שתפו‬        

עומר ירושלמי

הריאות הכחולות של העיר

מחקר חדש מדגיש את החשיבות של נהרות, אגמים ובריכות טבעיות לבריאות של תושבי הערים הגדולות ברחבי העולם
6 במאי 2021



המגורים בעיר טומנים בחובם הרבה הזדמנויות ויתרונות, אבל עלולים גם להתגלות כמקום לא פשוט עבור תושביהן, גם בישראל: הבטון, הצפיפות, הרעש וזיהום האוויר גובים מדיירי הכרך הגדול מחיר בריאותי, פיזי ונפשי. משבר הקורונה לימד אותנו על החשיבות של ערים חסינות ועל הערך שהן מספקות לתושביהן בעת משבר בריאותי או סביבתי. עובדה שהערים שלא גילו חוסן שכזה ננטשו לטובת מרחבים ירוקים בכפר ובפריפריה. 

ריאות ירוקות בערים (פארקים, גינות, שטחים פתוחים) נמצאו כמועילות מבחינה בריאותית במחקרים רבים. כעת, מאמר סקירה חדש של חוקרים מאוניברסיטת גלזגו, מראה שלא רק ששטחים ירוקים הם בעלי השפעה בריאותית חיובית, אלא שיש גם חשיבות לתכנון שטחים עירוניים "כחולים" – נהרות, מזרקות, אגמים וכו'. אין ספק שבישראל, מדינה חצי-מדברית שבה הטמפרטורות מטפסות מעל ל-40 מעלות בימי הקיץ החמים, גישה לריאות כחולות כאלו עשויה להיות בעל ערך רב לתושבי הערים הגדולות.

לבודד את הכחול מהירוק

תשאלו שני מתכנני ערים מה זאת עיר ותקבלו שלוש דעות שונות. תשאלו אותם איך לתכנן נכון עיר ותקבלו עשר תשובות, כולן נכונות כמובן, עם ארבעים סימוכין שונים. עם זאת, לגבי עובדה אחת לפחות אין כמעט ספק – ערים התפתחו כמעט תמיד ליד נהרות גדולים. בין אם זה בנהר ההינדוס בהודו, הטיבר באימפריה הרומית, או הנילוס במצרים, ההיסטוריה של ערים הולכת יד ביד עם מים זורמים. ולא במקרה, החיים של בני אדם היו (ועדיין) תלויים במים. ואכן, כמה שנות בצורות הספיקו כדי לגרום לנדידה של עמים ונפילות של אימפריות, ושיטפון אחד הספיק למחיקה של ישובים שלמים.

St. Paul Lift Bridge
"תכנון עירוני מוצלח מתייחס לריאות כחולות כמשאב לנוי, לקירור המרחב, לאיזון האקלים, להעשרת המגוון האקולוגי ולשיפור הנוחות האנושית". Photo by Weston MacKinnon on Unsplash

במהלך השנים התלות במים ירדה, לכאורה. בני אדם התגברו ברוב המקרים על הסכנות שנבעו מהמים, בנו סכרים וייבשו ביצות. במקביל, השתחררו בני האדם מהתלות במסחר דרך נהרות. המים נשארו מאחור בהיסטוריה העירונית – פינות נוי רטובות בתוך ג'ונגל של בטון ואספלט. 

"תכנון עירוני מוצלח מתייחס לריאות כחולות כמשאב לנוי, לקירור המרחב, לאיזון האקלים, להעשרת המגוון האקולוגי ולשיפור הנוחות האנושית", אומרת ד"ר אורלי רונן מבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "השילוב בין 'הכחול' ל'ירוק' מכפיל את הערכים האלו ויוצר מרחבים עירוניים משופרים לרווחת האדם. מחקר מ-2010 מצא שסביבות חיים ירוקות-כחולות הן המועדפות על בני אדם".

יותר מים, יותר פעילות גופנית

כותבי המאמר החדש בחנו שלוש דרכים שבהן שטחים כחולים משפיעים על חיינו: פעילות פיזית, רווחה ושיקום נפשי ותועלת סביבתית.

החוקרים סקרו 50 מחקרים קודמים שונים שמצביעים על הקשר שבין קיומם של מים במרחב העירוני לבין חיים בריאים יותר, פיזיים ונפשיים. 

אחת הבעיות בהערכת החשיבות של ריאות כחולות בעיר היא שהשפעות השטחים הכחולים כמעט ולא נחקרו עד היום באופן מבודד מהשטחים הירוקים. כך, למשל, אם נבדוק איך פארק הירקון משפיע על איכות החיים של תושבי צפון תל-אביב, נתקשה לבודד את ההשפעה של הימצאות המים משאר השירותים שכלולים בפארק. 

עם זאת, ולמרות הקושי, במחקר החדש בודדו כל המשתנים והחוקרים הצליחו לקבוע שלנוכחות גופי מים בעיר יש השפעה בריאותית חיובית. כך, למשל, החוקרים סקרו מחקר אמריקאי מ-2008 שהראה שככל שבני אדם צעירים גרו יותר קרוב למים, כך הסיכוי שלהם ללכת ברגל או לרכוב על אופניים גדל. מחקר אחר מהולנד מ-2017 הראה באופן דומה שגם מבוגרים נוטים לצעוד יותר רגלית ככל שהם גרים קרוב יותר לשטחים כחולים. 

לא רק קירבה לשטח כחול משפיעה על פעילות פיזית. כותבי המחקר שקללו נתונים מ-10 מחקרים שונים שהראו שגם לכמות המים בעיר יש השפעה חיובית על כמות הפעילות הגופנית. כלומר, לאגמים שתופסים שטח נרחב יותר בעיר יש השפעה גדולה יותר מנחלים על כמות הפעילות הגופנית שאנשים מבצעים.

היבט בריאותי אחר שעליו משפיעים השטחים הכחולים היא הבריאות הנפשית. לא פחות מ-18 מחקרים הראו ששטחים כחולים עוזרים בצורה כזאת או אחרת לשיקום או שימור מצב נפשי חיובי. כך, מחקר ספרדי מ-2020 מצא שמספיק לבצע הליכות קצרות חוזרות ונשנות לצד נחלים כדי לשפר את הרווחה הנפשית של האדם ואת מצב רוחו הכללי. 

מנגנוני השפעה בעייתיים

אולם, למרות הגישה החיובית של המחקר החדש, לד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר-אילן עדיין יש כמה ספקות: "לא מעט מהמחקרים שבודקים את מנגנוני ההשפעה של שטחים כחולים הם בעייתיים למדי. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלהבין את המנגנונים והכלים שלנו מוגבלים. עם זאת, בתוצאות הבריאותיות אנחנו יודעים למדוד טוב את ההשפעה ורואים שעל התמותה ועל מחלות לב שטחים כחולים בוודאות משפיעים לטובה. חשוב לומר שהעדויות שיש לגבי שטחים כחולים לא דומות לעדויות שיש לגבי סביבה ירוקה. זה עדיין רחוק מקונצנזוס מדעי".

"ישראל היא לא מדינה משופעת במים, כך שאנחנו לא יכולים לקחת את היתרונות הבריאותיים של שטחים כחולים בלי להבין שהקונטקסט של מדינת ישראל זה לא הקונטקסט של קנדה", מוסיפה אגאי-שי. "במדינה עם מחסור במים המשמעות של כל ליטר מים אומר התפלה ופליטה של גזי חממה ומזהמים. אני לא הייתי מתחילה לדבר על זה שהוספת שטחים כחולים היא הפתרון המוצלח ביותר לישראל, כי אחרי הכול אנחנו חיים במדינת מדבר".

לקחת בחשבון את הנגישות

על פי פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, לפני שמאמצים מסקנות של מחקר זה או אחר בנוגע לשטחים כחולים בעיר, יש לקחת בחשבון גם את נושא הנגישות אליהם. "יש אי שוויון בסיסי בנגישות לשטחים כחולים, כי המרחב הוא לא שוויוני", הוא אומר. "הבעיה האמיתית היא חוסר נגישות. חוסר תחבורה ציבורית בשבת וחג מדיר אוכלוסיות שלמות, כל מי שאין לו רכב לא יכול להגיע למוקד מים בישראל ולהנות מהיתרונות שלו. בסופו של דבר זה עניין של מודעות והתארגנות שלא קיימות מספיק בישראל", הוא מסכם.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית