מהארובה לצלחת

בריאות ומזון | חי וצומח
פיתוח סיני חדש הופך פליטות מזהמות ממפעלי תעשייה – למזון סביבתי עבור בעלי חיים. זאת כדי לנסות ולצמצם את החותם הסביבתי האדיר של תעשיית המזון מן החי

מראה העשן הסמיך שמיתמר מפתחי ארובות מפעלים ותחנות כוח מעורר לרוב יותר בחילה מאשר תיאבון – אולי מהסיבה הפשוטה שמדובר בתערובת בלתי-מפתה-בעליל של גזים רעילים וחלקיקים מסוכנים, שלא נעים לדמיין כיצד הם מתפזרים ברחבי האוויר שאנחנו נושמים או במעלה שכבות האטמוספירה. אבל מה אם היינו אומרים לכם שיש דרך להפוך את הזיהום הרעיל הזה לחלבון נקי ומזין? על פי דיווח של רשת חדשות של הממשל הסיני, חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעי החקלאות החלו לאחרונה לעשות בדיוק את זה, ולהפוך פליטות שמגיעות ממפעלי תעשייה – למזון עבור בעלי חיים.

לפי הדיווח, המדענים עושים זאת באמצעות שימוש בחיידק Clostridium autoethanogenum, שידוע כבר היום ביכולתו לייצר אתנול מפחמן חד-חמצני (CO) – גז שהוא תוצר לוואי של תהליכי שריפה בלתי מושלמים, כמו בערה חלקית של דלק. על פי הדיווח, החוקרים הצליחו לייצר את החלבון אחרי 6 שנות מחקר, והוא מופק מהפחמן החד-חמצני שנמצא בגז שנוצר כתוצר לוואי מפעילותו של מפעל פלדה (ושמכיל גם פחמן דו-חמצני ואמוניה). לפי הפרסום, מדובר בפיתוח הטכנולוגי הראשון שממיר פחמן חד-חמצני לחלבון – וכושר הייצור שלו צפוי לעמוד על 10,000 טון חלבון בשנה.

סין היא המייבאת הגדולה בעולם של פולי סויה: מיובאים אליה מדי שנה כ-100 מיליון טון של פולים, בין השאר ממדינות כמו ארה"ב, ברזיל וארגנטינה – והם משמשים בעיקר לייצור מזון עתיר חלבון לבעלי החיים. היקף יבוא זה משקף כ-80 אחוז מכלל תצרוכת החלבון בתעשיית המזון מן החי בסין, והסינים מקווים להפחית באמצעות הפיתוח החדש את התלות שלהם בו ולהגביר את הביטחון התזונתי במדינה. לפי המדענים הסינים, אם כושר הייצור של הפיתוח החדש ישודרג ל-10 מיליון טון חלבון, הדבר יוכל לחסוך את הייבוא של כ-28 מיליון טון פולי סויה בשנה. לדבריהם, מצב כזה יוכל לאפשר חיסכון של 250 מיליון טון של פליטות פחמן דו-חמצני. חיסכון כזה עשוי להגיע מהפחתת הפליטות שנגרמות עקב בירוא היערות לצורך חקלאות, וכן מהפחתת הפליטות שנובעות משינוע פולי הסויה ממקורות הגידול שלהם ברחבי העולם כל הדרך אל סין. הדבר אמור לסייע לסינים להתקדם לעבר השגת יעדי האקלים שהם הציבו לעצמם במסגרת ועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה בגלזגו.

בירוא יערות אדיר בשביל המבורגר

יש להדגיש שהודעה על הפיתוח החדש לא התפרסמה בכתב עת מדעי אלא כאמור על ידי כלי תקשורת שמופעל על ידי ממשל סין. עם זאת, יש כיום ברחבי העולם מספר הולך ומתרבה של חברות שעוסקות בפיתוחים דומים ומנסות ליצור מזון לבעלי חיים מגזים שמהווים פסולת, והתחום נמצא במחקר מתמיד. זאת עקב הקושי הגדל להאכיל את בעלי החיים שמשמשים את תעשיית המזון מן החי. "על פי מחקרים שערכתי בארה"ב, על כל 100 גרם חלבון שמספקים לפרה כמזון, מקבלים בממוצע 3 גרם של חלבון בשר", מספר ד"ר אלון שפון, חבר סגל בכיר בבית הספר לימודי סביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.

היעילות הנמוכה הזו בהמרת מזון צמחי לבשר מסבירה את העובדה שכמעט 80 אחוז מהשטח החקלאי בכדור הארץ לא משמש לייצור מזון עבור בני אדם – אלא עבור חיות משק. זו אחת הסיבות שלממדיה האדירים של תעשיית המזון מן החי יש מחיר סביבתי גבוה: הביקוש העולה לבשר ולמוצרי חלב הוא אחד המניעים העיקריים להריסתם של שטחים טבעיים רבים ברחבי העולם, שחשובים הן בתור מערכות אקולוגיות שבהן גדלים מינים רבים והן בשל תפקידם בקליטת גזי חממה ומכאן בצמצום התדרדרותו של משבר האקלים.

חלבון חד-תאי למען הסביבה

בעיני רבים, האכלת בעלי חיים כמו פרות או דגים בחלבון חד-תאי – חלבון שמופק בעקבות פעילותם או מגופם של מגוון יצורים חד-תאיים, כגון שמרים, פטריות, חיידקים ואצות, שאותם מגדלים בתוך מכלי תסיסה – היא אפשרות טובה יותר עבור הסביבה מאשר האכלתם בחלבון שמופק מפולי סויה. ראשית כל, מדובר בניצול יעיל יותר של השטח החקלאי, שנמצא כאמור במחסור. במחקר שפורסם השנה, שבו השתתף שפון, נמצא שאפשר לייצר בתא שטח נתון פי 14 יותר חלבון חד-תאי מאשר סויה.

factory smoke coming out from factory
יש כיום ברחבי העולם מספר הולך ומתרבה של חברות שמנסות ליצור מזון לבעלי חיים מגזים שמהווים פסולת, והתחום נמצא במחקר מתמיד. Photo by Kouji Tsuru on Unsplash

שנית, מכיוון שחלק מהיצורים החד-תאיים "אוכלים" גזי חממה, כגון מתאן או פחמן דו-חמצני, הם למעשה מסייעים למתן את משבר האקלים באופן ישיר. הפיתוח הסיני, כאמור, עושה שימוש בעיקר בפחמן חד-חמצני – אך החברה האירופית Deep Branch, למשל, משתמשת באורגניזמים שצורכים פחמן דו-חמצני כדי לייצר חלבון שמיועד לצריכת בעלי חיים. הדבר עשוי לסייע בהפחתת ריכוזי גזי החממה באטמוספרה: במחקרו של שפון, למשל, נעשה שימוש בפאנלים סולאריים (שגם הם כלולים בחישוב השטח) להפקת אנרגיה ששימשה לספיחת פחמן דו-חמצני מן האוויר – כדי שזה יוכל לשמש בתור מזון עבור החיידקים.

יציב במצב של חוסר יציבות

שני תהליכים שהולכים ומתקדמים בעשורים האחרונים מוסיפים עוד יתרונות לשימוש בחלבון חד-תאי. ראשית, העלייה בתכיפותם של אירועי מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, שריפות, רעידות אדמה ועוד) מאיימת על התוצרת החקלאית ברחבי העולם. "חלבון חד-תאי לא נתון לחסדי מזג האוויר מכיוון שהוא מיוצר בתוך מכל, ולכן הוא מאפשר יציבות גם במצב של חוסר יציבות אקלימית", מסביר שפון.

שנית, ממשלות ברחבי העולם החלו לפעול למען מיתון משבר האקלים, והן מטילות מיסים על חברות בהתאם לפליטות הפחמן שלהן – ולכן נוצר תמריץ כלכלי להשקיע בפיתוח מוצרים ידידותיים יותר לסביבה, כמו חלבון חד-תאי. "בשנים הקרובות נראה יותר תמריצים להשקעה בטכנולוגיות כאלה", אומר שפון.

מזון העתיד?

עקב יתרונותיו הרבים, יש שקוראים שלא להגביל את השימוש בחלבון חד-תאי להאכלת בעלי חיים בלבד – וליצור בשיטה זו מזון גם לבני אדם. "פעמים רבות מדברים על חלבון חד-תאי במסגרת הקטגוריה של 'מזונות העתיד'", אומר שפון. "בזכות יעילות הייצור שלו, הוא יכול להוות פתרון לצריכה ישירה עבור בני אדם רבים יותר מאשר כשהוא משמש כמזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר".

a cow (looking through a gate)
עקב יתרונותיו הרבים, יש שקוראים שלא להגביל את השימוש בחלבון חד-תאי להאכלת בעלי חיים בלבד – וליצור בשיטה זו מזון גם לבני אדם. Photo by chris robert on Unsplash

קיימות מספר חברות ברחבי העולם שמייצרות חלבון חד-תאי שנועד ישירות למאכל עבור בני אדם, בהן Quorn האמריקאית, שעושה שימוש בפטרייה בשם Fusarium Venenatum – שלטענתה, ייצור החלבון ממנה דורש 95 אחוז פחות אדמה ומים מאשר ייצור חלבון מבעלי חיים. בין מוצרי החברה אפשר למצוא גרסאות מחלבון חד-תאי של כנפיים, המבורגר ובשר טחון. עם זאת, שפון מציין שנדרשת בחינה של ההשלכות הבריאותיות של צריכת מוצרים כמו אלה – וכן של אימוצם על ידי הצרכנים.

אז מתי נראה על מדפי הסופר סטייק מפרה שאכלה חלבון חד-תאי, או סטייק שעשוי בעצמו מחלבון חד-תאי? ייתכן שבעתיד הלא-רחוק כלל. "אני מאמין שבקרוב נראה עוד ועוד מוצרים כאלה", מסכם שפון.



אולי יעניין אותך