מאי? חם מהרגיל. יוני? חם מהרגיל. יולי? חם מהרגיל. שנת 2016? ניחשתם נכון – חמה מהרגיל. זו לא פרסומת למזגן חדש, אלה הנתונים שנמדדו על ידי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, ושפורסמו לאחרונה. המצב רע לא רק אצלנו והוא הולך ומתחמם מדי חודש.
בימים אלה של חום שובר שיאים, המאבק של המשרד להגנת הסביבה ושל ארגוני סביבה שונים בחידוש היתרי הפליטה שניתנו לתחנת הכוח בחדרה עבור שריפת פחם נראה מוצדק מתמיד. למעשה, לא מדובר במאבק נקודתי על היתר זה או אחר לתחנת כוח כזאת או אחרת, אלא מאבק אידאולוגי ואסטרטגי על דמותה של המדינה שבה אנו רוצים לחיות ועל איכות החיים שלנו בה. זה מאבק נגד אינטרסים צרים ולטובת מהלך אסטרטגי של הפחתת זיהום האוויר בישראל ושל הפחתת פליטות של גזי חממה כפי שהתחייבנו בהסכם פריז 2015 יחד עם שאר מדינות העולם.
במה דברים אמורים בדיוק? בעתידן של יחידות מס' 1 עד 4 של תחנת הכוח בחדרה – יחידות מיושנות מאוד ששורפות פחם, שהוא אחד ממזהמי האוויר העיקריים בישראל. בפני מקבלי ההחלטות עומדות שלוש חלופות לטיפול במצב: 1. המשך המצב הקיים של שריפת פחם ופליטת מזהמים רבים לאוויר 2. התקנת סולקנים כפי שעשו ליחידות החדשות יותר שמסלקים מזהמים מהארובות 3. לא לחדש את ההיתר ולמצוא אלטרנטיבות לפחם.
המשך המצב הקיים היא אופציה שאינה מתקבלת על הדעת. המשך זיהום האוויר משמעו המשך של תחלואה ומוות מיותרים. חד וחלק, ללא ויכוח.
גם החלופה השנייה בעייתית מאוד. ראשית, המערכת שכבר פועלת בחדרה לא עומדת בציפיות ומסלקת רק 50 אחוז מתחמוצות הגפרית שהיא היתה אמורה לסלק. בנוסף, גם אם יחליטו שיש להתקין את הסולקנים, הרי שאנו צפויים לעוד מספר שנים של בנייה עד שהסולקנים ייכנסו לעבודה – שנים שבמהלכן יימשך הזיהום ותימשך התחלואה. יתרה מכך,
הסולקנים אינם מסוגלים לסלק דו תחמוצת הפחמן, גז חממה שישראל התחייבה, יחד עם שאר העולם, להקטין את פליטתו לאוויר.
המשך פעילות התחנות הפחמיות וההשקעה בסולקנים עלולה להתברר כבכייה לדורות. על פי דו"ח חדש של סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג, הפחם והגז המשמשים לייצור חשמל יגיעו תוך כמה שנים לשיא הצריכה שלהם ומשם השימוש בהם רק ילך ויקטן – לא בגלל מחסור, אלא משום שהמחיר של הפקת חשמל ממקורות מתחדשים (בעיקר אנרגיה סולארית) יהיה הרבה יותר זול. ההיגיון הכלכלי הזה הוא ברור והחלטי, אך אצלנו בישראל עומדים לבצע השקעה גדולה בפחם (דרך המערכות היקרות שאמורות לטפל במזהמים), שעלולה לאלץ אותנו להמשיך ולהשתעבד אליו ללא כל צורך.
על פי חוות דעת של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וגופים נוספים שמצויים בתחום, ישראל לא מתקרבת עדיין ליכולת לעמוד בהתחייבויותיה להפחתת פליטות. נדרשת שורה שלמה של צעדים משלימים לתכנית הממשלתית להפחתת פליטות. אפילו בתכנית הממשלתית עצמה נכתב שישראל תצליח להפחית, במקרה הטוב ביותר, רק חצי מהפליטות שעליהן התחייבה. זה מצב מביש וחמור, שהמשך הפעלת היחידות המיושנות בחדרה יסבך עוד יותר.
לדעת מומחי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, המפתח להצלחה בהורדת הפליטות ושיפור היעילות הוא הקטנת השימוש בפחם ומזוט. במצב שוק של עודפי אספקה לא יצלח הדבר ללא העלאת מחיריהם של מרכיבים אלה על ידי מיסוי (כגון בלו) כדי שיישקפו את מחירם בבריאות הציבור, ותרומתם הגבוהה לשינוי האקלים.
האלטרנטיבה היחידה שבאה בחשבון מבחינה סביבתית, בריאותית (וגם מבחינת יחסי החוץ של ישראל), היא לא לאשר את המשך פעילות היחידות המיושנות והמזהמות בתחנת הכוח בחדרה. צעד זה צריך לבוא בד בבד עם שורת צעדים לעידוד אנרגיה מתחדשת, שיכללו הגדלת מכסות לאנרגיה סולרית, המשך קידום טורבינות רוח, פיזור תחנות הפועלות בגז טבעי ושינוי הרגולציה הקיימת כיום, כך שחברת החשמל תוכל לפעול בתחום האנרגיות המתחדשות.
עדכון: יש לקוות שההחלטה של שר האנריגה יובל שטייניץ מחודש אוגוסט 2016 על סגירה הדרגתית של 4 היחידות הפחמיות בתחנת הכח "אורות רבין" בחדרה תהיה סימן חיובי לבאות.
הכותב הוא המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה