מתאן: הבעיה הנסתרת של הגז הטבעי

תשתיות ואנרגיה
היעדר דיווח והערכות חסר – מדו"ח חדש עולה השאלה, למה אנחנו לא יודעים את האמת על הזיהום מסקטור הגז?

ב-20 השנה האחרונות עלה לכותרות נושא הגז הטבעי בישראל. לאחר גילוי המצבורים התת-ימיים ובניית אסדות הגז מול חופי הים, התחילה ישראל להפיק אנרגיה מגז ולייצא אותו למדינות אחרות. אף על פי שלגז יש תדמית נקייה יותר מפחם ומנפט, המרכיב העיקרי בגז הטבעי הוא מתאן – גז החממה השני בחשיבותו אחרי הפחמן הדו-חמצני. דו"ח חדש של גרינפיס ישראל חושף פליטות ודליפות מתאן שאינן מדווחות בתעשיית הגז בישראל.

מדידת פליטות מתאן - גיף

מדידת פליטות מתאן. אין כמעט מידע מדויק על פליטות המתאן של תעשיית הגז בישראל. צילום באדיבות גרינפיס ישראל

עולמו הנסתר של המתאן

"מתאן הוא גז חממה מפורסם פחות מפחמן דו-חמצני אבל גם הוא משמעותי", אומרת דנה כהן, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס ישראל. על פי הדו"ח, אומנם ריכוז הפחמן דו-חמצני באטמוספרה גדול פי 200 מזה של מתאן, אך ההשפעה של טון מתאן על אפקט החממה חזקה יותר פי 80–85 לעומת טון פחמן דו-חמצני. נוסף על כך, לפי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (ה-IPCC), ניתן לשייך למתאן תרומה לעלייה של 0.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית הממוצעת ב-150 השנים האחרונות – נתון שמתקרב לתרומה של הפחמן הדו-החמצני: 0.8 מעלות. "כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית צריך להבין מה מקורות המתאן ואיך לצמצם את הפליטות שלו", היא אומרת.

"בכל אחד מהשלבים בשרשרת ההפקה והשימוש של גז טבעי יש פליטות", מסביר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ בתחום מדעי הסביבה בחברת SP Interface. "זאת מערכת שבה הגז נמצא בלחץ גבוה וקשה לשלוט עליו; הוא עלול לדלוף מכל חור שישנו". לפיכך, כבר במהלך הקידוחים לחיפוש גז ולאחר מכן בפעילות השוטפת של ההפקה וההובלה שלו – הגז דולף ומגיע לאטמוספרה. "זה קורה במערכות ההולכה והחלוקה, באסדות – תמר, לוויתן וכריש; וגם בצרכנים גדולים של גז כמו תחנות כוח, מפעלים, בתי חולים ובסיסי צבא", הוא מסביר.

לדברי כהן, אין כמעט מידע מדויק על פליטות המתאן של תעשיית הגז בישראל. "העבודות הממשלתיות שנעשו בנושא הן שמרניות. הבסיס שלהן הוא דיווחים של חברות הגז וחישובים שנעשים באמצעות אומדנים ולא דרך מדידה בפועל", היא מסבירה.

מדידת פליטות מתאן

מדידת פליטות מתאן. לפי הדו"ח, מדובר במתחמים שאינם מדווחים באופן סדיר על הפליטות שלהם. צילום באדיבות גרינפיס ישראל

לראות את המתאן

"מדדנו את הפליטות באתרים שונים של סקטור הגז", מספרת כהן, שכתבה את הדו"ח, במטרה לבחון את הפער בין פליטות המתאן שמדווחות לבין הפליטות בפועל. בגלל שמתאן הוא גז חסר ריח ובלתי נראה לעין האנושית, נעשו המדידות באמצעות מצלמות תרמיות של החברה הישראלית "אופגל", שמאתרות את הפליטות ועוזרות לכמת אותן. לפי מדר, שליווה את המדידות ואת כתיבת הדו"ח, דיוק המצלמות הוכח במחקר בלתי תלוי והן מאפשרות לזהות אוויר חם, קיטור וסוגים שונים של גזי חממה ולהבדיל ביניהם. "בשונה מגזים אחרים שלא בולעים חום וייראו שקופים, המתאן בולע קרינה אינפרה-אדומה ולכן ניתן לזהותו ואף לכמתו במכשור זה", אומר מדר.

המדידות נעשו בשלוש פעימות בסוף 2024 וכללו 12 מתחמים של סקטור הגז בשטחה היבשתי של ישראל שאליהם לא הייתה מגבלת גישה ביטחונית כמו במתחמים הימיים. לפי הדו"ח, מדובר במתחמים שאינם מדווחים באופן סדיר על הפליטות שלהם, או בכאלו שכנראה לא מדווחים על היקף הפליטות המשמעותי שנמדד. בכל מתחם יכולים להיות מספר מקורות פליטה כמו ארובות וצינורות. אומנם בחלק מהמתחמים קיימים חיישנים לגילוי דליפות מתאן, אבל הם ככל הנראה מתאימים יותר לאיתור ריכוזים שמהווים סכנה בטיחותית – בעוד הסכנה האקלימית מגיעה כבר בריכוזים נמוכים יותר. המתחמים היו של תחנות כוח, מתקני דחיסת גז, מתקני הפחתת לחץ ומדידה, וטרמינלים יבשתיים לקליטת גז מהאסדות. ב-10 מהמתקנים נמצאה דליפה משמעותית ולא מדווחת של מתאן, בקצב שמגיע עד לכ-50 ק"ג בשעה, כאשר מתקנים שנמדדו מספר פעמים הציגו שיעור פליטות דומה בכל המדידות. לפי מדר, עולה מכך שמדובר בפליטות שגרתיות ולא מקריות.

מדידת פליטות מתאן

מדידת פליטות מתאן. "כדי לבלום את ההתחממות הגלובלית צריך להבין מה מקורות המתאן ואיך לצמצם את הפליטות שלו". צילום באדיבות גרינפיס ישראל

הערכת חסר

הדו"ח ממחיש את הערכת החסר של פליטות המתאן, ונכתב בו שהפליטות בפועל ככל הנראה "גבוהות בהרבה לעומת מצאי הפליטות ממקטעי ההולכה והצריכה המוערכים בישראל". נוסף על כך, מכיוון שהמדידות בוצעו כולן מחוץ למתקנים, ייתכן שיש פליטות נוספות שלא זוהו בעת ביצוע המדידות עקב הסתרה ומרחק מהמכשירים. הערכת משרד האנרגיה שפורסמה ב-2021 עמדה על פליטה של כ-1,120 טון מתאן לשנת 2019, ואילו הערכת המשרד להגנת הסביבה שפורסמה ב-2022 עמדה על כ-8,800 טון מתאן לשנת 2020. כהן מציינת שבגרינפיס מעריכים שלפי אומדני ה-IPCC נתוני הפליטה בפועל גדולים פי 40–50 מהערכת החסר של משרד האנרגיה.

בוועידת האקלים ה-26 בגלזגו שהתקיימה ב-2021 חתמה ישראל על אמנת המתאן והתחייבה לצמצם את פליטות המתאן ב-30 אחוז עד 2030. "שום צעד בכיוון הזה לא נעשה. עלינו לעמוד במחויבויות לפי הסכמים בין-לאומיים – אנחנו לא קרובים ליעדי הפחתת הפליטות", טוענת כהן. "בעולם קיים הרבה ידע בנושא היקף פליטות מתאן במשק הגז. כמו חקלאות ופסולת, [סקטור הגז] הוא מגזר עם פליטות בשיעורים גבוהים, שדורשות מענה". בדו"ח נכתב שתעשיית הגז מובילה לפגיעה אקלימית משמעותית, ולכן אין להרחיבה אלא להפחית שימוש בדלקים פוסיליים (דלקי מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי) ולעבור למקורות אנרגיה חלופיים. "התפקיד של מדינת ישראל הוא לא רק בצריכה מקומית. בגלל ייצוא הגז יש לנו השפעה מעבר לגבולותינו – אנחנו שחקן שמגביר את התלות בדלקים גם במדינות אחרות ומעכב את המעבר לכלכלה דלת פחמן", מסבירה כהן.

ב-2023 פרסם משרד האנרגיה בשיתוף מוסד שמואל נאמן מסמך שבו הומלץ להתאים את האומדנים לגבי משק הגז הישראלי להנחיות ה-IPCC, להגביר את השקיפות לגבי פליטות מפעילות שוטפת ומתקלות, להקפיד על נהלי בקרה מסודרים ופומביים ולהגביר את שיתופי הפעולה הבין-משרדיים בנושא. נוסף על כך, במאמר ב"אקולוגיה וסביבה" שנכתב על ידי אנשי ארגון "אדם, טבע ודין" ב-2022, הוצע לקבע את המחויבות הישראלית להפחתת פליטות בחקיקה ראשית בכנסת ולא בהחלטת ממשלה.

הדו"ח מסתיים בקריאה לאכיפה קפדנית ולרגולציה שמבוססת על מעקב טכנולוגי וניטור מתמשך של תקלות ושל פליטות גזי חממה ומזהמים במשק הגז. בעזרת מדידות מדויקות הגופים הממשלתיים יעדכנו את הנתונים במרשם הפליטות לסביבה של ישראל (מפל"ס), במטרה לשקף אותם לציבור וגם לקהילה הבין-לאומית. "מתאן מתפרק בקצב מהיר יותר מפחמן דו-חמצני. זה אומר שאם נפעל מהר נוכל לראות השפעה חיובית תוך 20 שנה", אומרת כהן.

"בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מפליטות מתאן בתהליך הייצור ובהולכה של גז טבעי – אך ניתן לצמצם אותן. הממצאים שלנו לגבי הפליטות ממחישים שוב כי פעמים רבות יש פערים בין הערכות פליטות לבין המציאות. לכן אין להסתפק בהערכות בלבד, אלא יש לבצע מדידות ולצמצם פליטות שמתגלות. לבסוף, עדיף כי ישראל תעבור בהקדם לשימוש באנרגיות מתחדשות ובאגירת אנרגיה שבהן לא קיים חשש לפליטות משמעותיות של גזי חממה", מסכם מדר.

מדידת פליטות מתאן

מדידת פליטות מתאן. ישראל התחייבה לצמצם את פליטות המתאן ב-30 אחוז עד 2030. צילום באדיבות גרינפיס ישראל

תגובות

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה כי אנו מכירים את הדו"ח אשר הגיע אלינו לפני מספר חודשים.

עם קבלת הדו"ח, פנינו לחברת "נתגז" לבדיקת הדברים באופן מידי. חברת "נתגז" ביצעה סקר שטח, במסגרתו נבדקו, בין היתר, כלל המתקנים המופיעים בפנייה. בשונה לחלוטין מהכתוב בדו"ח, לא נמצאו בסקר כל סימני דליפה באף לא אחד מן הוונטים התפעוליים שהוזכרו בדו"ח ושהופיעו בתצלומים ובסרטונים שהועברו אלינו במסגרת פנייתכם שבנדון. חשוב לציין כי חברת נתג"ז מבצעת באופן שוטף בדיקות לפליטות גז טבעי במתקנים, בכדי לוודא תקינות מלאה והיעדר דליפות.

הבדיקה שבוצעה על ידי חברת נתג"ז, באמצעות מדידה פיזית וישירה בפתח כל וונט, נעשתה בעזרת שימוש במנוף ובגלאי גז טבעי רגיש מאוד מסוג GMI, המיועד לאיתור דליפות גז טבעי בשיעור של ppm יחיד. הבדיקות בוצעו באמצעות שני גלאים מכוילים, בכדי לוודא ולאמת את אמינות הבדיקה ותוצאותיה. כמו כן, הבדיקות בשטח התחנות אף תועדו באמצעות צילומי וידאו.

באשר לשאר השאלות הנוגעות לפליטות מתאן באופן כללי, מצ"ב התייחסותנו:

משק האנרגיה הישראלי נמצא בעיצומו של המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות הצפוי להימשך בעשורים הקרובים. עד אשר יושלם המעבר, נעשה שימוש בגז טבעי להפקת אנרגיה, המשמש ברובו המכריע לייצור חשמל ולהפקת חום בתעשייה ולהחלפת דלקים פוסיליים מזהמים יותר כגון פחם ומזוט. המעבר לגז טבעי הפחית את פליטות גזי החממה ממשק האנרגיה בכ-50% בעבור כל יחידת חום שיוצרה. יש לזכור כי הגז הטבעי מחליף בישראל את השימוש בפחם לייצור חשמל, כפי שמתרחש כעת באירופה ומפחית פליטה של עשרות אלפי טונות של מזהמי אוויר כמו תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, חלקיקים, מתכות כבדות ועוד.

באשר לפליטות מתאן, מתאן הוא תוצר עיקרי של הפקת גז טבעי, אך אינו הגורם העיקרי לפליטה לא מבוקרת של מתאן לסביבה, כפי שניתן לראות בדוחות מרשם הפליטות לסביבה לאורך השנים. תהליך הפקתו והולכתו של הגז הטבעי בישראל גורם רק לכ-0.1% מכלל פליטות המתאן בישראל, כאשר מרבית פליטות המתאן בישראל מקורן בהטמנת פסולת (כ-77.5%), בחקלאות (כ-11.9%) ומטיפול בשפכים (כ-9.2%), זאת על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה. הליך ייצור אנרגיה מגז טבעי נעשה באמצעות שרפתו, מה שאינו כרוך בפליטות מתאן.

על פי עבודה שהמשרד הכין, פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל קטנות מאד גם ביחס לעולם הודות לתשתיות הגז הטבעי החדשות, אשר נבנו בשנים האחרונות תחת תקנים מודרניים מחמירים מאד. בנוסף, קיימת בקרה מחמירה על הפליטה במתקני ההפקה וגם בשל אורך צנרת ההולכה הקצר יחסית. בנוסף, כל המערכות באסדות בישראל כוללות מערכות השבה של הגזים ושימוש עצמי בתוך האסדות, כך שאם יש צורך לשחרר גז טבעי, הוא נשרף בלפיד או במערכת ההשבה, ומשתחרר לאוויר כפחמן דו חמצני ולא כמתאן. בנוגע לפיקוח, הרי שכל המדידות, החישובים וההערכות של הפליטות, מתבצעים בהתאם לחוק אוויר נקי והיתר הפליטה של האסדות, בפיקוח מלא והדוק של המשרד להגנת הסביבה.

באשר לפליטות גזי חממה מסקטור האנרגיה, המשרד פועל להפחתת הפליטות. כך, בין היתר, היה המשרד היחיד שפירסם תכנית אסטרטגית לאיפוס פליטות וגזי חממה (נטו) עד לשנת 2050.

לעניין האומדנים, הרי שבמסגרת המחויבת הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, כאמור, ערך משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, חישוב פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל מקצה לקצה, כולל הפקה, עיבוד, הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. זאת, על מנת שישראל תוכל להעריך נכונה את הפליטות ממגזר זה ולנקוט אמצעים על מנת להפחית את מצאי הפליטות השנתי של גזי חממה, ובעיקר מתאן שהוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלי (GWP) פי 28 מפחמן דו חמצני.

החישוב התבסס על ההנחיות העדכניות לכימות פליטות גזי חממה  (בהתאם לנדבכים, (tiers  של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) של האו"ם, בהסתמך על המקדמים הזמינים המעודכנים ביותר לכל מקטע או פעילות, כולל שינויים במקדמי הפליטה בהתאם להיקף יישום של טכנולוגיות ונוהלי עבודה דלי פליטות עבור הפקת גז טבעי ונפט ביבשה, וכן עבור אימוץ תוכניות LDAR (leak) detection and repair לאפיון פליטות ותיקונם במקטעי העיבוד וההולכה.

בהתאם לממצאי החישוב שבוצעו עבור שנת 2021, סך פליטות גזי החממה מתעשיית הגז הטבעי בישראל מסתכם ב-7,187 טון מהם, 246 טון מההפקה והעיבוד באסדות (אשר חושבו בהתאם למקדמים המומלצים ע"י המשרד להגנת הסביבה ונתוני החברות המפעילות) 471 טון ממקטע ההולכה (הנסמך על חישובי נדבך 2, עפ"י מקדמים אירופאיים) , 10 טון ממקטע החלוקה (הנסמך על נדבך 1, הכולל נתונים עולמיים גנריים), 4,800 טון ממקטע השימוש  (מבוסס על חישובי נדבך 1 הכולל מקדמים עולמיים גנריים) ו-1,660 טון מהמסוף הימי (שפעולתו הופסקה לאחר תחילת ההפקה משדה הגז השלישי בישראל במהלך הרבעון השלישי של 2022). מצ"ב חישוב פליטות מתאן בישראל בשנת 2021 על פי הנדבכים השונים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד להגנת הסביבה מפקח על פליטות מתאן ממתקני הגז מראשית הקמתם. לכל העוסקים בשרשרת אספקת הגז הטבעי (הפקה ועיבוד – אסדות ו-AOT, הולכה – נתג"ז, חלוקה – חברות חלוקה וצרכני קצה) יש רגולציה שמטרתה לזהות, לכמת ולצמצם ככל הניתן את פליטות המתאן: גם להפקה בים, גם לשלבי העיבוד, גם למתקני הפחתת הלחץ ובימים אלו מקודמת אסדרה לצרכני הקצה. במקביל, פרסם המשרד דוח בנושא פליטות מתאן משרשרת אספקת הגז הטבעי במדינת ישראל.

המשרד מתייחס ברצינות רבה לסוגיית פליטות מתאן משרשרת אספקת הגז. כך, בין היתר, נקבעו תנאים נוספים בהיתרי הרעלים של נתג"ז וחברות החלוקה שכללו דרישות למיפוי כל הרכיבים המצויים במתקני PRMS, סימון כל מקורות הפליטה האפשריים במתקן, חישוב של פליטות המתאן על פי הערכות הנדסיות, זאת לרבות פליטות בשגרה, פליטות לא שגרתיות (תחזוקה, הרצה, השבתה, הנעה), פליטות בתקלה, ופליטות במצב חירום בטחוני. בהתאם לתנאים, החברות נדרשות להגיש את כימות הפליטות למשרד להגנת הסביבה עד סוף חודש מרץ בכל שנה (על השנה שקדמה לה).

יש להדגיש שבכל סקרי הלוויינים לאיתור פליטות מתאן ממערכת הגז הטבעי בישראל (הן על ידי חוקרים ישראליים והן בינלאומיים) לא אותרו דליפות מהמערכת.



אולי יעניין אותך