ברזיל היא אחת המדינות העשירות בעולם במשאבי טבע, אך גם מהפגיעות ביותר לשינוי האקלים. צילום: Pixabay
בשבוע שעבר נפתחה בעיר בלם שבברזיל ועידת האקלים העולמית (COP30), הכנס השנתי שבו מתכנסים מנהיגי העולם כדי לדון בדרכים להתמודד עם שינוי האקלים ולהאט אותו. הוועידה מתקיימת מאז שנות ה-90, ובכל שנה הצדדים מנסים לקדם צעדים משותפים לצמצום פליטות גזי החממה. ב-2015, בוועידה שהתקיימה בפריז, נרשמה הצלחה היסטורית עם חתימה על הסכם שבו התחייבו כל המדינות להפחית פליטות ולפעול למעבר לאנרגיה נקייה. עשור חלף מאז והרבה מההבטחות לא קוימו, ארצות הברית פרשה מההסכם ורבות מהמדינות רחוקות מהיעדים שקבעו לעצמן וישראל ביניהן. הפליטות בישראל עדיין עולות, והממשלה רחוקה מהיעד שהציבה להפחתת פליטות גזי החממה: 27 אחוז עד 2030. למרות ההתקדמות בשימוש באנרגיה סולארית, עיקר הפליטות נובע מייצור חשמל מדלקי מאובנים (כמו פחם וגז "טבעי"), מתעשייה ומתחבורה.
כדי להתמודד עם הפער הוטל השנה בישראל מס פחמן. מדובר בצעד שנועד לעודד את התעשייה ואת הצרכנים לעבור לאנרגיות נקיות יותר. עם זאת, ללא השקעה מאסיבית בתחבורה ציבורית ירוקה, באנרגיה מתחדשת ובהתייעלות מבנים, ישראל עלולה לא לעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה בהסכם פריז.
בוועידה המתקיימת השנה בברזיל, תשומת לב רבה מופנית למדינה המארחת, שהיא בין היתר אחת המדינות העשירות בעולם במשאבי טבע, אך גם מהפגיעות ביותר לשינוי האקלים. יער האמזונס, "הריאה הירוקה" של כדור הארץ, ניצב בלב המשבר הזה, והמאבק להצילו הוא מאבק על העתיד של כולנו.
מה הם חמשת האתגרים הסביבתיים המרכזיים שברזיל מתמודדת איתם כיום והאם תצליח לבצע תיקון סביבתי שישפיע על כל כדור הארץ?
1. בירוא יערות
למרות ירידה בבירוא היערות בשנים האחרונות, יער האמזונס עדיין נמצא תחת איום מתמשך. בין אוגוסט 2024 ליולי 2025 נכרתו יותר מ-5,700 קמ"ר של יער. אומנם מדובר בירידה של 11 אחוז מהשנה הקודמת, אך עדיין מדובר בשטחים עצומים.
הגורם המרכזי להרס הוא תעשיית גידול הבקר שאחראית לכ-60–75 אחוז מבירוא היער באמזונס. למעלה מ-40 אחוז מהבקר בברזיל, כ-240 מיליון מהם, גדלים בלבו של היער, וגורמים לפליטה שנתית של כ-340 מיליון טון פחמן, שהם כ-3.4 אחוז מכלל הפליטות הגלובליות. עם הצטמצמות שטחי היערות, ברזיל חווה אובדן משמעותי במגוון הביולוגי שלה, בעיקר עקב אובדן בתי הגידול שלהם. מאחר שבברזיל נמצאים לפי הערכות כ-10–20 אחוז ממיני בעלי החיים בעולם, מדובר במכה קשה נוספת לטבע העולמי.
מה עושים: הממשלה הנוכחית התחייבה להפסיק לחלוטין את כריתת היערות הבלתי חוקית עד 2030. במקביל, ארגוני סביבה פועלים לעודד חקלאות משקמת – גידול בקר ויבולים באותו השטח במטרה לשקם את הקרקע ולצמצם כריתות חדשות. מומחים מדגישים כי הגברת אכיפה, הפחתת יצוא בשר מאזורים פגיעים ומתן תמריצים כלכליים לחוות ירוקות הם צעדים קריטיים לשינוי.
ממשלת ברזיל בונה מערך של יחידות ייעודיות לכיבוי שרפות ביערות. צילום: Pixabay
2. פליטות גזי חממה
ברזיל מדורגת כיום בין עשר המדינות המובילות בפליטת גזי חממה, עם פליטות של כ-2.14 מיליארד טונות ב-2024 (זאת לאחר ירידה של 17 אחוז ביחס ל-2023, עקב ההפחתה בכריתת יערות). בניגוד למדינות תעשייתיות, עיקר הפליטות של ברזיל נובעות לא מייצור אנרגיה אלא משרפות טבעיות, מחקלאות תעשייתית (כאמור, בעיקר גידול בקר) ומכריתת יערות. כאשר עצים נכרתים או נשרפים, הפחמן שנאגר בגזעים ובאדמה משתחרר חזרה לאטמוספרה בצורת פחמן דו-חמצני ומתאן, מה שמאיץ את משבר האקלים. כך, יער האמזונס, שבעבר תפקד כריאה ירוקה שסייעה לספוג את גזי החממה הפך באזורים מסוימים למקור פליטה נטו.
מה עושים: ממשלת ברזיל הציבה יעד להפחתת הפליטות ב-59 עד 67 אחוז עד 2035, אך מומחים מזהירים שהדרך לשם תדרוש שינוי עמוק במדיניות האנרגיה והחקלאות. מעבר למקורות מתחדשים, שיקום יערות, ויישום מערכת פיקוח אמיתית על ענף הבקר יכולים לצמצם משמעותית את טביעת הרגל הפחמנית של המדינה.
3. שרפות ענק
ב-2024 חוותה ברזיל את אחת מעונות השרפות הקשות בתולדותיה: כ-300 מיליון דונם עלו באש – שטח השווה בגודלו לערים המרכזיות סאו-פאולו וריו דה ז'ניירו יחד. הממשלה הכריזה על מצב חירום סביבתי לשנת 2025 כדי למנוע עונה נוספת של הרס. השילוב בין בצורת ממושכת, התחממות קיצונית והבערת שטחים לצורך מרעה הופך את אזור האמזונס לרגיש במיוחד.
מה עושים: ממשלת ברזיל מקימה רשת ארצית של תחנות ניטור מוקדמות לזיהוי מוקדי שרפות בזמן אמת. נוסף על כך, נבנה מערך של יחידות ייעודיות לכיבוי שרפות ביערות. מומחים מציעים גם תמריצים כלכליים לקהילות מקומיות שימנעו הצתות ויפעלו לשיקום שטחים שנשרפו.
4. מחסור במים
אומנם ברזיל מחזיקה בכ-12 אחוז מהמים המתוקים בעולם, אך המדינה סובלת ממחסור במים שהולך ומחריף. ב-20 השנים האחרונות איבדה ברזיל כ-24 מיליון דונם של מקווי מים ונחלים, בין היתר בגלל אירועי קיצון כמו בצורות ובגלל בירוא היערות. בירוא וכריתת עצים משנה את מחזור המים הטבעי: פחות עצים פירושו פחות אידוי ולחות באוויר, מה שאומר גם פחות גשמים. נוסף על כך, הקרקע החשופה סופגת פחות מים ומאבדת לחות מהר יותר, וכך מקורות מים ונהרות מתייבשים בקצב מואץ.
לצד הבצורות שהמדינה חווה בצפון, הדרום סובל משיטפונות הרסניים. ב-2024 חוותה המדינה את אחד השיטפונות הקשים בתולדותיה, שגבה מעל 180 קורבנות והשאיר עשרות אלפים ללא קורת גג.
מה עושים: בשנים האחרונות ממשלת ברזיל מקדמת תוכניות לשיקום אגני נחלים ולהגנה על מקורות מים אסטרטגיים. נוסף על כך, קיים פיקוח על קידוחים: מערכת הרישום הלאומית מחייבת קבלת רישיון לכל שימוש במים עיליים או תת-קרקעיים. מומחים מציעים לשלב פתרונות טבעיים – כמו שיקום יערות לאורך נהרות וביצות – שמקטינים את סיכוני ההצפה ומשפרים את איכות המים.
5. זיהום אוויר
בין 2019 ל-2021 נרשמו בברזיל למעלה מ-326 אלף מקרי מוות הקשורים לזיהום אוויר. מדי שנה, באזורים נרחבים במרכז המדינה ובאמזונס, תושבים נושמים אוויר מזוהם במשך חצי מימות השנה, בעיקר עקב שרפות יער וחקלאות. בערים הגדולות לעומת זאת, עיקר הזיהום נובע מתחבורה מזהמת. בסאו פאולו, למשל, חשיפה ממושכת לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) גורמת לאובדן מיליוני שנות חיים מדי שנה.
מה עושים: הממשלה פועלת להרחיב את רשת תחנות הניטור הארצית ולשפר את הגישה הציבורית לנתונים על איכות האוויר. בערים כמו ריו דה ז'ניירו מוקמות תחנות חדשות ומופעלות תוכניות תחבורה נקייה, המעודדות מעבר לאוטובוסים ורכבים חשמליים במקום אלה המונעים בדיזל. מומחים מדגישים כי הרחבת המעקב והחמרת התקנים הלאומיים בהתאם להמלצות עשויים להציל חיים של אלפים בשנים הקרובות.
בין משבר להזדמנות
ד"ר רפאל שטרן מאוניברסיטת סטנפורד, בוגר תוכנית ממשק, שגדל בברזיל וביצע את רוב מחקריו האקדמיים באמזונס, משתדל לשמור על אופטימיות: "בברזיל התופעה של הכחשת אקלים כמעט ולא קיימת – מכיוון שאנשים רואים את זה קורה ממש מול העיניים שלהם", הוא אומר. "אי אפשר להתעלם מזה, ולכן הנושא הזה נמצא שם על סדר היום. אבל יש שם מורכבות, כשהממשלה מנסה לצעוד על התפר שבין קידום מדיניות סביבתית – שתסייע לשמור על הטבע ולהאט את שינוי האקלים – לבין הרצון לשמור את ברזיל בהתפתחות ובצמיחה כלכלית".
"מצד אחד, הממשלה הנוכחית מקדמת הרבה רגולציה בכיוון חיובי כמו הפחתה בכריתת היערות ופיקוח על ענף הבקר; מצד שני, לאחרונה, למשל, אושר פרויקט ענק של קידוח נפט בסמוך לשפך האמזונס, במקום שבאופן אירוני נמצא בסמוך לעיר שבה מתקיימת ועידת האקלים. זאת למרות הפוטנציאל האדיר שיש בברזיל לייצור אנרגיית שמש ורוח", הוא מוסיף. "אז מעניין לראות מה הכיוון שיוביל את המדינה, וכמה הנושא הזה יהיה מרכזי בשנים הקרובות. אני מקווה שברזיל תהיה דוגמה למדינות אחרות איך לקדם מדיניות ששומרת על הסביבה, ולא להפך", הוא מסכם.
