שתפו‬        

רחלי ווקס

למי קראתם שוטים?

האם נתקלתם לאחרונה בכתובת גיר מוזרה על המדרכה? לא מדובר במשחק ילדים, אלא ביוזמה חדשה שהולכת ותופסת תאוצה ושמבקשת להעלות את המודעות לחשיבותם של צמחי הבר שגדלים בסביבה העירונית
15 בספטמבר 2020



יום אחד, כשאלכס רינגר יצא להליכת הבוקר שלו בנשר, עצר אותו זוג שכנים והפנה את תשומת ליבו לכך שלצד רבים מהצמחים שצומחים פרא ברחובות העיר מופיעים כיתובי גיר שמציינים את שמותיהם. "הם שאלו אותי: אלכס, ראית את הכיתובים האלה? אתה יודע מי כתב אותם?", הוא מספר. "הם סיפרו לי שהכיתובים עוזרים להם להיזכר בשמות הצמחים, שאותם הם הכירו פעם". 

רינגר סיפר להם שהוא ולא אחר אחראי לכיתובים, ושהוא אחד מעשרות חובבי טבע שמתייגים בימים אלה צמחי בר ברחבי ישראל ושמתעדים את פעילותם בקבוצת הפייסבוק שהקים רינגר, "יותר מעשבים שוטים", זאת במטרה להעלות את המודעות לחשיבותם של צמחי הבר שגדלים פרא ומקשטים את הנוף העירוני, ולהכיר לתושבים את הטבע הססגוני שסביבם.

קוטב מצוי. תצלום: אלכס רינגר

רינגר בן ה-75 הוא אמנם לא בוטנאי, אבל הצמחים היו חלק מחייו מאז ומתמיד. "למדתי במגמה ביולוגית בתיכון, והייתי אשף בהגדרת צמחים", הוא מספר. "נהניתי מאוד להגדיר צמחים בדרך הקשה: חיפוש כל הפרטים שמרכיבים את הצמח בספר 'המגדיר לצמחי ארץ ישראל'. זה היה הרבה לפני האפליקציות, אתרי האינטרנט וקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של הגדרת הצמחים". 

רינגר רואה חשיבות רבה בשמירה על צמחי הבר, אלה שפעמים רבות מכונים "עשבים שוטים" ושמודברים לעיתים קרובות בחומרים כימיים או פשוט נתלשים. "אני נותן לבר להיכנס גם לחצר הפרטית שלי, שמכילה את כל צמחי הפרא של האזור ושמהווה למעשה המשך של הטבע", הוא מספר.

"לצמחי הבר יש תפקיד בעיר", אומר רינגר. "יש צמחים שמייצרים צוף, שמשמשים את הדבורים וחרקים מאביקים אחרים". למעשה, רבים מצמחי הבר מספקים אבקה וצוף בכמות גדולה יותר מלא מעט צמחי גן. "יש גם עצים, כמו אשחר, שהפרי שלהם נאכל בעונה על ידי ציפורים". בחורף, בעלי חיים כמו חרקים וחלזונות, שחיים בתוך המדרכות והקירות, יכולים לאכול את שורשי הצמחים, וכשהם משגשגים גם בעלי חיים שניזונים מהן, כמו ציפורים וקיפודים, יוצאים מורווחים. על כל זאת מתווסף, כמובן, הערך האסתטי של הצמחים הפורחים ברחובות העיר.

מתייגים צמחים ברחבי אירופה

את ההשראה ליצירת מיזם סימון צמחי הבר בישראל קיבל רינגר כשקרא על יוזמות דומות בעולם. הרעיון הופיע לראשונה בצרפת, שבה נרשמה עלייה במודעות לפרחי הבר בעקבות איסור שקבעה המדינה על שימוש בקוטלי עשבים ומזיקים בשטחים ציבוריים. הבוטנאי הצרפתי בוריס פרסק התחיל את הטרנד כשהחליט לתייג את הצמחים ברחובות עירו טולוז, ופעולותיו תועדו בסרטון שזכה למעל 7 מיליון צפיות.

משם התפשטה התופעה לערים אחרות באירופה, ובראשן לונדון. פוסט שהועלה לטוויטר שכלל תמונות של צמחים מסומנים בגיר בלונדון זכה למעל 125 אלף לייקים ולמעל 20 אלף שיתופים. היוזמה מקודמת בלונדון על ידי סופי לגיל, בוטנאית צרפתייה שמתגוררת בעיר, שגם קיבלה אישור מיוחד לסמן צמחים בגיר למרות שהדבר אסור בחוק הבריטי. 

גם ביישובים יש טבע

רינגר שיתף כתבה על התופעה העולמית בקבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים – צמחי הבר של א"י", וכשהפרסום שלו זכה למאות לייקים, תגובות ושיתופים, החליט לייבא את הטרנד גם לישראל. "יצאתי למגרש החנייה שקרוב לבית שלי, שבו גדל עץ תאנה בסדק בין המדרכה לבין קיר אבן", מספר רינגר. "זיהיתי וגיליתי אותו לפני שנים רבות, הוא צומח וגדל – והעירייה באה שוב ושוב וגוזמת, תולשת ומתעללת בו. העץ הזה זכה לכיתוב הגיר הראשון". תמונתו של העץ המתוייג מתנוססת כיום בראש קבוצת הפייסבוק שפתח. רינגר גם פנה אל לגיל וזכה להסכמתה לקרוא לקבוצה בשמו של המיזם שהיא מובילה, "יותר מעשבים שוטים" ("Not just weeds").

כיום מפורסמים בקבוצה תצלומים של צמחי בר שלידם נכתב שמם בגיר (פעולה שאותה רינגר מכנה בחיבה "גיור") על בסיס יומיומי. מלבד רינגר, כמה עשרות אנשים מרחבי ישראל מפרסמים תמונות בקבוצה, ביניהם חובבי ליקוט מזון, אנשי חינוך ואוהבי צמחים וטבע. 

פיקוס התאנה. תצלום: אלכס רינגר

רינגר מקווה שהיוזמה שהוא מוביל תתרום להעלאת המודעות לצמחי הבר בציבור. במשאל שנערך על ידי חברת סקרים בריטית, רק 6 אחוזים מהמשתתפים בגילאי 24-16 הצליחו לזהות נכונה סיגלית. 70 אחוז מהנשאלים באותו סקר הביעו רצון לדעת לזהות יותר פרחי בר.

"אנחנו רוצים לחבר את האדם לטבע העירוני, ולהראות שגם ביישובים יש טבע", אומר רינגר. "המטרה היא להעשיר את הידע של ההולכים ברחוב, ולהעביר את המסר שאלה לא 'עשבים שוטים', אלא צמחים שיש להם ערך וחשיבות". לדבריו, הכרת הצמחים תעודד את התושבים לשמור עליהם. "אנשים רואים את הצילומים ואומרים לעצמם: 'איך לא שמתי לב שהצמח כל כך יפה?'", הוא אומר. 

"אין סיפוק גדול יותר מזה"

מה צופן העתיד עבור יוזמת "יותר מעשבים שוטים"? "לפני הכל, הייתי רוצה להגדיל את מספר החברים בקבוצה ולעודד יותר אנשים לקחת חלק בסימון", אומר רינגר.

בהמשך מעוניין רינגר לערוך סיורים, שבהם יתייגו המשתתפים בגיר צמחי בר. הוא מחפש כיום בוטנאי שידריך את הסיור בשיתוף איתו, שיוכל לספר עובדות על הצמחים מהידע המקצועי שלו. 

וושינגטוניה. תצלום: אלכס רינגר

"הייתי רוצה גם ליצור קשר עם רשויות מקומיות, כדי להביא לידיעתן את חשיבותה של השמירה על צמחי הבר ברחבי העיר, כך שאם הן מוכרחות לגזום או לעקור אותם הן ידעו לעשות זאת בצורה מושכלת ולא באופן גורף ולא ישתמשו בחומרים שמזיקים לסביבה", אומר רינגר.

רינגר קורא לתושבי הערים והיישובים באשר הם לנסות ולתייג צמחי בר בעצמם, כולל אלה מאיתנו שלא יודעים להבדיל בין אורן לרקפת. "צאו לשוטט ברחובה של עיר, מצויידים בסקרנות", הוא אומר. "כשתגלו צמח שגדל בין חריצי המדרכה, קודם כל תתבוננו בכוח שיש לו, באופן שבו הוא מצליח לנבוט, להוציא גבעולים ועלים ולפעמים אף לפרוח בתוך המקום הצר הזה, שמי יודע אם יש בו אדמה או רק אבק או לכלוך. אחר כך, אם אתם לא יודעים את השם שלו – צלמו אותו, ושאלו מה שמו בקבוצת ווטסאפ שעוסקת בנושא או בקבוצת פייסבוק כמו שלנו. אז, תוכלו להתבונן למשל באתר 'צמחיית ישראל ברשת', וללמוד עליו פרטים כמו לאיזו משפחה הוא משתייך, מתי הוא פורח ואיזה פרי הוא מוציא. בפעם הבאה שתעברו ליד הצמח תוכלו לתייג את שמו, לצלם ולהעלות לקבוצה. אני חושב שאין סיפוק גדול יותר מזה", הוא מסכם.

כתלית יהודה. תצלום: אלכס רינגר

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית