שתפו‬        

רחלי ווקס

מה נעשה עם כל האוכל שאגרנו?

הפחד מפני הבלתי-נודע שהביא אתו נגיף הקורונה שלח את הישראלים לקנות כמויות עצומות של מזון, שחלקים ממנו צפוי להיזרק לאשפה. הנה כמה עצות למניעת הבזבוז המיותר הזה

6 במאי 2020



התפרצות הקורונה לוותה בישראל ובעולם בבהלת קניות מזון ומצרכים, שיצרה תורים ארוכים בסופרמרקטים ואף מחסור במוצרים מסוימים (מישהו אמר ביצים?). אם מוסיפים לכך את העובדה שהצטיידות במזון היא אחת מהאפשרויות היחידות ליציאה מהבית, התוצאה היא שבמקררים ובארונות של רבים מאתנו יש כרגע הרבה יותר אוכל ממה שנוכל לעכל בתקופה הקרובה. עם זאת, אין סיבה שהמזון הזה יתבזבז, ובכמה פעולות פשוטות ניתן לשמור על המצרכים, לנצל אותם וליהנות מהם לאורך זמן.

האם באמת היה מחסור בביצים?

לכל אורך משבר הקורונה הבהירה הנהגת המדינה שהסופרמרקטים יישארו פתוחים, שהם ימשיכו לקבל אספקה באופן סדיר ושהקנייה בהם תתאפשר בכל תרחיש אפשרי. בנוסף, רבים מאיתנו מתמודדים כיום עם אתגרים כלכליים ומעוניינים לצמצם הוצאות. אז למה התרחשה בכל זאת הסתערות כזו על הסופרמרקטים? לדברי ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה וממייסדי הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, יש לכך סיבה פשוטה: חרדה. "אנחנו מתעסקים פה עם מגפה עולמית שאף אחד מאיתנו לא ראה כמותה, זה מצב שאף אחד לא דמיין בכלל לפני כמה חודשים", היא אומרת. לדבריה, אחת מדרכי ההתמודדות שלנו עם הסיטואציה הקשה היא להיות אקטיביים. "אנחנו קונים כי זה הדבר שאנחנו מסוגלים לעשות. מה אנחנו עוד יכולים לעשות? לפתח חיסון? להכין ריאגנטים (חומרים המשמשים, בין השאר, לייצור תרופות ולזיהוי חומרים כימיים, ר.ו)? אנחנו לאו דווקא נערכים בדרכים הנכונות, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו", היא אומרת.

תצלום: danielle macinnes – unsplash

גורם נוסף שהגדיל את היקף הקניות שלנו היה המחסור שנוצר במוצרים מסוימים, כמו ביצים. "סביר להניח שהמחסור שהיה כביכול בביצים לא היה אמיתי", אומרת אולנובסקי. "כנראה שנוצר מחסור קטן, אנשים נבהלו והתחילו לקנות המון תבניות ביצים ורק אז נוצר מחסור אמיתי – בזמן שבבתים היו כמויות מטורפות של ביצים. זה מחסור שנולד רק מחרדה שמא ייחסר".

סיבה נוספת לקניות המשמעותיות נעוצה במורשת הקולקטיבית שלנו. "רבים מאתנו גדלו על סיפורים מזמנים כמו מלחמת העולם השנייה, שבהם באמת לא היה אוכל, אז אגירת מזון היא דחף בסיסי מאוד אצלנו", אומרת אולנובסקי. בנוסף, לדבריה, גם התנהלותן של חלק מהחנויות לא סייעה להפחתת התופעה. "בחלק מהמקומות הציבו משטחי נייר טואלט עצומים וערימות של שימורים ברחבי החנות", היא אומרת. "הם בהחלט לא ניסו להרגיע אותנו".

כאמור, רבים מהמוצרים שנקנו במהלך משבר הקורונה עלולים למצוא את דרכם אל הפח, בין אם הם יתקלקלו לפני שנספיק לאכול אותם או סתם אם הם ייראו לנו פחות אטרקטיביים בבית משנראו במהלך בהלת הקניות. הדבר עלול להחריף את בעיית בזבוז המזון, שיש לה מחיר סביבתי כבד. שרשרת האספקה של המזון שלנו משלב התשומות המשמשות לייצור המזון, דרך הפצתו באמצעות אמצעי תחבורה מבוססי דלקי מאובנים ועד הפיכתו לפסולת וכוללת כמובן גם את כל תהליך הייצור בחקלאות עצמה, אחראית לכרבע מפליטות גזי החממה, לשימוש ב-43 אחוז מהקרקע הזמינה בעולם ולניצול כ-66 אחוז ממשאבי המים הטבעיים. כשאנחנו מבזבזים מזון, כל המשאבים שהושקעו בייצורו הולכים גם הם לפח. זה מתחיל במשאבים שנוצלו לגידול המזון: מים, קרקע, דשנים, חומרי הדברה, אנרגיה ודלק וכוח אדם. זה ממשיך בשינוע המזון לנקודות המכירה ואלינו הביתה הכרוך בשריפת דלקי מאובנים ובייצור חומרי אריזה ומסתיים בטיפול בפסולת שנוצרה, שאותה יש לשנע לנקודות איסוף והטמנה, שם היא תופסת שטח יקר ופולטת לאטמוספרה מתאן – גז חממה שהשפעתו על אפקט החממה גבוהה פי כמעט 30 מזו של פחמן דו-חמצני מה שמאיץ את שינוי האקלים הגלובלי.

