שתפו‬        

יעל מור

לנקות את מוצרי הטיפוח

מוצרי טיפוח וקוסמטיקה עלולים להכיל חומרים מזיקים לבריאות. פיתוח ישראלי חדש מסייע לצרכנים לאתר את הרכיבים החשודים במוצרים באתרי הקניות המקוונים, וכך לקנות באופן מושכל ובטוח

27 בנובמבר 2019



 

בחודש נובמבר, חודש המבצעים וההנחות של ימי הקניות הגדולים (Black Friday, Cyber Monday, יום הרווקים הסיני ועוד), רבים מוצאים את עצמם יושבים מול המחשב ותרים אחר הדילים הטובים והזולים ביותר לרכישת מוצרים שונים ומשונים – מוצרי חשמל, אופנה, מתנות ועוד. עם המוצרים שניתן לרכוש דרך אתרי המסחר נמנים גם מוצרי הטיפוח והקוסמטיקה השונים: תכשירי איפור, תכשירי שיער, תכשירי טיפוח העור ועוד.

את המוצרים הללו ניתן אמנם למצוא כעת בזול ברחבי האינטרנט ובחנויות הקמעונאיות השונות, אך בשנים האחרונות גוברת ההבנה שלשימוש מוגבר במוצרי טיפוח וקוסמטיקה עלול להיות מחיר בריאותי גבוה. לפי מחקר אמריקאי שפורסם בשנת 2018, ההשפעה של השימוש בחלקם, ובתדירות גבוהה, עלולה להיות שלילית, במיוחד כשמדובר בנשים – והיא נקשרה בין היתר בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. אמנם לא הוכח קשר נסיבתי, אך נצפתה תחלואה מוגברת אצל נשים שעשו בהם שימוש מוגבר, מה שמצריך המשך בדיקה לאיתור המנגנון ולבירור השפעתם של גורמים התנהגותיים או סביבתיים נוספים שקשורים לאורח החיים של הנשים שחלו.

כעת, מיזם ישראלי חדש מציע דרך להתמודד עם הבעיה על-ידי התקנת תוסף לדפדפן בשם Clearya. זהו תוסף חינמי אשר מנגיש מידע בעת חיפוש באתרי הסחר האלקטרוני כמו Amazon, Sephora, Walmart, iHerb, Love Letter. התוסף מזהה את רשימת הרכיבים במוצרי הטיפוח, הקוסמטיקה והניקיון השונים, ובאמצעותו ניתן לקבל הסבר על הסכנות הבריאותיות שמייחסים להם ארגוני בריאות ברחבי העולם – האם הם מסרטנים, אלרגנים, משבשים הורמונליים ועוד. מטרת התוסף היא לעזור לצרכן או לצרכנית בתהליך בחירת המוצר.

מה מסתתר מאחורי הבושם?

Clearya הושקה במאי 2019 על ידי עמית רוזנר, יזם בתחום האנרגיה הסולארית שעוסק מזה כ-15 שנים בטכנולוגיה, בעיקר של מוצרים לניתוח מידע. "העיסוק הספציפי שלי בתחום המזהמים הסביבתיים התחיל בעקבות סיפור אישי", מספר רוזנר. "לפני יותר משלוש שנים, אובחנה אשתי כחולה בסרטן השד. אשתי צמחונית, מורה ליוגה ואין לה רקע משפחתי למחלה, לכן זה תפס אותנו בתדהמה. כשאשתי החלימה, החלטנו לחקור ולברר מה יכול היה להיות המקור למחלה, ולמדנו שאחד הגורמים שיכולים להשפיע על הסיכוי לחלות בסרטן ובמחלות אחרות הם המזהמים הסביבתיים". מזהמים סביבתיים, כשמם כן הם, הינם מזהמים שמגיעים מהסביבה: מהאוויר, מהמים, מהאדמה, וממוצרי צריכה וממזון, והחשיפה אליהם עלולה להשפיע על בריאות הציבור. על-פי הערכת ארגון הבריאות העולמי אפשר לייחס כ-24 אחוז מנטל התחלואה בעולם לגורמים סביבתיים, אשר ניתנים לשינוי.

"ממחקרים שעוסקים בחשיפה לכימיקלים, שניתן למצוא במוצרי צריכה היומיים שלנו כולל מוצרי קוסמטיקה וטיפוח, אנחנו יודעים שלכימיקלים אלו השפעות שליליות על הבריאות, במיוחד על אוכלוסיות רגישות כגון נשים בהיריון, שבהן ההשפעה היא על העובר המתפתח", מסבירה שרי רוזן, סמנכ"לית הקרן לבריאות וסביבה. "רשימת החומרים ארוכה, ונמצאת בה למשל משפחת הפתלאטים – כימיקלים שנמצאים בהרבה מוצרים מאחר שהם קשורים למרכיב הבישום. בדרך כלל לא יירשם על המוצר איזה סוג פתלאט נמצא בו, אלא יירשם: 'בושם', 'בישום' או 'Fragrance'. פתלאטים הם חומרים שנמצא שיש להם השפעה שלילית על התפתחות מערכת הרבייה בזכרים, גורמים לירידה בפוריות אצל גברים ובנוסף, מגבירים אלרגיה ואסתמה.

"עוד קבוצה של חומרים מסוכנים לבריאות שניתן למצוא במוצרי קוסמטיקה וטיפוח הן המתכות הכבדות, ביניהן עופרת. מתכות כבדות ניתן למצוא בתכשירי ליפסטיק, בלק ובצלליות. חלק מהמתכות הכבדות מוספות במכוון למוצרים וחלקן הן תוצר לוואי, המוגדר כ'מזהם'. מדובר במתכות שלהן יש פוטנציאל רעילות (תלוי בריכוז) ומסוכנות לנשים בהיריון, משום שהן יכולות להשפיע על התפתחות העובר.

"קבוצה נוספת של כימיקלים בעייתיים הם חומרים אנטי-בקטריאליים כמו טריקלוזן, שנמצא במוצרים כמו משחות שיניים, סבונים ושמפו. אלה חומרים משבשי המערכת האנדוקרינית והם עלולים להשפיע על פעילות בלוטת התריס".

"Clearya מסוגלת כיום לזהות אלפי רכיבים המוכרים כרעילים על ידי גופי תקינה או מחקר"

"היחיד שלא יודע – הצרכן"

"החלטנו לנקות את הבית ממזהמים סביבתיים. חשבנו שזה לא יהיה יותר מדי קשה ורק כשהגענו לחדר האמבטיה נוכחנו למורכבות שבעניין", ממשיך ומספר רוזנר. "ראינו שמוצרי ניקיון, קוסמטיקה והיגיינה מכילים עשרות רכיבים, ולכל רכיב יש גם עשרות שמות נרדפים. הבנו שזו משימה מורכבת מאוד לברר אם הרכיבים הללו בטוחים לשימוש. כבר בתחילת התהליך נתקלנו בשאלות: איך אפשר למצוא מידע אמין? צריך לחפש בגוגל כל רכיב ורכיב? בשלב הזה החלטתי שאני צריך לפתור את הבעיה הזאת בשביל עצמי ובשביל המשפחה שלי. הדרך שלי לעשות את זה הייתה לפתח פתרון טכנולוגי".

רוזנר התחיל לחקור, ולגבש רשימת רכיבים מסוכנים מתוך 15 מאגרי מידע רשמיים ומדעיים, ביניהם הרשות להגנת הסביבה בקליפורניה, FDA (מינהל המזון והתרופות) האמריקאי, ממשלת קנדה, נציבות האיחוד האירופי, סוכנות הכימיקלים האירופית, תוכנית הסביבה של האו"ם ועוד. "ניסיתי למצוא דרך אוטומטית לנתח את רשימות הרכיבים ולהבין האם יש איזשהו רכיב שמוכר על ידי מקור מוסמך כרכיב בעל פוטנציאל לסיכון בריאותי, ונעזרתי במה שלמדתי בתואר הראשון בביולוגיה חישובית ומדעי המחשב (ביואינפורמטיקה)".

במהלך מחקרו שארך כשנתיים, גילה רוזנר שקיימים הבדלים במדיניות של רגולטורים שונים מארצות שונות, ולעתים באותה מדינה, לגבי חומרים – גם כשמדובר על אותו חומר בדיוק. כך למשל רשימת החומרים האסורים לשימוש במוצרי קוסמטיקה לפי ה-FDA מונה אך ורק 10 (!) חומרים או קבוצות חומרים, לעומת האיחוד האירופאי שאוסר על שימוש של יותר מ-1300 רכיבים שונים. הפער בין המדינות בעייתי בעידן שבו חלק מהקניות מתבצעות בייבוא מחנויות אינטרנטיות בחו"ל, באופן שעוקף למעשה את התקינה המקומית. "Clearya מסוגלת כיום לזהות אלפי רכיבים המוכרים כרעילים על ידי גופי תקינה או מחקר", אומר רוזנר.

איך Clearya עובדת? תוסף הדפדפן מנתח קשת רחבה של מוצרים: מוצרי איפור, טיפוח לעור, היגיינה, ניקיון וגם מוצרי תינוקות מסוימים. במהלך הגלישה באתר, התוסף נכנס לפעולה באופן אוטומטי, קורא את רשימת הרכיבים שהיצרן פרסם בחנות האינטרנטית, מצליב את שמות הרכיבים מול רשימות הרעלים שהרגולטורים מפרסמים, ומציג התרעות במקרה הצורך. "Clearya תמיד משקפת את הסיכון כפי שנקבע על ידי הרגולטור או הגוף המדעי, ומציגה את הנתונים על הרכיבים כפשוטם, ללא פרשנויות משלה", מסביר רוזנר "חשוב להבהיר שClearya- לא מתיימרת להגיד שמוצר הוא לא בריא או כן בריא. התוסף מתייחס רק לרכיבים, כדי לעזור לאנשים שאין להם זמן להתעסק בזה כל היום להגיע להחלטה עצמאית לגבי השימוש במוצר ביעילות ובקלות".

לפי רוזנר, תוסף Clearya עוזר לצרכנים בתהליך בחירת המוצר. "כל מה ש-Clearya עושה זה לשקף למשתמש או המשתמשת את מה שהרגולטורים קבעו, או את מה שקבע מרכז מחקר מדעי שבו יושבים טוקסיקולוגים שעבודתם היא לקבוע מה עלול להזיק ומה לא, ועליהם אנחנו אמורים לסמוך. המטרה של Clearya היא לא להיות פוסק או מדען, וגם לא להפחיד. בסך הכל המטרה היא להנגיש מידע שכמעט כולם כבר יודעים אותו – היצרן יודע אותו, המדענים יודעים אותו והרגולטור יודע אותו. מי היחיד שלא יודע? הצרכן".

גם שרי רוזן מהקרן לבריאות וסביבה מדגישה את חשיבות הנגשת המידע הנוגע לרכיבים בעייתיים במוצרי צריכה. "מה שחסר לנו כאן בארץ וקיים בארצות שונות בעולם זה ארגוני צרכנים שעוקבים אחרי המוצרים, מדרגים אותם ומנגישים את המידע לצרכן", היא אומרת. "קשה לנו מאוד כצרכנים לגשת לחנות ולזהות מהם המרכיבים הבעייתיים. כשיש גוף שעושה את המעקב עבורנו, יש לו רשימה מסודרת של מוצרים מומלצים והוא מסביר מה הרכיבים הבעייתיים במוצר, זה עוזר מאוד לצרכן לעשות את הבחירה הנכונה ובכך בעצם לצמצם את החשיפה שלו לחומרים מסוכנים".

טיפוח בלתי נראה

אשתו של עמית, חן רוזנר אור-בך, החלימה ממחלת הסרטן ועוסקת בהוראת יוגה ויוגה תרפיה. "השימוש שלי בקוסמטיקה מינימליסטי", היא מספרת. "אני משתמשת בסבון ובשמפו שאינם מכילים חומרים מזיקים, ובקרם פנים טבעי. בימים שבהם השיער נראה רע אני איעזר במעט שמן קוקוס לעיצוב השיער. את הדיאודורנט שלי אני רוקחת לבד משילוב של סודה לשתייה, שמן קוקוס וקמח טפיוקה. לאירועים מיוחדים יש לי מספר תכשירי איפור שעברו 'אישור Clearya'. אבל עיקר שיגרת הטיפוח שלי היא 'בלתי נראית': שתייה מרובה של מים, צריכת שפע של נוגדי-חמצון מפירות ומירקות, הקפדה על צריכת מזונות שמספקים לי מינרליים חיוניים ואימוני יוגה ומדיטציה. מבחינתי זו שגרת הטיפוח האמיתית, כי היא מטפחת את חיוניות הגוף מבפנים".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית