לי כהן, מייסדת ומנכ"לית TextRe, יושבת לצד חסות שגדלו בניסוי הראשון של החברה. תמונה באדיבות TextRe
לאחרונה החלו להצטבר עדויות ומחקרים רבים על אודות הזיהום והנזקים האדירים שנגרמים מתעשיית הטקסטיל. לפי UNEP (תוכנית הסביבה של האו"ם), תעשייה זו צורכת מים בנפח של 215 טריליון ליטרים בשנה (שווה ערך ל-86 מיליון בריכות אולימפיות), כמו גם אחראית על 2 אחוזים עד 8 אחוזים מפליטות גזי החממה ועל 9 אחוזים מזיהום המיקרו-פייבר בים. הודות להרגלי הצריכה המערביים ותעשיית האופנה הזולה והחד-פעמית, היא אחראית גם על הייצור של כ-92 מיליון טון פסולת בשנה, שמגיעה ברובה למטמנות. הסטרטאפ הישראלי TextRe מציג פוטנציאל אמיתי לצמצום נזקי פסולת הטקסטיל.
קפיצה לעולם היזמות
הסיפור של TextRe מתחיל במפעל משפחתי שעד לימי ההתנתקות פעל במחסום ארז וייצר בגדים לחברות אופנה ישראליות. לי כהן, מייסדת ומנכ"לית, בילתה בילדותה שעות רבות בעסק המשפחתי, משוטטת בין מכונות הייצור ובין אלפי חתיכות הבד שנשרו וכיסו את רצפת המפעל ובסופו של דבר הגיעו לפח. תשומת ליבה לנושא התעוררה כבר אז. כשהתבגרה פנתה ללימודי משפטים ושכחה מכל העניין.
הסקרנות והמשיכה של כהן לעולמות התעשייה והחומר לא הרפו, ועם סיום התואר במשפטים היא נרשמה לתוכנית יזמות במכללת רייכמן. במסגרת התוכנית היא בחנה חומרים שמשמשים במצעי גידול מנותקים (לדוגמה, מדפים או קירות שעליהם מגדלים צמחים ושאינם מחוברים לקרקע), וגילתה שחלקם, כמו אדמת הכבול, מזהמים. "באחת ההרצאות דובר על נזקי תעשיית הטקסטיל ונזכרתי שיש לי קשר לעולם הזה דרך המפעל של אבא שלי", היא אומרת. ואז עלה במוחה רעיון: "הייתה לי הנחת בסיס לא מדעית שתערובת של חומרים שחלקם טבעיים וחלקם סינתטיים יכולה ליצור בסיס טוב לגידולי צמחים, כי חלק מהמצעים המנותקים הם 100 אחוז חומר טבעי כמו קוקוס, וחלקם לא. ואז התחילה להתפתח אצלי הראייה שפסולת טקסטיל היא לא פסולת והיא גם לא בגד – זה פשוט חומר".
הפתיתים שמהם ניתן לייצר מוצרי פלסטיק ממוחזרים. צילום באדיבות TextRe
בין אופנה לחקלאות
המחקר הראשון לפיתוח תערובות קלות משקל לגידולים חקלאיים מפסולת טקסטיל התבצע בחלקת הניסויים של חברת LivinGreen בעמק חפר. "צמחים צריכים סביבה לחה ומקום שחיידקים יכולים להיתפס עליו", מסביר הבעלים מוטי כהן, שביחד עם אגרונום הבית של החברה זיהה את הפוטנציאל הטמון במעבר של חומרים בין עולמות הטקסטיל והחקלאות.
במסגרת סדרת ניסויים מבוקרים שנמשכו כשנה גידלו כהן והצוות חסות, מלפפונים, עגבניות וחצילים על מצע של תערובות טקסטיל גרוס. "רצינו להבין האם יש לנו מוצר תחרותי", אומרת לי כהן. "בדקנו את הנוטריאנטים (חומרי ההזנה), ווידאנו שאין זליגה של חומרים לא רצויים לתוך הצמח ושהמשקל של החסה לא נפגע, כי בסופו של דבר זה מה שמעניין את החקלאי. אף אחד לא ישלם על קיימות, עם כל הרצון הטוב". הצלחת הניסויים הובילה לתחילת תהליך רישום פטנט, ועוררה תשומת לב בעולם החקלאות המקיימת. ואז באופן טבעי התעוררה שאלת סוף חיי המוצר.
חיידקים שמפרקים פלסטיק
שאלת סוף חיי המוצר הובילה את כהן והצוות שלה למעבדת המחקר של פרופ' אריאל קושמרו במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שם הצליחו החוקרים בראשותו של קושמרו לבודד מתוך קרקעות מזוהמות חיידקים שיודעים לפרק פלסטיק. "חיידקים סביבתיים בעלי יכולת פירוק מסוימת של פלסטיק יכולים לתת אינדיקציה בזמן קצר יחסית להצלחתם של מוצרי פלסטיק שונים להתפרק בסביבה", מסביר קושמרו, שהופתע לגלות את החיבור שעשו TextRe בין עולמות החקלאות והטקסטיל – רבים מהבגדים שלנו עשויים פוליאסטר, כלומר פלסטיק. "החשיבה היום משתנה. אם פעם היינו אומרים – יש חומר, עשינו בו שימוש, עכשיו בואו נזרוק אותו לפח – היום יש חברות סטארטאפ צעירות שמשנות את הגישה ומנסות להבין איך ניתן לנצל את הפסולת".
חצילים שגדלו במצע המנותק בניסוי של TextRe בחווה של LivinGreen. צילום באדיבות TextRe
שווי שוק הפלסטיק
לאור ההצלחה בתחום החקלאות הבינו ב-TextRe שכדאי לבחון כיווני פיתוח נוספים. "התחלנו לחקור גם את תחום הפלסטיק מתוך הנחה שמרבית הטקסטיל כיום מיוצר מסיבים סינתטיים", אומרת כהן. "מתוך ההסתכלות שלנו על פסולת כמוצר הבנו שיש כאן פוטנציאל כלכלי אדיר". לפי דו"ח המנתח את שוק הפלסטיק, שווי השוק העולמי בשנת 2023 מוערך בכ-624 מיליארד דולר, והתחזיות הן שהשוק ימשיך לגדול בקצב צמיחה שנתי של כ-4 אחוזים עד 2028, מה שיביא את השוק לשווי כולל של מעל 700 מיליארד דולר. "אני לא משתמשת בתוצר לוואי של תעשיית הטקסטיל בשביל לייצר עוד גליל בד", אומרת כהן. "אני מתייחסת לפסולת עצמה כמוצר שיכול להיות חומר גלם לכל תעשיית הפלסטיק". זו בדיוק הגישה החדשנית של TextRe כחברה.
ההחלטה להמשיך לחקור את פסולת הטקסטיל כמקור מתחדש של חומרי גלם הובילו את כהן והצוות שלה לפלסטיקס אפ, מעבדות החדשנות בתחום החומרים בראשותו של המייסד והמנכ"ל ד"ר יניר שקד. על בסיס מאגר הטכנולוגיות והיכולות של החברה הצליחו במעבדות תוך זמן קצר להגיע לתערובות פלסטיק המשלבות 50 אחוז פסולת טקסטיל בלי להרוס את תכונות ואיכויות הסיבים. כעבור כשנה קיבלה TextRe מענק של חצי מיליון דולר מרשות החדשנות שמאפשר את המשך הפיתוח.
כיום TextRe מתקדמת בתהליכי רישום פטנט על תרכובת פלסטיק מבוססת פסולת טקסטיל שיכולה לשמש תחליף תחרותי עבור סקטורים שונים בתעשייה, החל מתעשיית הרכב, דרך שוק מוצרי הצריכה והריהוט, האלקטרוניקה והחשמל. המוצר יכול אף לאפשר לחברות אופנה והום סטייל ליישם כלכלה מעגלית מלאה שפוגשת את התקינה העתידית.
חשוב להבין כי "בתוך תעשיית הפלסטיק כיום כמעט שאין פסולת 'מפעלית', מאחר שיש לכך מניע כלכלי מובהק", אומר שקד. כלומר, בתוך המפעלים אין בזבוז של פלסטיק; תוצרי לוואי ממשיכים לשמש בתוך התעשייה. "אבל כשמסתכלים על הפוסט-קונסומר (מוצרים שיצאו משער המפעל והפכו לפסולת בתום השימוש), הפוטנציאל של חומרי הגלם הוא אינסופי והמשמעות הסביבתית שלו גדולה הרבה יותר. אחת השאלות המרכזיות היא כמה זה יעלה ביחס לאלטרנטיבה ומה תהיה איכות התוצר", הוא מסכם.
