סחר בלתי חוקי בחיות בר ובצמחי בר הוא אחד מענפי הפשע המאורגן הגדולים ביותר בעולם. על פי האינטרפול, מדובר בענף שמגלגל יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה. "התחום מושך גורמי פשיעה שמנצלים את חולשת רשויות האכיפה שמגינות על חיות הבר, בפרט עם התרחבות הסחר ברשתות מקוונות", מסביר עו"ד אמנון קרן, מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב. " הסוחרים עושים שימוש בכלים מתוחכמים מבחינה טכנולוגית ובמערכות פיננסיות גלובליות ויוצרים שוק אטרקטיבי שבו הסיכון להיתפס נמוך ופוטנציאל הרווח אדיר", הוא מסביר. "התופעה הזו מחייבת רשתות שלמות של פשיעה כלכלית שכוללות עבירות של זיוף, הונאה, הברחות, אי תשלום מס והסתרה של הרווחים. גם גופי אכיפה ומאבק בפשיעה שאין להם קשר ישיר להגנת חיות בר מכירים בקשר ההדוק שבין סחר בחיות בר לעבירות הלבנת הון", אומר קרן.

"מבדיקה קפדנית שנעשתה בארץ, עלה שהסחר הלא חוקי מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה – בהערכה שמרנית. הסכומים הללו יכולים להגיע דרך עסקאות גדולות, כמו שראינו עם האריות והקופים, וגם דרך הצטברות של עסקאות רבות בשווי נמוך יותר לאורך זמן", הוא מסביר. ולמרות הסכומים הגבוהים, גם באירוע הנוכחי עדיין לא ראינו את הרשויות הפיננסיות נכנסות לפעולה.

"אותו אדם שמוכר גור אריות ב- 120,000 ש"ח לא מדווח לאיש", אומר עו"ד שי פרץ התובע הראשי של רשות הטבע והגנים (רט"ג). "גם הסוחרים שמוכרים קוף, בעל כנף או זוחל – בסכומים גבוהים וללא היתר – מלבינים פה הון עצום. עקבנו אחר סוחרים שהגיעו לסכומים של מאות אלפי שקלים תוך מספר חודשים. מעורבות בזה משפחות פשע וארגוני פשע. חוק איסור הלבנת הון זה הכלי המרכזי שמאפשר להיאבק בתופעה עם כלים מתאימים ודורסניים וקובע ענישה מרתיעה", הוא אומר. "אותם עבריינים לא מתעסקים רק בסחר בבעלי חיים. מי שמבריח בעלי חיים מבריח גם סמים ונשק, וצריך לבוא איתם בחשבון כי הם פוגעים בהמון ממערכות החיים שלנו במדינה", אומר פרץ.

לצד הלבנת ההון, מתקיימת גם הלבנה של מינים מוברחים אל תוך הסחר הפנים ארצי בחסות קשיי האכיפה והמדיניות הלא עקבית. "בדרך כלל הכמות הגדולה של חיות שמוברחות לארץ אלה חיות שתיאורטית אפשר לקבל עליהן אישור מרט"ג לסחר פנים ארצי. הסוחרים מעדיפים להבריח אותן  כדי לחסוך בהוצאות של ייבוא חוקי. ברגע שהן מגיעות לארץ הן מעורבבות בין בעלי החיים שנולדו בארץ או הגיעו באופן חוקי; כך הן 'מולבנות' ואי אפשר להבדיל בין מי שחוקי ומי שמוברח", מסבירה שני. נוסף על כך, חוסר שקיפות מגביר את חוסר המודעות. "רט"ג אינה מפרסמת את רשימת האנשים והעסקים בעלי ההיתר לגידול ולסחר בבעלי חיים. לכן לקונים פוטנציאלים אין אפשרות לדעת אם מי שמציע להם את בעל החיים הוא סוחר מורשה או לא וצריכים לסמוך על דבריו. זה כמובן יוצר בלבול בקרב הקונים ומעודד סחר בלתי חוקי", היא אומרת. "הרוב הגדול של הלחץ על הרשויות מגיע מהסוחרים שרוצים עוד מינים ועוד הקלות. ואין כמעט לחץ ציבורי על כך שמדובר בצער בעלי חיים ושזאת פעילות לא מוסרית, וברוב המקרים לא חוקית", ומסבה את תשומת הלב לכך שגם לנו, הציבור, יש תפקיד.

כחלק מהפעילות של עמוד הפייסבוק "חיות בר לא מחמד" נערכו בדיקות על היקף הסחר שמתקיים ללא היתרים. "באמצעות בדיקות ברשתות החברתיות ובפלטפורמות כמו פייסבוק, טלגרם ו-יד 2 זיהינו במהלך תקופה קצרה ב-2021 כמעט 2,000 משתמשים שסוחרים בחיות בר, בעוד שעל פי רט"ג באותה שנה היו רק 182 סוחרים עם אישור", מספרת שני. "אין שום סיכוי שאלה כל הסוחרים שפעלו באותה שנה כי יש אנשים שמוכרים ברשתות אחרות, בביתם הפרטי, בחנויות ובדרכים נוספות. על פי הנתונים שלנו לפחות 90 אחוז הם לא חוקיים אבל זה כנראה הרבה יותר מזה", היא מסבירה.