התפקיד החשוב של בתי הספר במאבק במשבר האקלים


יוזמה אמריקאית חדשה קוראת להפוך את מבני בתי הספר לירוקים יותר, ולהפוך לכוח מוביל בתחום הקיימות העירונית. לרעיון הזה שותפים גופי סביבה וחברה, וארגוני מורים. לכבוד 1 בספטמבר, ראוי שמזכ"לית הסתדרות המורים תדבר גם על בעיות סביבתיות

שנת הלימודים החדשה כבר נפתחה בכמה מדינות בארצות הברית – בצל וריאנט הדלתא, כמובן. כאם לשלושה בנים במערכת החינוך בניו יורק, קיבלתי לקראת השנה החדשה (שתיפתח בעיר רק ב-13 בספטמבר) הודעה על עצומה שמציעה לי לתמוך במאמץ קהילתי להפוך את בתי הספר בעיר לסביבתיים ובריאים יותר.

"אנחנו יכולים להפוך את בתי הספר בניו יורק למוסדות עם טביעת רגל פחמנית מאוזנת, למבנים בריאים ובטוחים יותר״ נכתב בהודעה. ״אנחנו יכולים ליצור מקומות עבודה טובים ולחסוך מיליוני דולרים בצריכת אנרגיה".

מבני בתי ספר בעיר זקוקים לשדרוג ותיקונים על בסיס שנתי והיוזמה החדשה הזאת קוראת לנצל את ההזדמנות ולבצע את האדפטציות המתאימות לבנייה ירוקה, חכמה ויעילה אנרגטית: שדרוג מערכות החימום והקירור בבתי הספר והצבת פאנלים סולאריים על הגגות, למשל. את החיסכון הכספי שיווצר בעקבות המהלכים האלה ניתן להשקיע בתחזוקה שוטפת של הבניינים ובמימון של לימוד תכנים של קיימות ומודעות אקלימית בכיתות הלימוד.

הרעיון הוא שבתי הספר יקדמו ערכים של חדשנות סביבתית וישמשו מודל לחיקוי להטמעת תשתיות סטנדרטים ירוקים במבני ציבור עירוניים אחרים.

לחסוך 70 מיליון דולר בשנה

מובילי היוזמה מציינים כי בעזרת מהלכי ההתייעלות בכלל בתי הספר בעיר ניתן לחסוך יותר מ -75,000 טונות של פליטת פחמן מדי שנה (שווה ערך לשתילת יותר מ-400,000 עצים). בנוסף, התייעלות אנרגטית של בתי הספר יכולה גם לחסוך כסף רב למחלקת החינוך העירונית. מדי שנה מוציאה ניו יורק כ-275 מיליון דולר על חשמל למבני בתי ספר. התייעלות של כ-25 אחוז מסך זה יכולה, אפוא, לחסוך סכום עצום של כ-70 מיליון דולר בשנה.

השנה היא גם שנת בחירות לראשות העיר ניו יורק ולכן היוזמה מגיעה גם עם דרישה מהמועמדים במירוץ לשים את התקצוב המתאים בהתחייבות שלהם לבוחריהם.

את הקמפיין מריצים כמה גופים חברתיים וסביבתיים כמו "עבודות סביבתיות בניו יורק", התאגדות העובדים בעיר ניו יורק, התאגדות המורים המקומית ועוד.

People woman desk writing
בעזרת מהלכי ההתייעלות בכלל בתי הספר בעיר ניתן לחסוך יותר מ -75,000 טונות של פליטת פחמן מדי שנה. Photo by Tima Miroshnichenko on Pexels

ניו יורק יכולה וצריכה להוביל מהלך כזה, טוענים מובילי העצומה, בתקווה שאחריה יצטרפו ערים נוספות ויגייסו את בתי הספר למאבק המקומי בהיערכות לשינוי אקלים.

האמת. בהרבה מובנים זה כמעט מתבקש. אם בתי הספר משמשים מודל להנחלת ערכים והעברת מסרים, הם בהחלט יכולים גם לשמש מודל לשינוי בעזרת המבנה הפיזי. כך, בית הספר לא רק ילמד על שינוי האקלים בתוך הכיתות (מהלך שתופס תאוצה בשנים האחרונות), אלא גם יבצע הלכה למעשה גם את ההתאמות הנדרשות אליו במבנה בית הספר.

לא השבתה, אלא השבחה

אני יודעת שבשנים האחרונות מנסה משרד האנרגיה בישראל יחד עם ראשי עיריות שונים לקדם יוזמות דומות גם בארץ, אבל נראה כי אף על פי שיש כמה מודלים מקומיים שהצליחו, טרם אומצה השיטה בקרב רוב בתי הספר בארץ. במדינה שטופת שמש כמו ישראל, שלא זקוקה למערכות חימום מורכבות, ניתן בהשקעה סבירה לחולל שינוי מאוד גדול בהתנהלות האנרגטית של בתי הספר וכך לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. לזה אפשר כמובן להוסיף גם נטיעה מרוכזת של עצים ברחבי שטחי בתי ספר, יצירה של גינות ירק (לתלמידים או לכל קהילתיות שמשרתות את תושבי השכונה) בחצרות בית הספר, שילוב מערכות מיחזור ועוד – וכך לייצר מיקרו-קוסמוס ירוק שיקיף את הילדים שלנו במהלך ימי הלימודים וילווה אותם גם בהמשך הדרך שלהם.

לקראת ה-1 בספטמבר היה יכול להיות נהדר לראות את מזכ״לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, יושבת לצד מנהיגי סביבה וחברה ומדברת לא רק על איומים בהשבתות ועל תוספות שכר למורים, אלא גם על הבטחות להשבחות ועל תוספות ערכים לתלמידים. מהלך כזה היה ללא ספק מסייע להפוך את צוות בית הספר לכוח מוביל וחיובי במגמת היערכות לשינוי האקלים.



אולי יעניין אותך