החקלאות אחראית כיום לשליש מפליטות גזי החממה בעולם. חלק ניכר מכך מקורו בבקר, שידוע כפולט כמויות עצומות של גז החממה מתאן, היעיל פי 90 לעומת פחמן דו-חמצני בחימום האטמוספרה (או במלים אחרות, גורם לשינוי אקלים פי 90 לעומת פחמן דו-חמצני). מקור חקלאי נוסף שפולט המון גזי חממה הוא האורז. האורז הוא מרכיב המזון הבסיסי המוביל בעולם ומשמש מזון לחצי מאוכלוסיית העולם. מבחינת היקף הגידול, הוא שני רק לקנה סוכר ולתירס.
אורז אחראי ל-15 אחוז מפליטות המתאן בעולם. לצורך ההמחשה, כמות שנתית זו שוות ערך לעד רבע מפליטות הפחמן הדו-חמצני משריפת דלקים פוסיליים בעולם. האורז פולט מתאן משום שהוא מגודל בבריכות רדודות. כאשר מסתיימת עונת הגידול שלו, שורשי האורז נרקבים מתחת למים בהעדר חמצן ומשחררים מתאן.
מובן שיש גם בעיות: החיסרון של זן זה הוא שיתכן וצמחי אורז אלה יהיו חלשים ופגיעים יותר למזג אוויר ולמחלות, עקב שורשיהם הצנומים. בעיה אחרת היא כמובן הגישה החשדנית בעולם למאכלים מהונדסים גנטית. עד היום, לא נמצא צמח או בעל חיים מהונדס גנטית אחד עם השפעות שליליות על מי שצורך אותו. עם זאת, קמפיין הפחדה עולמי הצליח למנוע משמעותית את השימוש במאכלים מהונדסים גנטית. בסין, מגדלת וצורכת האורז הגדולה בעולם, אסור השיווק של אורז מהונדס גנטית. נדמה שרק אם תשתנה הגישה – אם עקב משבר מזון, שינוי האקלים ו/או הטמעה של העדר הסיכון באכילת מזון מהונדס גנטית – יש לזן זה סיכוי לעזור לנו להפחית את פליטות גזי החממה מאורז.
לקריאת המחקר המקורי באתר Nature לחצו כאן.