תצלום: nathalia rosa – unsplash

להכיר את המזון שבמקרר

אז איך אפשר למנוע מהמזון שקנינו להתבזבז? "דרך אחת היא להשקיע בלהבין איך לאחסן אוכל", אומרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית ארגון The Natural Step ישראל. "אכסון נכון יכול להאריך את חיי המדף של המוצרים". גבינות קשות, למשל, ניתן להקפיא אם הן מיועדות לבישול או לאפייה, ומלפפונים מומלץ שלא לאחסן לצד עגבניות, שגז האתילן שנפלט מהן עלול להאיץ את הרקבתו של המלפפון.

"אחד המפתחות להצלחה בנושא הוא ארגון", אומרת אולנובסקי. "עכשיו כשיש לנו זמן, כדאי להוציא את הכל מהארון ומהמקרר ולעשות סדר: לראות מה יש ולהבין מה דחוף יותר לאכול ומה פחות".

ביטרמן ממליצה לפעול בשיטת ה-FIFO (First in, First out, או "נכנס ראשון יוצא ראשון"). "כדאי להסתכל על תאריכי התפוגה ולוודא שמשתמשים קודם כל בדברים הישנים יותר ואחר כך בחדשים, כדי לא להגיע למצב שבו צריך לזרוק מזון שתאריך התפוגה שלו עבר".

מעבר לכך, מומלץ גם לשים לב לסוג תאריך התפוגה שעל המוצר. "בישראל יש בלבול גדול מאוד בין שני סוגים של תאריכי תפוגה: תאריך התפוגה הבסיסי, שמסומן כ'לשימוש עד' ושאחריו צריך להפסיק להשתמש במוצר, ותאריך שמסומן כ'עדיף להשתמש עד', שאחריו איכות המוצר כבר לא מקסימלית, אבל היא עדיין מספיקה לשימוש בטוח, ואין סיבה לזרוק אותו", אומרת ביטרמן.

בנוסף, כדאי לנצל את מוצרי המזון שקנינו בדרכים שלא היינו חושבים עליהן בדרך כלל. "זה הזמן לחפש מתכונים ברשת, לבשל יחד עם הילדים ולהוציא את היצירתיות שבנו", אומרת אולנובסקי. "עכשיו, כשאנחנו תקועים בבית, אפשר לעשות דברים כמו להשרות קטניות או להנביט אותן, למשל. זה גם עושה טוב מבחינה תרפויטית וגם יפחית את בזבוז המזון".

לנצל לטובה את ימי הקורונה

אתגר תזונתי נוסף שרבים מאתנו מתמודדים אתו הוא שמירה על תזונה בריאה ומאוזנת. בימים האלה, כשהחיים רחוקים מלהיות שגרתיים, קשה לשמור על מרחק של שני מטרים מהמקרר. לדברי אולנובסקי, הסוד טמון בסידור המצרכים במטבח. "החטיפים והממתקים צריכים להיות עמוק עמוק בתוך הארונות", היא אומרת. "במקרר ועל השיש צריכים להיות פירות וירקות, שטופים, חתוכים ומוכנים לאכילה, כך שאם ילד בא לנשנש הוא ימצא גזר חתוך ולא ביסלי. כך, גם באווירת הנשנוש נאכל את הדברים הבריאים יותר".

בנוסף, כמו בתחומים אחרים בחיים שנפגעים בימים אלה, גם בהיבט התזונתי מומלץ לשמור על סדר יום קבוע ולאכול בשעות מסודרות. מובן שלא מדובר במשימה קלה, אך הדבר עשוי להפחית משמעותית את תדירות האכילה הלא-מתוכננת.

לדברי אולנובסקי, דווקא עכשיו, במהלך התקופה שמעניקה לרבים מאתנו זמן חופשי רב, זה הזמן לבצע שינוי לטובה בהרגלים תזונתיים שהיה לנו קשה לשנות עד עכשיו. "נצלו את הזמן הזה כדי לעשות צעדים לקראת תזונה בריאה יותר", היא מסכמת.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית