שתפו‬        

גליה פסטרנק

דגל שחור מעל חופי ישראל

הזיהום החמור שהתרחש בימים האחרונים בים ובחופים שלנו צריך להוות תמריץ לרשויות להוציא לפועל תכניות לפיקוח ולאכיפה על תעשיות מזהמות ולזרז מעבר לגמילה מדלקי מאובנים ולהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים
21 בפברואר 2021



בימים אלה ישראל חווה את אחד מאירועי הזיהום הימי החמורים שידעה. מרבית חופי הארץ כוסו בזפת. המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות וכן ארגוני מתנדבים ניקו את החופים במהלך סוף השבוע והמאמצים לגייס כוח אדם שימשיך את המלאכה עדיין בעיצומם.

ניקוי זפת הוא משימה לא פשוטה וכלל לא מהנה, אבל יש חשיבות רבה לפנות כמה שיותר ממנו וכמה שיותר מהר. לכן, הציבור מוזמן להצטרף למאמצים המסודרים לטפל במפגע הזפת. אולם, אם אתם לא משתתפים בניקוי, אנא התרחקו מהחופים, כדי לא להמשיך ולפזר את הזפת בסביבה.

יש כמה סברות לגבי המקור הספציפי של הזיהום הקשה הזה ובימים אלה מתנהל מצוד מודיעיני אחר הספינה שכנראה אחראית לו, אבל חשוב לזכור שמעבר לאירוע נקודתי זה, הים שלנו חשוף באופן קבוע לזיהומים בעייתיים מסוגים שונים, שרבים מהם קשורים בתעשיית הנפט.

זיהום ים בנפט ושמנים גורם גם לפגיעה ברווחת האדם ופעילותו. תצלום: רשות הטבע והגנים

שופכים שמן על מדורת הזיהום

נפט, שמן (מינרלי), דלקי מאובנים – כל אלה הם מושגים המתארים נוזל דליק, סמיך ונדיף, ששריפתו או שריפת מרכיביו משחררת אנרגיית חום, ופולטת גזי חממה המזרזים את תהליך שינוי האקלים העולמי המוביל לפגיעה בסביבה.

הזפת שמגיעה לחופים שלנו בימים אלו היא תוצר של שמן שאיבד את המרכיבים הנדיפים שלו ושספח מים וחלקיקים נוספים (כגון פלסטיק) והתקשה. הזפת היא לא יציבה ולכן היא עלולה להפוך לנוזלית בעת חימום (למשל חשיפה לשמש) ולהמשיך לזהם את הסביבה.

90 אחוז מהנפט העולמי מובל באמצעות כלי שיט – בעיקר מהמזרח התיכון לאירופה ואמריקה. כמות הנפט המשונע נמצאת בעלייה מאז שנות ה-70 (ב-2017 היא הוערכה בכ-60 טריליון טון). אף על פי שההתקדמות הטכנולוגית שיפרה משמעותית את תנאי הבטיחות ואת יכולות הניטור והפיקוח של הרשויות השונות האחראיות לכך, הובלת נפט ממשיכה להיות עסק מסוכן. דליפות נפט ממכליות מהוות כ-13 אחוז מכלל זיהום הנפט באוקיינוסים ברחבי העולם. מקורות נוספים לזיהום ים בשמן הם כלי שיט, קידוחי הפקה ותשתיות נפט ימיות וחופיות.

למרבה הצער, בעקבות התפרצות משבר הקורונה העולמי חלה עלייה בפוטנציאל לזיהומים ימיים. זה קורה בעיקר משום שאנשי צוות בכלי שיט לא מורשים לרדת לחוף להתאוורר בעת עצירה בנמלים ומשום שבגלל הסגרים חלק מהצוות נמצא כבר בכלי השיט למעלה משנה. המשמעת והפיקוח מתרופפים ומצב זה עלול להוביל לטעויות בשיקול הדעת ולזלזול בנהלים.

דליפת נפט גולמי או תזקיקיו גורמת לפגיעה קשה בסביבה ובמערכות אקולוגיות ימיות וחופיות או יבשתיות. כאשר הנפט או תזקיקיו דולפים לים הם מתפשטים ונסחפים עם זרמי האוקיינוס והרוח, פוגעים בסביבה הימית ומזהמים חופים. בגלל משקלו הסגולי של הנפט הוא מצטבר על פני המים ומהווה סכנה בעיקר לבעלי חיים ימיים הנושמים אוויר – צבי הים וכלל היונקים הימיים – וכן לעופות ימיים. בהגיעו לחוף, הנפט מצפה משטחים קשיחים כגון טבלאות גידוד, משטחי סלע וצמחיה ימית, וחודר למצעים רכים כמו חול ים ואבני חלוקים.

זיהום ים בנפט ושמנים גורם גם לפגיעה ברווחת האדם ופעילותו. במצב כזה אי אפשר ליהנות מחוף הים ומספורט ימי, אי אפשר לדוג, קשה להמשיך לנהל פעילות של תשתיות הנסמכות על מי הים, כמו מתקני התפלה, תחנות כוח חופיות השואבות את מי הקירור שלהן מהים ונמלים.

נפט מוגדר כחומר מסוכן ולכן הזפת המגיעה לחוף דורשת תהליכי פינוי מורכבים ויקרים. העלייה בכמות הפסולת הימית, בעיקר פלסטיק והמיקרופלסטיק (חלקיקי זעירים מגודל של סנטימטרים בודדים ועד מיליונית המילימטר) מגדילה את כמות הפסולת המסוכנת המפונה מהחוף, משום שהם מתערבבים עם הנפט ו/או השמנים.

חוף אולגה אחרי זיהום הנפט. תצלום: איגוד ערים שרון כרמל

לאשר את התכניות לטיפול בזיהום

מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות למניעת זיהום ים בשמן ולטיפול בעת אירועים כאלה. היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית פיתחה וכתבה תכנית לאומית למוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת), שמבוססת על היערכות בציוד (כגון ספינות ושרוולים לתיחום כתמי נפט וציוד לשאיבתם), בכוח אדם ובתרגול קבוע של הגופים המעורבים בזיהום ים בשמן, כאשר האחריות נחלקת בין גורמים שונים.

גם מתקנים ימיים והרשויות המקומיות החופיות כתבו תוכניות מקומיות למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום, המיועדות לאירועי זיהום בשטח שבאחריותם. תרגילי זיהום ים מתקיימים כל שנה ברמה הארצית על ידי המשרד להגנת הסביבה בהשתתפות כלל הגורמים, וברמה המקומית במפעלים. עם זאת נכון להיום, למעלה מ-20 שנה לאחר החלטת הממשלה לאשר את התכניות בחקיקה, חוק התלמ"ת טרם אושר בכנסת ועובדה זו מקשה על יישום חלקים נרחבים ממנה בשל היעדר תקצוב מתאים ומשאבים.

מאמצי הניקיון בחופים. תצלום: שרון עדי ודן בירון, המשרד להגנת הסביבה

להיגמל מהנפט

אירוע הזיהום החמור שמתרחש בימים אלה בישראל מחדד את החשיבות של תוכניות כאלו ואחרות, גם ברגעי משבר כאלה וגם בימי "שגרה", שלמרבה הצער גדושים גם הם באירועי זיהום קטנים יותר. שמירה על הים ועל החופים שלנו היא אינטרס משותף של כלל אזרחי ישראל והרשויות שלה – ולצד הפיקוח והאכיפה על הגורמים המזהמים (ובראשם תעשיית הנפט), על ישראל לקדם טכנולוגיות ורגולציות שיאפשרו לה להיגמל מהתלות המזיקה בדלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ולקדם מעבר מהיר להסתמכות על אנרגיות מתחדשות ונקיות (ובראשן אנרגיה סולארית).

יש לקוות שמהמראה העגום של חופי ישראל השחורים מזפת תצמח המודעות הנחוצה כדי להבטיח שזה יקרה בהקדם.

ד"ר פסטרנק היא מומחית לזיהום ים, ניטור והפחתת פסולת


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- חדשות 12

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית