שתפו‬        

ד"ר יניב עובדיה

המרכיב המסוכן באורז הסיני

מחקר מדעי חושף ריכוזים גבוהים של קדמיום, חומר המוכר כמסרטן, באורז שגדל באזורי מכרות בסין. מה מכיל האורז שמיובא לישראל?
3 בינואר 2021



הדרישה לבריום – יסוד מתכתי הנכרה מהאדמה – מזנקת בשנים האחרונות, עקב ביקוש עולמי למגוון שימושים במצתים, זיקוקים, מנורות פלואורסצנטיות ובדיקות הדמיה רפואיות. אדמתה העשירה בבריום של סין הפכה לכר פורה להפקת החומר הכימי הזה. אך במקביל לכריית הבריום, יסוד נוסף משתחרר לסביבה מבטן האדמה – קדמיום. זהו יסוד מתכתי המשמש לתעשיות הצבע, הסוללות, מוצרי הפלסטיק וציפויי המתכת.

קדמיום מסווג כמחולל סרטן בבני אדם (Group 1) על ידי הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן, והחשיפה אליו מתרחשת בזמן עישון פעיל או סביל, במגורים ליד תעשייה הפולטת קדמיום, בתעסוקה במפעלי מצברים, סוללות ומתכות וגם דרך צריכת משקאות ומזון המזוהמים בו. סוגי הסרטן הקשורים בחשיפה לקדמיום הינם סרטן ריאות ובמידת ודאות נמוכה יותר – סרטן כליות וערמונית. בשנים האחרונות התקבלו דיווחים על קשר של חשיפה לקדמיום וסרטן השד וכיס המרה.

יחד עם היותה ספקית הבריום הגדולה בעולם, סין היא אחד מיצואניות האורז המשמעותיות בעולם. והצירוף בין שני הנתונים הללו עלול לרמז על תופעה מדאיגה: גידולי אורז באזורי כריית הבריום עשויים להכיל קדמיום בכמויות גדולות מהסף המותר, מה שעלול להגדיל את החשיפה לקדמיום בקרב הציבור, בסין ובעולם. חשיפה כרונית לריכוזי קדמיום מהאוויר או מהתזונה מקושרת לסוגי הסרטן שהוזכרו קודם לכן, ועלולה גם להוביל להצטברות של קדמיום בכליות ולמחלות כליה. בנוסף, תיתכן עלייה בסיכון למחלת ריאות ורכּכת (עצמות פריכות). בתנאים מסוימים, חשיפה לקדמיום עלולה גם לשבש את פעילות בלוטת התריס, לפגוע בפוריות, להעלות את הסיכון ללידה במשקל נמוך ולפגוע בצפיפות העצם של היילוד.

63% מדגימות הקרקע חרגו מהסטנדרט הסביבתי הסיני לתכולת קדמיום בקרקע. תצלום: ryo yoshitake – unsplash

מהמכרה לצלחת

מחקר ראשון מסוגו שנערך על ידי חוקרים מכמה מוסדות מחקר בסין, חשף את המאפיינים של ריכוזי קדמיום באדמה ובצמח האורז באזורי הכרייה של הבריום בדרום-מערב סין. במהלך המחקר נלקחו 82 דגימות של קרקע ושל צמחי אורז במהלך עונת קציר האורז של שנת 2017. החוקרים מצאו שבקרקעות הטראסות והשדות באזור Tianzhu שבמחוז Guizhou, בו נמצא ריכוז מכרות הבריום הגדול ביותר בסין, נמצאו רמות גבוהות של קדמיום עם טווח רחב הנע בין 0.054 עד 91 מ"ג לק"ג, ובממוצע 4.5 מ"ג קדמיום לק"ג קרקע. 63% מדגימות הקרקע חרגו מהסטנדרט הסביבתי הסיני לתכולת קדמיום בקרקע (0.3 מ"ג לק"ג). כמו כן, התגלה מתאם חיובי משמעותי בין קדמיום בקרקע לבריום בקרקע – ממצא שמלמד כי במהלך כריית הבריום שוחררו ככל הנראה לסביבה גם כמויות גדולות של קדמיום.

לפי ניתוח מאפייני וריכוזי הקדמיום בצמח האורז, הקדמיום נוטה להצטבר בעיקר בגרעינים (המשמשים לרוב למאכל אדם) בפער ניכר לעומת חלקים אחרים של הצמח. טווח הריכוזים בגרגרי האורז היה 0.007-3.5 מ"ג לק"ג, ובממוצע 0.38 מ"ג קדמיום לק"ג אורז המיוצר למאכל.

בנוסף, החוקרים ביצעו הערכת חשיפה לקדמיום דרך אכילת אורז בקרב האוכלוסייה המתגוררת באזורים שנדגמו ובדקו את הסיכון לתחלואה בסרטן במהלך החיים של אותם תושבים. הם חישבו באופן תיאורטי את הסיכון הזה על ידי נוסחה שכללה את תוחלת חיים הממוצעת בסין, משקל גוף וצריכת אורז ממוצעים ולפי ההסתברות של קדמיום שמגיע לגוף להוביל להיווצרות גידול סרטני כלשהו. חישוב סטטיסטי זה לימד את החוקרים כי מנת הסכנה הממוצעת והסיכון השנתי לסרטן כלשהו במהלך החיים כתוצאה מצריכת קדמיום דרך אורז מהווה סכנה בריאותית לצרכני אורז זה שגודל בסמוך למכרות בריום בסין.

"תעלומה שכדאי לפתור"

נראה שבתנאים מסוימים, צריכת אורז מזוהם בקדמיום כפי שהתגלה בסמוך למכרות הבריום בסין עלולה להזיק לבריאות האדם. הריכוז הממוצע של קדמיום בגרעיני האורז שהתגלה במחקר זה במספר רב יחסית של דגימות אורז באזור Tianzhu (0.38 מ"ג לק"ג בממוצע) כמעט כפול מהטווח העליון המרבי המותר על פי הנחיות משרד הבריאות הישראלי (0.2 מ"ג לק"ג בממוצע). באזורים אחרים בסין, כגון Chenzhou ו- Yiyang שבמחוז Hunan, שבהם קיימת כריית זהב ומחצבים אחרים, נמדדו במחקרים קודמים רמות מעט נמוכות של קדמיום (0.24 ו-0.3 מ"ג לק"ג בממוצע בהתאמה), אך גם רמות אלה גבוהות מהסף הישראלי לאורז. יתרה מכך, אדם במשקל ממוצע הצורך כשלוש צלחות בינוניות בשבוע של אורז שמקורו באזור מכרות הבריום בסין, בצירוף מקורות נוספים של קדמיום במזון, עלול לחצות את הטווח העליון השבועי שהוגדר ע"י הרשות לבטיחות במזון באיחוד האירופי (2.5 מיקרו-גרם (מק"ג) לק"ג גוף לשבוע).

הנתונים עשויים להיות רלוונטיים למגוון קהלים – לכל צרכני האורז, כמובן, אך במיוחד עבור צמחונים, טבעונים או כאלה שנמנעים מגלוטן וצורכים חלופות פחמימה נטולות גלוטן. בשנים האחרונות, מגמת הצמחונות והטבעונות הולכת ותופסת תאוצה בקרב הציבור הרחב. במילים אחרות, קיימת חשיבות לניטור קדמיום באורז שהישראלים צורכים.

חשוב לבחון את תכולת הקדמיום באורז המשווק בישראל. pixzolo photography – unsplash

"ריכוזי הקדמיום באורז המשווק בישראל הם תעלומה שכדאי לפתור", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "אמנם אין ודאות שכל האורז המשווק בישראל מגיע מאזורים מזוהמים בקדמיום בסין, אך קדמיום נמצא גם במזונות אחרים ותיתכן חשיפה מצטברת". דבריה של ד"ר אולנובסקי מקבלים חיזוק ממספר דיווחים מדעיים אודות חשיפה לקדמיום מהתזונה. כך לדוגמה, אורז נמצא כתורם העיקרי לחשיפה לקדמיום מהמזון בקוריאה הדרומית ובווייטנאם, אך במקומות אחרים המקור העיקרי שונה – אכילת לחם בשבדיה ואכילת פירות ים בנורווגיה וארה"ב הם המקורות העיקריים שנמצאו לחשיפה לקדמיום מהמזון.

מה המצב בישראל? "חשוב לבחון את תכולת הקדמיום באורז המשווק בישראל, כי אורז הוא אלטרנטיבה פחממתית לא רק לצמחונים ולטבעונים", מציינת אולנובסקי. "לאחרונה מקודמת אופנה של דיאטה נטולת גלוטן שמאומצת גם על ידי אומניבורים (אוכלי-כל) רבים. לכן, יש ליידע את הציבור על תכולת הקדמיום באורז ובמוצרים אחרים בהקדם". אולנובסקי מסכמת "אין צורך להפסיק לאכול אורז באופן גורף, אך בהחלט מומלץ להקטין את צריכתו עד בירור הנושא. כדאי להגביל את צריכת האורז לעד 3 מנות בשבוע במבוגרים ולצמצם ככל הניתן את החשיפה לאורז אצל פעוטות, אלא אם הומלץ אחרת על ידי רופאי ילדים או תזונאים-דיאטנים רפואיים מוסמכי משרד הבריאות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

"בפתח הדברים יובהר כי המחקר ספציפי מאוד, הדן בגידול אורז באזורים מצומצמים מאוד בסין, אשר נמצאים בסמיכות גיאוגרפית למכרות כרייה של באריום.

בישראל נקבעו רמות מרביות מותרות של מתכות כבדות (כולל קדמיום) בקטגוריות מזון שונות, לרבות באורז. רמת הקדמיום המרבית המותרת באורז, כפי שהיא נקבעה בקווים המנחים מיום 1 למאי 2016, הינה 0.2 מיליגרם לקילוגרם.

אורז, בדומה למוצרים אחרים המיובאים לישראל (אין גידול מקומי של אורז בישראל), נבדק במסגרת הפיקוח השגרתי בשערי כניסת הסחורות לישראל. אורז מיובא לישראל ממספר מדינות ובהן תאילנד, הודו, איטליה, ארה"ב וגם סין.

לאחרונה התקבלו ממצאי סקר שביצע שירות המזון הארצי, בו נבחנו רמות המתכות הכבדות באורז ובמוצרי אורז. המוצרים שנבדקו מייצגים מגוון רחב של קטגוריות מזון (אורז גולמי מסוגים שונים, פרכיות אורז, אטריות אורז וכו'), של מדינות מוצא, של מותגים מסחריים ושל נקודות מכירה.

על אף שהממצאים טרם סוכמו, עולה כי באף מוצר מבין המוצרים שנדגמו לא נמצאה חריגה מרמות הקדמיום המירביות המותרות בישראל.

לאור האמור, ובהתאם לנתוני משרד הבריאות, אורז ומוצרי אורז לא מהווים מקור חשיפה משמעותי לקדמיום".                     




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית