ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה כי אנו מכירים את הדו"ח אשר הגיע אלינו לפני מספר חודשים.

עם קבלת הדו"ח, פנינו לחברת "נתגז" לבדיקת הדברים באופן מידי. חברת "נתגז" ביצעה סקר שטח, במסגרתו נבדקו, בין היתר, כלל המתקנים המופיעים בפנייה. בשונה לחלוטין מהכתוב בדו"ח, לא נמצאו בסקר כל סימני דליפה באף לא אחד מן הוונטים התפעוליים שהוזכרו בדו"ח ושהופיעו בתצלומים ובסרטונים שהועברו אלינו במסגרת פנייתכם שבנדון. חשוב לציין כי חברת נתג"ז מבצעת באופן שוטף בדיקות לפליטות גז טבעי במתקנים, בכדי לוודא תקינות מלאה והיעדר דליפות.

הבדיקה שבוצעה על ידי חברת נתג"ז, באמצעות מדידה פיזית וישירה בפתח כל וונט, נעשתה בעזרת שימוש במנוף ובגלאי גז טבעי רגיש מאוד מסוג GMI, המיועד לאיתור דליפות גז טבעי בשיעור של ppm יחיד. הבדיקות בוצעו באמצעות שני גלאים מכוילים, בכדי לוודא ולאמת את אמינות הבדיקה ותוצאותיה. כמו כן, הבדיקות בשטח התחנות אף תועדו באמצעות צילומי וידאו.

באשר לשאר השאלות הנוגעות לפליטות מתאן באופן כללי, מצ"ב התייחסותנו:

משק האנרגיה הישראלי נמצא בעיצומו של המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות הצפוי להימשך בעשורים הקרובים. עד אשר יושלם המעבר, נעשה שימוש בגז טבעי להפקת אנרגיה, המשמש ברובו המכריע לייצור חשמל ולהפקת חום בתעשייה ולהחלפת דלקים פוסיליים מזהמים יותר כגון פחם ומזוט. המעבר לגז טבעי הפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה בכ-50% בעבור כל יחידת חום שיוצרה. יש לזכור כי הגז הטבעי מחליף בישראל את השימוש בפחם לייצור חשמל, כפי שמתרחש כעת באירופה ומפחית פליטה של עשרות אלפי טונות של מזהמי אוויר כמו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, חלקיקים, מתכות כבדות ועוד.

באשר לפליטות מתאן, מתאן הוא תוצר עיקרי של הפקת גז טבעי, אך אינו הגורם העיקרי לפליטה לא מבוקרת של מתאן לסביבה, כפי שניתן לראות בדוחות מרשם הפליטות לסביבה לאורך השנים. תהליך הפקתו והולכתו של הגז הטבעי בישראל גורם רק לכ-0.1% מכלל פליטות המתאן בישראל, כאשר מרבית פליטות המתאן בישראל מקורן בהטמנת פסולת (כ-77.5%), בחקלאות (כ-11.9%) ומטיפול בשפכים (כ-9.2%), זאת על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה. הליך ייצור אנרגיה מגז טבעי נעשה באמצעות שרפתו, מה שאינו כרוך בפליטות מתאן.

על פי עבודה שהמשרד הכין, פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל קטנות מאד גם ביחס לעולם הודות לתשתיות הגז הטבעי החדשות, אשר נבנו בשנים האחרונות תחת תקנים מודרניים מחמירים מאד. בנוסף, קיימת בקרה מחמירה על הפליטה במתקני ההפקה וגם בשל אורך צנרת ההולכה הקצר יחסית. בנוסף, כל המערכות באסדות בישראל כוללות מערכות השבה של הגזים ושימוש עצמי בתוך האסדות, כך שאם יש צורך לשחרר גז טבעי, הוא נשרף בלפיד או במערכת ההשבה, ומשתחרר לאוויר כפחמן דו חמצני ולא כמתאן. בנוגע לפיקוח, הרי שכל המדידות, החישובים וההערכות של הפליטות, מתבצעים בהתאם לחוק אוויר נקי והיתר הפליטה של האסדות, בפיקוח מלא והדוק של המשרד להגנת הסביבה.

באשר לפליטות גזי חממה מסקטור האנרגיה, המשרד פועל להפחתת הפליטות. כך, בין היתר, היה המשרד היחיד שפירסם תכנית אסטרטגית לאיפוס פליטות וגזי חממה (נטו) עד לשנת 2050.

לעניין האומדנים, הרי שבמסגרת המחויבת הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, כאמור, ערך משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, חישוב פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל מקצה לקצה, כולל הפקה, עיבוד, הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. זאת, על מנת שישראל תוכל להעריך נכונה את הפליטות ממגזר זה ולנקוט אמצעים על מנת להפחית את מצאי הפליטות השנתי של גזי חממה, ובעיקר מתאן שהוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלי (GWP) פי 28 מפחמן דו חמצני.

החישוב התבסס על ההנחיות העדכניות לכימות פליטות גזי חממה  (בהתאם לנדבכים, (tiers  של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) של האו"ם, בהסתמך על המקדמים הזמינים המעודכנים ביותר לכל מקטע או פעילות, כולל שינויים במקדמי הפליטה בהתאם להיקף יישום של טכנולוגיות ונוהלי עבודה דלי פליטות עבור הפקת גז טבעי ונפט ביבשה, וכן עבור אימוץ תוכניות LDAR (leak) detection and repair לאפיון פליטות ותיקונם במקטעי העיבוד וההולכה.

בהתאם לממצאי החישוב שבוצעו עבור שנת 2021, סך פליטות גזי החממה מתעשיית הגז הטבעי בישראל מסתכם ב-7,187 טון מהם, 246 טון מההפקה והעיבוד באסדות (אשר חושבו בהתאם למקדמים המומלצים ע"י המשרד להגנת הסביבה ונתוני החברות המפעילות) 471 טון ממקטע ההולכה (הנסמך על חישובי נדבך 2, עפ"י מקדמים אירופאיים) , 10 טון ממקטע החלוקה (הנסמך על נדבך 1, הכולל נתונים עולמיים גנריים), 4,800 טון ממקטע השימוש  (מבוסס על חישובי נדבך 1 הכולל מקדמים עולמיים גנריים) ו-1,660 טון מהמסוף הימי (שפעולתו הופסקה לאחר תחילת ההפקה משדה הגז השלישי בישראל במהלך הרבעון השלישי של 2022). מצ"ב חישוב פליטות מתאן בישראל בשנת 2021 על פי הנדבכים השונים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה מפקח על פליטות מתאן ממתקני הגז מראשית הקמתם. לכל העוסקים בשרשרת אספקת הגז הטבעי (הפקה ועיבוד – אסדות ו-AOT, הולכה – נתג"ז, חלוקה – חברות חלוקה וצרכני קצה) יש רגולציה שמטרתה לזהות, לכמת ולצמצם ככל הניתן את פליטות המתאן: גם להפקה בים, גם לשלבי העיבוד, גם למתקני הפחתת הלחץ ובימים אלו מקודמת אסדרה לצרכני הקצה. במקביל, פרסם המשרד דוח בנושא פליטות מתאן משרשרת אספקת הגז הטבעי במדינת ישראל.

המשרד מתייחס ברצינות רבה לסוגיית פליטות מתאן משרשרת אספקת הגז. כך, בין היתר, נקבעו תנאים נוספים בהיתרי הרעלים של נתג"ז וחברות החלוקה שכללו דרישות למיפוי כל הרכיבים המצויים במתקני PRMS, סימון כל מקורות הפליטה האפשריים במתקן, חישוב של פליטות המתאן על פי הערכות הנדסיות, זאת לרבות פליטות בשגרה, פליטות לא שגרתיות (תחזוקה, הרצה, השבתה, הנעה), פליטות בתקלה, ופליטות במצב חירום בטחוני. בהתאם לתנאים, החברות נדרשות להגיש את כימות הפליטות למשרד להגנת הסביבה עד סוף חודש מרץ בכל שנה (על השנה שקדמה לה).

יש להדגיש שבכל סקרי הלוויינים לאיתור פליטות מתאן ממערכת הגז הטבעי בישראל (הן על ידי חוקרים ישראליים והן בינלאומיים) לא אותרו דליפות מהמערכת.