לדברי מדר, ישראל נשענת על מקורות דלק מעטים שהם גדולים ופגיעים. "יש בישראל רק שני מתקני זיקוק נפט מרכזיים – באשדוד ובחיפה. בארץ, במצב שבו אי אפשר לייצר דלק חדש, כמות הדלק היא מוגבלת והיא יכולה להספיק לכמה שבועות בלבד", הוא אומר. אומנם ניתן לייבא תזקיקים (דלקים מזוקקים) אך גם האפשרות הזו דורשת היערכות מוקדמת וגם היא נסמכת על מספר זעום של מתקנים. "אם מפעלי הזיקוק נפגעים ולא מצליחים להביא ספינות גיבוי שיביאו תזקיקים לארץ בכמות מספקת, אפשר להגיע תוך זמן לא ארוך למצב שבו אין דלק. במצב כזה, בראש ובראשונה ישמרו את הדלקים לצבא ואז הראשונים להיפגע יהיו כמובן האזרחים והכלכלה", הוא מזהיר. לדבריו, המחסור לא יוגבל רק לבנזין ולסולר, אלא ישפיע גם על תוצרים חיוניים נוספים שמופקים במתחם קבוצת בזן כמו דשנים, פלסטיק, חומרי הדברה ועוד.

"אם נעבור לתחבורה חשמלית, לא נצטרך את רוב התפוקה של בתי הזיקוק ומעבר לכך, זה יהיה טוב לסביבה, לבטיחות, לביטחון ואפילו טוב מבחינה כלכלית למדינה – במיוחד אם נייצר את אותו החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. אם נחכים, גם נוכל לנצל חלק ניכר מפוטנציאל אגירת החשמל של הרכבים החשמליים לטובת אגירת אנרגיה מבוזרת לאומית", הוא אומר.

מדר אף מזהיר שככל שהצדדים ממשיכים בכיוון של פגיעה בתשתיות אזרחיות, המצב עלול להחריף. "ברגע שפגענו לאיראנים בתשתיות אנרגיה, יש להם כביכול הצדקה לפגוע בשלנו", הוא אומר. מערכות ההגנה האווירית אומנם מיירטות את רובם המכריע של הרקטות והטילים, אך אנחנו עדים לכך שההגנה היא לא הרמטית ובסופו של דבר, "יכול להיות שפגיעה אחת תספיק בשביל לייצר נזק משמעותי", הוא אומר.