה של שנת 2021 עלינו (לטובה), ולמרות העלייה המחודשת בתחלוא וקשיי הסגר השלישי, בעקבות נגיף הקורונה (SARS-CoV-2), שורה עלינו סוג של אופטימיות זהירה לעתיד בהיר יותר. החיסון אמור לעצור את התפשטות המגפה, אך גם אם הוא יצליח, עדיין יהיה צורך לשקם את הנזקים הכלכליים הכבדים שנגרמו בעקבות המשבר שהיא הביאה איתה, ולשקם את המשק הישראלי.

השבוע דנה ועדת הכלכלה בכנסת בתוכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל מן המשבר, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך – דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל. את התכנית כתב צוות מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה.

הרעיון של "גרין ניו דיל", תוכנית עומק שמטרתה להילחם במשבר האקלים באמצעות השקעות בכלכלה ירוקה, הוא לא חדש: הרבה לפני משבר הקורונה, חברת הקונגרס האמריקני אלכסנדריה אוקסיו-קורטז והסנטור אד מרקי (שניהם נציגי המפלגה הדמוקרטית) הציגו תוכנית כזו עבור ארצות הברית, וצעדים שונים בנושא הוצעו והתבצעו גם במדינות נוספות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה ודרום קוריאה.

עם זאת, אחד המחסומים העיקריים שעומד בפני צעדים כאלה הוא העובדה שבמקרים רבים הם דורשים השקעה כספית משמעותית. לכן, דווקא היציאה ממשבר הקורונה עשויה להוות הזדמנות לפעול למען סביבה טובה יותר. השקעה נבונה בתחומים סביבתיים טומנת בחובה פוטנציאל תעסוקה משמעותי והחזרה של ההון המושקע בה באחוזים גבוהים.

תוכנית החילוץ ממשבר הקורונה שאושרה באיחוד האירופי כוללת בעיקר השקעות בתשתיות ירוקות לצורך יצירת מקומות עבודה. בנוסף, ארגון ה-OECD קרא למדינות שחברות בו לבנות את תוכניות שיקום המשק שלהן כך שיעודדו קיימות ויחזקו את החוסן במדינה נוכח נזקיו של משבר האקלים. גם נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, הציג תוכנית שאפתנית בהיקף של טריליוני דולרים ליציאה מהמשבר באמצעות האצת תהליכים שמועילים לסביבה, תוך יצירת מספר רב של משרות חדשות.

חילוץ ירוק

אגב, לא רק הם חושבים שהפתרון נמצא בחילוץ ירוק. גם הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי (WEF), סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אפילו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, פירסם לאחרונה את תכנית החילוץ הירוקה שלו בהיקף של 18 מיליארד ליש"ט, וכמוהו גם ממשלות קנדה, גרמניה, צרפת וניו זילנד פרסמו תוכניות דומות.

ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה? שאלה טובה. בדיוק לשם כך התאגדו בחודשים האחרונים "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוסף של מומחים בתחומים שונים ופיתחו את תכנית החילוץ הירוקה לישראל. התכנית ביקשה לבדוק איך ממנפים את המשבר הקיים לחילוץ שיביא להאצה ופיתוח עתידי.

בתהליך העבודה נאספו מעל 200 הצעות, שכל אחת מהן נבדקה לעומק, בעזרתם של כלכלנים בכירים. הרעיון המוביל היה לבחור צעדים שלפי הניסיון העולמי מייצרים מקומות עבודה רבים ושמחזירים את ההשקעה מהר, ועם תשואה. לכן, התכנית מפרטת איך להתניע מחדש את המשק עם רווח מרובע: יצירת מקומות עבודה, בניית תשתיות ראויות, החזרה מהירה של ההשקעה ותרומה לסביבה במקום פגיעה בה.

התוכנית החדשה, שעלותה הכוללת עומדת על 8.3 מיליארד שקל, מורכבת מצעדים שנדרש תקציב לביצועם (שעלותם מפורטת בה), וכן מצעדים רגולטוריים. רוב סעיפי התוכנית מתבססים על מהלכים ממשלתיים שנמצאים כיום בשלבי תכנון ושתואמו עם המשרדים הרלוונטיים. חלק מההצעות נוגעות לנושאים שמשפיעים על כלל המשק, ואחרות לתחומים ספציפיים.

האנרגיות המתחדשות מייצרות משרות

העולם הולך לכיוון של אימוץ צמיחה ירוקה, בת קיימא, עם עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות, והעובדים יוכלו להיקלט בסקטורים האלה, שיתפסו תאוצה אחרי המשבר. יש מגוון רחב מאוד של מקצועות שקשורים באנרגיה סולארית, למשל, כמו תכנון, ייצור פאנלים, הרכבה, תחזוקה ועוד. מדובר בענף שלם שמספר העוסקים בו קטן יחסית כרגע ושאנחנו רואים שיהיה בו ביקוש גדול לעובדים.

ענף נוסף שייצא מורווח הוא תחום התחבורה הציבורית והשקעה בו: השקעה בנהגים, מפעילי מערכות, מתכננים וכדומה. כל זאת לצד השקעה בתכנית לקידום שימוש באופניים ושדרוג שבילי רכיבה.

עוד כוללת התוכנית צעדים בתחום התכנון העירוני. אחד מהם נוגע למצוקת הדיור, ומוצע בו לתקצב מיזמי התחדשות עירונית של מתחמים שלמים.

תחום אחר שבו עוסקת התוכנית הוא אנרגיה. הצעדים בנושא כוללים בין השאר את האצת שדרוג רשת החשמל, כך שתוכל לקלוט לתוכה אנרגיות מתחדשות כראוי – מהלך שכולל גם שדרוג של מוני החשמל, כך שבין השאר, הם יאפשרו לצרכן למכור חשמל לרשת (כמו, למשל, מהפאנלים הסולאריים שעל גג ביתו). צעד נוסף שנכלל בתוכנית הוא הענקת הלוואות בערבות מדינה להקמת תשתיות אנרגיה סולארית ולמחקר ופיתוח בנושאים כמו אגירת אנרגיה מתחדשת.

הצעה למינוף השקעות

השבוע, כאמור, התנהל דיון בוועדת הכלכלה, בהובלת ח"כ יעקב מרגי, יו"ר הוועדה, שעסק בנקודות המרכזיות בתכנית. אם פתחנו את הטור עם קורטוב של אופטימיות לגבי שנת 2021 לא נותר אלא לקוות שגם הדיון הזה ואלה שיגיעו אחריו יעודדו את משרדי הממשלה לאמץ את התכנית ולראות בה הצעה למינוף השקעות שיניבו בעתיד הקרוב רווח כפול, הן לשיקום הכלכלי של המשק והן לבריאות הסביבה שבה אנחנו חיים ומתכננים לחיות עוד שנים רבות.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית