עד שנת 2050 צפויים להיהרס ברחבי אירופה כ-2 מיליארד מ״ר של מבנים קיימים. צילום: Pixabay
כמו לא מעט מוצרים בעידן המודרני, גם בניינים מתוכננים מתוך הבנה שיגיע הזמן שבו ישחקו, יתבלו וידרשו שיפוץ נרחב – או שיהפכו לנטל – מה שמציב דילמה לא פשוטה בין חידוש ושימור לבין הריסה ובנייה מחדש. על פי הערכות, תוחלת חיים של מבנה בטון ממוצע נעה בין 50 ל-100 שנים ולאחר מכן נדרש שיפוץ מקיף ולעיתים גם חיזוק הנדסי משמעותי. בעולם הקפיטליסטי שבו אנחנו חיים, לא פעם קל יותר וזול יותר להרוס בניין ישן ולבנות בניין חדש, במקום להשקיע בתהליך מורכב של שימור וחידוש. לתהליך הריסה ובנייה מחדש יש גם מחיר סביבתי כבד: החל משלב ההריסה, דרך פינוי הפסולת ועד ייצור חומרי בנייה חדשים. יוזמה אירופית חדשה מנסה לשנות את המגמה ולעודד שיפוץ וחידוש מבנים קיימים במקום למהר להחריב ולבנות מחדש. אבל האם שיפוץ באמת מהווה צעד סביבתי יותר? או שבמקרים מסוימים דווקא הבנייה מחדש היא הפתרון הנכון?
להרוס בניין פוגע בסביבה
יוזמה חדשה בשם HouseEurope! שמה לעצמה מטרה לשנות את הדרך שבה מתייחסים לבניינים ישנים שסיימו את חייהם המקוריים. במקום לראות בהם מטרד, מבקשים יוזמי הפרויקט – קבוצה של אזרחים וארגונים מרחבי אירופה – לעורר שינוי תפיסתי: לשפץ, לשמר ולהחיות את מה שכבר קיים, במקום להרוס ולבנות מחדש. היוזמה קוראת לאיחוד האירופי לחוקק חוק שיגדיר שיפוץ מבנים כערך ראשון במעלה – כזה שיש לבצע בדרכים סביבתיות ובמחירים סבירים, לטובת התושבים והקהילות המקומיות. ״הריסת מבנים קיימים היא צעד מיושן ממש כמו פסולת מזון, ניסויים בבעלי חיים ופלסטיק חד-פעמי״, נכתב באתר היוזמה.
הטענה המרכזית של היוזמה פשוטה אך נוקבת: הריסת מבנים קיימים, פרטיים וציבוריים, היא אחד המעשים המזהמים והיקרים ביותר שמייצרת תעשיית הבנייה. ״מעבר לפגיעה הסביבתית, מדובר גם בצעד שעלול למחוק היסטוריה, זיכרונות ושכבות של חיים שהצטברו בין הקירות״, צוין באתר היוזמה. היבט זה מצטרף לשיקולים סביבתיים וכלכליים. ״יש יתרונות רבים לשימור של מבנים קיימים במידה וניתן לעשות זאת מבחינה הנדסית״, מסביר ד״ר נעם אוסטרליץ, אדריכל ממשרד אוסטרליץ אדריכלות ומומחה לבנייה ירוקה. ״כשלא הורסים ובונים מחדש, חוסכים משאבים וחומרי בנייה רבים, וגם מפחיתים את הפסולת התעשייתית והשינוע של משאיות רבות ומזהמות״, הוא מוסיף.
לפי הנתונים, התחזיות בעשורים הקרובים מדאיגות במיוחד: עד שנת 2050 צפויים להיהרס ברחבי אירופה כ-2 מיליארד מ״ר של מבנים קיימים. כדי להבין את גודל המספר, מדובר בכמחצית מהבניינים של גרמניה כולה או יותר מהשטח הבנוי הכולל של ערים כמו פריז או ברלין. במקום אותם מבנים, עתידים להיבנות מיליארדי מטרים רבועים של מבנים חדשים, שיחליפו את מה שכבר עמד שם במשך עשרות ומאות שנים.
לא תמיד שיפוץ של מבנה קיים הוא המהלך המועדף או הסביבתי ביותר לעומת בנייה מחדש. צילום: Pixabay
לחזק לקראת רעידת האדמה
בישראל פועלות תוכניות רבות שמקדמות חידוש ושיפוץ של מבנים קיימים, תוך חיזוקם, הרחבתם ושדרוגם. הבולטת שבהן היא תוכנית המתאר הארצית תמ״א 38/1, שמאפשרת לחזק מבנים ישנים על בסיס השלד הקיים, יחד עם תוספת של קומות, של חניות, של מעליות ושל שטח בנייה. אף על פי שמטרתה המקורית של התוכנית הייתה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה, עם השנים היא הפכה בעיקר לכלי כלכלי שמעניק תמריץ לקבלנים בתמורה לשיפוץ המבנה ושדרוגו. מאז שאושרה ב-2005, שינתה תמ״א 38 את פני הערים בישראל והובילה לחיזוק, שיפוץ והרחבה של עשרות אלפי בניינים ברחבי הארץ. ״הבעיה בישראל היא שמרבית המבנים הישנים נבנו בטכנולוגיות בנייה מיושנות עם איכות בטון נמוכה ואיטום לקוי – מה שהוביל להידרדרות מהירה יותר במצבם״, אומר אוסטרליץ. ״הרבה אנשים לא יודעים את זה, אבל גם לבטון יש אורך חיים מוגבל. הוא אולי חזק בתחילת הדרך אבל נחלש עם הזמן״, הוא מסביר.
להרוס בניין בשביל לבנות ירוק
על אף הנתונים הדרמטיים, לא תמיד שיפוץ של מבנה קיים הוא המהלך המועדף או הסביבתי ביותר לעומת בנייה מחדש. אוסטרליץ מסביר שכשמדובר בבניין קטן וישן זה עלול להציב אתגרים רבים בשיפוץ, במיוחד אם השיפוץ דורש שינוי מקיף שמערב את כל המבנה וכולל תיקונים יסודיים בתשתיות החשמל, המים ומערכות מיזוג האוויר. במקרים אלה יכול להיות עדיף לשקול בניית מבנה חדש. בניית מבנה חדש, אומר אוסטרליץ, מאפשרת הגדלה של הציפוף העירוני, ייעול שימוש בשטח ושימוש בחומרים מודרניים ואיכותיים יותר, שיביאו לחיסכון באנרגיה, לבידוד תרמי וחשמלי טוב יותר וליצירת סביבה נוחה ובריאה יותר לדיירים ולמשתמשים.
היוזמה האירופית HouseEurope! פרסמה סרט תיעודי כחלק מקמפיין ההסברה שלה. הסרט, Power to Renovation: A Question of Values, מציג את המחיר הסביבתי והמחיר התרבותי של הרס מבנים ישנים. הסרט מדגיש כיצד שיפוץ אחראי יכול לצמצם פליטות פחמן דו-חמצני וגם לשמר ערכים היסטוריים ואדריכליים. הסרט נפתח בצדדים האפלים של שוק הנדל״ן והספקולציות שמניעות אותו, ומציע לשנות את סדרי העדיפויות בין הריסה לשיפוץ בעזרת אקטיביזם ואחריות סביבתית. ״צריך להבין שיש הבדל גדול בין ישראל לאירופה״, מסביר אוסטרליץ. ״באירופה, כמו במדינות מערביות אחרות, האוכלוסייה מתמעטת ויישובים שלמים ננטשים. יש להם את הפריווילגיה לשמר ולשפץ, בניגוד לישראל שמתמודדת עם צורך דחוף בבנייה מאסיבית של מגורים״, הוא מסכם.
