58 אחוז משפע הזוחלים בחולות מערב הנגב נמצאים בירידה, וכמוהם גם 48 אחוז מהזוחלים במישורי הלס שבצפון הנגב. חרדון צב מצוי צילום: רעות אלון
מה משותף לחומט רפואי, לצב יבשה מצוי ולחרדון צב הדור? שלושתם מיני זוחלים המצויים בסכנת הכחדה בישראל. אם לפני כשני עשורים עוד יכולנו להיתקל בצב יבשה בגינת המשחקים שליד הבית, היום מפגשים כאלו הפכו נדירים הרבה יותר, ולפי דו״ח המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) שפורסם בחודש מאי האחרון, מצבם של הזוחלים בארץ ממשיך להידרדר. הדו״ח מציג ממצאים עגומים למדי: 58 אחוז משפע הזוחלים בחולות מערב הנגב נמצאים בירידה, וכמוהם גם 48 אחוז מהזוחלים במישורי הלס שבצפון הנגב.
לזוחלים יש יחסי ציבור די גרועים ולא בצדק, שכן מדובר ביצורים מרתקים למדי. כך למשל, לפי מחקר ישראלי נחשים ולטאות שמחצית מתזונתם צמחונית וממדי גופם גדולים יכולים להגיע לגיל מופלג; אחד הזוחלים הייחודיים שחיים בישראל הוא הזיקית הים-תיכונית שמחליפה 12 דגמי צבע כדי לתקשר עם זיקיות אחרות בסביבתה, ובעולם ישנם מינים שעצמותיהם זוהרות באור אולטרה-סגול. בכלל, הזוחלים קיימים בעולמנו כבר מיליוני שנים, כשהמוקדמים שבהם תועדו לפני כ-350 מיליון שנה ליתר דיוק. בשלב כלשהו באבולוציה שלהם הם התפצלו לשתי קבוצות, כשאחת הולידה את היונקים והשנייה את הדינוזאורים, את הזוחלים ואת הציפורים.
לזוחלים יש יחסי ציבור די גרועים, ולא בצדק. שלוון קולר צילום: בן שרמייסטר
בישראל יש 88 מיני זוחלים – מגוון מינים עצום ביחס לשטחה של המדינה. בבריטניה, לשם ההשוואה, יש 6 מינים בלבד – וחלק גדול מהם נמצא בסכנה. ״המצב מדאיג״, אומר פרופ׳ שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. ״בימים אלו אנחנו עובדים ביחד עם רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים על עדכון הספר האדום של הזוחלים בישראל, ואומנם ההערכות עדיין לא סופיות, אבל כמחצית מהמינים בארץ מוערכים בסכנת הכחדה״.
לדברי מאירי, המינים העיקריים שבבעיה הם מיני החולות כמו ישימונית תמנע – שממית שתפוצתה בחולות סמר שבערבה, ומיני החרמון דוגמת הנחשים צפע החרמון ושלוון קולר. ״כמוהם נמצאים בסכנה חמורה המין שנונית באר-שבע שהיא לטאה החיה במישורי הלס, ולטאה בשם מדברית פסים שהיא המין המוזנח ביותר מבחינת מחקר ושימור״, הוא אומר.
״צבי ים גם נחשבים למין דגל, ומבין הזוחלים מדובר במין היחיד שמקבל תשומת לב בעוד שממינים אחרים שזקוקים להגנה מתעלמים לחלוטין״. צב-ים חום צילום: רעות אלון
הלטאה שעלולה להיעלם מהעולם
נקודת האור היחידה בדו״ח בנוגע לזוחלים היא עלייה בכמות הקינים של צבי הים הירוק והחום שמטילים את ביציהם בחופינו, וזאת הודות למאמצי השימור של המרכז הארצי להצלת צבי ים, שפועל תחת רשות הטבע והגנים. ״בישראל מאמצי השימור מתמקדים רק במיני דגל – מינים שקל לייצר עבורם מודעות ציבורית ושהם לרוב גם מינים גדולים כמו הנשר והיחמור״, אומר מאירי. ״צבי ים גם נחשבים למין דגל, ומבין הזוחלים מדובר במין היחיד שמקבל תשומת לב בעוד שממינים אחרים שזקוקים להגנה מתעלמים לחלוטין״.
כדוגמה נותן מאירי את שנונית באר-שבע שהיא אנדמית לארצנו – כלומר שאינה נפוצה באף אזור אחר בעולם, והיא נמצאת בסכנת הכחדה חמורה. ״צבי ים ירוקים וחומים למשל נמצאים בעוד אזורים בעולם, אך שנונית באר-שבע נמצאת רק במישורי הלס בצפון הנגב״, הוא אומר. אם המין הזה ייכחד בישראל, אי אפשר יהיה לנסות לשקם את האוכלוסייה על ידי הבאת פרטים ממקומות אחרים בעולם כפי שנעשה במקרים אחרים, למשל כשהביאו נשרים מספרד לחיזוק האוכלוסייה המקומית – כי היא קיימת רק אצלנו. לדבריו, היעלמותה של השנונית קשורה בפיתוח מישורי הלס, כמו בניית פארקים, הקמת עיר הבה״דים והתרחבות של יישובים; ועד שהם לא יהיו אזורים מוגנים התפוצה של המין הזה תמשיך להצטמצם עד כדי הכחדה.
היעלמותה של השנונית קשורה בפיתוח מישורי הלס, כמו בניית פארקים, הקמת עיר הבה״דים והתרחבות של יישובים. שנונית באר שבע. צילום: יונתן בן סימון
כדי להגן על המינים צריך לחשוב עליהם
״חולות הנגב המערבי ומישורי הלס בצפון הנגב הם בתי גידול שזוכים להגנה הכי גרועה בישראל מבחינת הייצוג שלהם בשמורות״, אומר מאירי. לדבריו, אחת הדרכים להתמודד עם המצב היא להפוך עוד שטחים בישראל לשמורות טבע. ״שמורת טבע מאפשרת למשל הגנה על מיני מטריה –מינים שיש להם דרישות שטח נרחבות לבית הגידול. אם רוצים להגן על היחמור צריך להגן על שטח גדול של חורש טבעי וכך גם מינים נוספים שחיים שם מקבלים הגנה״, הוא מסביר. אבל גם זה, לדבריו, אינו פתרון מושלם. ״החרמון, למשל, הוכרז כשמורת טבע, ולמרות שלצבא אכפת מחיות הבר, קודם כול מדובר בשטח אימונים של צה״ל״.
מלבד הקמתן של שמורות טבע נוספות, מאירי אומר שצריך לעשות מאמצים להגנה ברמת המין. ״במקרה של שנונית באר-שבע ושנונית חרמון אולי אפשר להקים גרעין רבייה. צריך לחקור אם זה פתרון מתאים למינים האלה ולתקצב תוכנית כזו בהתאם״. כאמור, הדבר החשוב שאנחנו לא עושים הוא בכלל לחשוב על המינים האלו. ״זוחלים ושטחי המחייה שלהם צריכים לקבל תיעדוף כלשהו – ולא להתמקד בהגנה רק על מיני דגל – בייחוד כי יש מיני זוחלים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ואם לא נדאג לשמור עליהם הם ייעלמו״, הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
