שתפו‬        

ד"ר נטע ליפמן

מתחייבים לשינוי בשדרה החמישית

הליכה מקרית באחד מהרחובות האייקונים והיוקרתיים ביותר במנהטן הפכה השבוע למסע מרתק בעקבות יעדי הפיתוח האו"ם והדרך שבה כל אחד מאתנו יכול לקחת חלק בהם
19 באוקטובר 2021



לפני כמה ימים הגעתי די במקרה לשדרה החמישית וגיליתי שאחד הרחובות האייקוניים של העיר ניו יורק התמלא לא רק בהולכי רגל רבים מהרגיל (יחסית לשנה האחרונה), אלא גם בהרבה שלטים מיוחדים. הפעם לא היה מדובר בפרסומות לבושם או מודעות של סרטים חדשים, אלא שלטים שקוראים לעוברים והשבים לקרוא ולהבין טוב יותר את יעדי הפיתוח בר קיימא (SDG's) של האו"ם. חשבתי לעצמי שזה מעניין מאוד, ואולי גם קצת מוזר, שדווקא כאן, ליד חנויות מפוארות של ארמני, ורסאצ'ה וטיפאני הוצבו שלטים שמדברים על קיימות ועל שוויון. עניין אותי לדעת מי עוד חוץ ממני מביט בהם. היה לי זמן ולא מעט סקרנות אז החלטתי לעקוב אחרי השלטים לכל אורך השדרה.

17 יעדי הפיתוח של האו"ם

אבל לפני שיוצאים לדרך, מוטב להסביר מה הם בכלל אותם היעדים של האו"ם ואיך הם מתחברים לסיפור הסביבתי: בשנת 2015 הסכימו מנהיגי 193 המדינות החברת באו"ם על  17 יעדים גלובליים (המכונים רשמית בשם "מטרות פיתוח בר קיימא" או SDG's), במטרה "להשיג עתיד טוב ובר קיימא לכולנו". 17 היעדים כוללים: מלחמה בעוני, אפס רעב, בריאות ורווחה, חינוך איכותי, שוויון מגדרי, מים נקיים, אנרגיה נקייה, צמיחה כלכלית מקיימת, חדשנות, צמצום פערים, ערים וקהילות מקיימות, צריכה אחראית, מאבק במשבר האקלים, תשתיות ועוד.

שש שנים עברו מאז אותה הכרזה חגיגית וברור שלא כולם הושגו. אפילו לא קרוב. לכן, הוחלט להגדיל את ההד הציבורי והתקשורתי ולגייס את דעת הקהל הציבורית. הרעיון הוא לשכנע את הציבור הרחב שיעדי האו"ם הם לא רק עניין לממשלות ולקונצרנים ענקיים, אלא גם אתגר של כל אזרחי העולם ואז לגייס את האנרגיה של ההמונים על מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לעמוד ביעדים השאפתניים הללו.

יעד מספר 7: אנרגיה נקייה ונגישה. תצלום: נטע ליפמן

השלטים החדשים שפגשתי בדרך הם חלק ממיצג ייעודי שהתחיל בסוף ספטמבר ויימשך עד אמצע אוקטובר. טקסטים שעוסקים ב-17 היעדים הגלובליים ניצבים על עמודים משולשים לאורך השדרה. כל עמוד מורכב משלוש פאות, הראשונה מספרת על היעדים הגלובליים כבמעין "רשימת מטלות עולמית". הפאה השנייה מפרטת על אחד היעדים ומציגה מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות. השלישית היא מראה שמעליה נכתב: "השינוי מתחיל בך" ושמזמינה את עוברי האורח להתעמת עם דמותם הנשקפת בה וכך לגרום להם לחשוב על הפעולות והבחירות שלהם. כן, אני יודעת, להפנות את האדם למראה זה עניין  מוכר, ואולי אפילו קצת שחוק, אבל זה באמת עובד.

היה חלק מקולות השינוי (be part of voices of change")  הוא הסלוגן של המיזם. לא משנה אם אתה פעיל סביבתי במאבק במשבר האקלים, לוחם למען שוויון מגדרי או פשוט מישהו שרוצה לראות את השינוי אמיתי בעולם עוד בימי חייך, יוזמת הSDG רוצה שהקול שלך יישמע. כדי להפוך את הסלוגן הזה מרעיון למעשה, השלטים גם מזמינים את הקהל להקליט הודעה קצרה המביעה תמיכה ביעדים (לא ארוכה מ-15 שניות ובאנגלית) שתישלח ותושמע בוועידת האקלים הקרובה, שתיערך בנובמבר 2021 בסקוטלנד (ניתן גם לשלוח הודעות לנבחרי ציבור בארה"ב).

נכון, על מנת להיאבק במשבר האקלים יש צורך במערכות ענק כמו מדינות, ארגונים בינלאומיים, כיסים עמוקים ויכולות וכלים מגוונים מאוד. מעבר למשק אנרגטי נקי, פיתוח מנגנוני אגירת חשמל סולארי בצורה אפקטיבית או צמצום פליטות מזהמים הן פעולות מסובכות שדורשות עשייה בינלאומית רחבה, אבל מי שעומדים מאחורי הקמפיין החדש הזה מבינים ששילוב הציבור ויצירה של מסרים אישיים ממאות אלפי בני אדם הם עניין חשוב, שיכול להוביל להשפעה חשובה על מקבלי ההחלטות.

לחשוב על הפחתת צריכה ליד החנות של דולצ'ה וגבאנה

נחזור לשילוט בשדרה החמישית. השלט הראשון שנתקלתי בו (על השדרה החמישית ורחוב 59) היה דווקא היעד האחרון ברשימה, יעד מספר 17: "שותפות למטרות". הרעיון הוא שכדי להצליח במימוש היעדים עלינו להבין שאנחנו פה ביחד, שותפים לאותו גורל. שותפים לדרך זה דבר חשוב במסע ולכן הסתכלתי במראה, סידרתי את השיער שנפרע ברוח הסתווית והמשכתי לחפש את היעד הבא.

ליד חנות ענקית של דולצ'ה וגבאנה מצאתי את השלט של יעד מספר 15: "החיים על פני הארץ". כדור הארץ שלנו הוא בית יוצא מגדר הרגיל, אומר השלט, אבל הוא נמצא בסכנה, מיליוני מיני צמחים ובעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה. בשש השניות שלוקח לקרוא את השלט, כך הוסבר, יאבד יער גשם בגודל של מגרש פוטבול (כל שש שניות!). לכן, נדרשת פעולה מיידית ובינלאומית לשמירה על המרחבים הפתוחים שלנו.

השדרה החמישית. משבר האקלים תפס את העוברים והשבים בה בשלב שגם הם חייבים להודות שמשהו צריך להשתנות. תצלום: vlad hilitanu – unsplash

מול הכניסה לחנות של מותג היוקרה BREGUET  ניצב יעד מספר 12: "צריכה וייצור אחראים". אם כל אחד מאיתנו יעבור לנורות חשמליות חסכוניות נוכל לחסוך 120 מיליארד דולר מדי שנה. אם בזבוז מזון היתה מדינה, היא היתה מקור פליטות גזי החממה השלישית בגודלה בעולם. ועוד מידע מפתיע ורלוונטי למיקום של הקמפיין: בעיר ניו יורק לבדה נזרקים מדי יום בגדים במשקל השווה לזה של 45 אוטובוסים. מי יכול בסופו של דבר לשנות את המהלך? התשובה נמצאת במראה. השינוי מתחיל בנו, הצרכנים של כל הבגדים האלה. יעד מספר 12 של הSDG's מלמד איך ניתן לצרוך פחות, לבחור טוב יותר ולייצר תוצרת בצורה שוויונית והוגנת יותר.

יעד 10 נמצא מול הכניסה לחנות של מיקרוסופט והוא עוסק "בהפחתת אי השוויון": האם ידעתם, כותב השלט, של-22 האנשים העשירים בעולם יש יותר כסף מל-325 מיליון נשים באפריקה? אחוז השחורים בכלא האמריקאי גבוה פי 7 מאחוז הלבנים והומוסקסואליות עדיין אינה חוקית ב-69 מדינות בעולם. ב-11 מהן עדיין יש עונש מוות על קיום יחסי מין הומוסקסואלים. הסתכלתי על הנתונים המומה. ואז הסתכלתי על עצמי במראה.

יעד מספר 9 שנמצא מול חנות עצומה של מותג האופנה "הוליסטר" מדבר על "תעשייה, חדשנות ותשתיות". השלט מהלל את המוצרים החדשניים שמנהלים את חיינו מאנטיביוטיקה דרך חיסונים, מטורבינות רוח דרך אנרגייה סולארית. תשתיות משפרות את איכות חיינו, מחברות בין אנשים ומייצרות הזדמנויות גם לעסקים, גופים פיננסיים וגופי טכנולוגיה לעבוד יחד על מנת ליצור עולם טוב. זמן טוב להסתכל במראה ולחשוב איך הרעיונות שלנו יכולים לסייע ליצירת עולם טוב יותר.

יעד מספר 7 (מול חנות נייקי) מדבר על "אנרגיה נקייה ונגישה". השלט מסביר על כך שכמות האנרגיה שמגיעה לכדור הארץ מהשמש בשעה אחת שווה למעשה לכל האנרגיה המופקת על ידי האדם במשך שנה שלמה. כיום, אנרגיה סולארית היא זולה וזמינה ועם השנים היא צפויה להיות חכמה, יעילה וזולה עוד יותר. יצירה של אנרגיה סולארית נגישה לכל תושבי העולם צפויה להיות צעד-משנה-משחק. התבוננו במראה וחשבו מה אתם יכולים לעשות בנושא הזה.

אבל המפגש המעניין ביותר אולי קרה לי (איך לא) ליד יעד מספר 13 "פעולה אקלימית", שמדבר על משבר האקלים שכבר כאן ועל הידע שנמצא בשפע אצל החוקרים והמדענים. "הרימו את הקול שלכם וקראו לפעולה למען האקלים" קורא השלט. לצידי עמדה בחורה בצד השני של השלט. היא בדיוק הסתכלה על עצמה במראה (וסידרה גבות). הנהנתי לעברה ואמרתי שזה מיצג חזק וחשוב, היא הנהנה חזרה ונתנה לי בתמורה את כרטיס הביקור שלה, אמרה שהיא קוראת עתידות ואולי ארצה לדעת מעבר לשלט גם מה צופן לי העתיד. האמת, זה היה די מיותר. הסיור בשדרה כבר חזה למעני את העתיד.

סיימתי את המסע שלי בשדרה עם יותר ידע על נושאים שלא בהכרח חשבתי עליהם בעבר, כמו שיוויון בתעסוקה או חינוך לכול. חשבתי על גישות מקוריות להעביר את הנושאים שאני כן מכירה, כמו חיסכון אנרגטי או בזבוז מזון ובעיקר התרשמתי מהעוצמה של העברת המסר החברתי-סביבתי החזק הזה למי שלא בהכרח נמצא בקהל היעד הצפוי והמוכר. להציב את השלטים האלה שממש צועקים "אל תקני עכשיו את מעיל החורף המיותר שלך" בכניסה לחנויות שמתאוששות עדיין מהלם הקורונה זה לא עניין מובן מאליו. הם כמובן לא כתבו "אל תקני" אלא אולי "תחשבי לפני קנייה ושימי לב ממי את קונה ולמה" ועדיין. זה יפה בעני ודורש תעוזה. השדרה החמישית היא אולי לבה של תרבות צריכת היתר הראוותנית, אבל משבר האקלים תפס את העוברים והשבים בה בשלב שגם הם חייבים להודות שמשהו צריך להשתנות. אם גם כאן מותר לדבר על חלוקה הוגנת, על שימוש מושכל במשאבים, על מעבר לחשיבה כלכלית אחרת ועל הגורמים והפתרונות למשבר אקלים, אולי באמת יש סיכוי לעתיד שונה וטוב יותר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- The Marker

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית