שתפו‬        

ד"ר אביעד הדר

עברייני אוויר

שורת מחקרים מרחבי העולם מצביעה על קשר אפשרי בין חשיפה לאוויר מזוהם ובין התנהגות עבריינית, פשיעה ואלימות - סיבה משכנעת נוספת עבור קובעי המדיניות להילחם בזיהום האוויר
7 בינואר 2020



 

בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 התמודדה העיר ניו יורק עם גל פשיעה חסר תקדים בעוצמתו. בשל הפחד ממעשי פשע ואלימות, התרוקנו אזורים שלמים בעיר מהולכי רגל בשעות החשיכה. ראש עיריית ניו יורק דאז, רודי ג'וליאני, ניסה לגייס את מיטב המחקר הפסיכולוגי והסוציולוגי של התקופה כדי לנסות לצמצם את הפשיעה ואימץ את תיאוריית "החלונות השבורים", לפיה הזנחת הסביבה הבנויה מעודדת אלימות ופגיעה נוספת בסביבה. ג'וליאני גייס שוטרים רבים שתפקידם היה לטפל ביד קשה בעבירות קלות, מריסוס כתובות גרפיטי עד לוונדליזם ושבירת חלונות, וכך ליצור סביבה שאינה משדרת הזנחה.

שנים מעטות לאחר מכן רמות הפשע בני יורק ירדו באופן משמעותי. למרות זאת, עד היום מתקיים ויכוח ער בין חוקרים ופוליטיקאים בנוגע למהימנותה של תיאוריית החלונות השבורים והאם אכן יישומה תרם חלק משמעותי בשינויים ברחובות ניו יורק, או שמדובר בצירוף מקרים. כעת, זוג מחקרי ענק שהתפרסמו בכתבי עת מובילים מצביעים על נתונים שקושרים הזנחה סביבתית מסוג אחר – של איכות האוויר בעיר – לרמות הפשיעה.

עלייה בפשיעה באזורים שבהם יש אוויר מזוהם

בעבודת מחקר מקיפה שהתפרסמה לאחרונה, אספו חוקרים אמריקאים נתוני זיהום אוויר והצליבו אותם עם נתוני פשיעה מרישומים מדויקים על דיווחי פשיעה לאורך שמונה שנים (2013-2006) בקרוב ל-400 מחוזות ארה"ב. הנתונים הדגימו שוב את מה שעלה במחקרים מקיפים קודמים – קשר מובהק בין אוויר מזוהם בשני מזהמי אוויר: חלקיקים נשימים הקטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5) ואוזון לבין שיעורי פשיעה גבוהים יותר. באופן ספציפי מצאו החוקרים קשר בין רישום של עבירות תקיפה פיזית, גרימת חבלה לזולת, שוד מזוין ואלימות במשפחה, לעומת זאת לא נמצא קשר לעבירות רכוש.

החוקרים מצאו כי עלייה של 10 אחוז בריכוז החלקיקים הנשימים הקטנים מ-2.5 מיקרון מלווה בעלייה של 0.15 אחוז במקרי התקיפה שהתרחשו במחוז במהלך יום אחד, שמשמעותה כשהיא מתורגמת למספר התקיפות הממוצע היא תוספת של 0.009 תקיפות אלימות למחוז בכל יום. עלייה של 10 אחוז בריכוז האוזון נקשרה בעלייה של 0.35 אחוז במקרי התקיפה שהתרחשו במחוז במהלך יום אחד, שמשמעותה כשהיא מתורגמת למספר התקיפות הממוצע היא תוספת של 0.021 תקיפות אלימות למחוז בכל יום. גם אם מדובר בתוספת שנראית קטנה עד מאוד, כאשר בוחנים, כפי שנעשה במחקר, אזורים שמתגוררים בהם 92 מיליון בני אדם ושמתבצעים בהם 11.8 מיליון עבירות רכוש ו-5.1 מיליון פשעי אלימות, מדובר בתוספת לא קטנה להיקף הפשיעה הכולל. החוקרים חישבו ומצאו שעל פי המתאם שנמצא, ירידה של 10 אחוז בזיהום האוויר החלקיקי ובזיהום האוזון בארה"ב כולה, צפויה להתבטא בחיסכון של נזקי פשיעה בהיקף של כ-1.4 מיליארד דולר.

למרות שמחקרים אלו מקיפים ביותר מבחינת כמות הנתונים שנבחנה ומהימנותם, חסרונם הוא שהם מתבססים על מבחני מתאם (קורלציה) בלבד. כלומר, מאחר שאין מרכיב סיבתי במחקר וזיהום אוויר ופשיעה שניהם מושפעים מגורמים רבים אחרים, מורכב להסיק שדווקא זיהום האוויר גרם לפשיעה. ישנם גורמים נוספים שאולי דווקא הם אלו שגורמים לעלייה בפשיעה באזורים שבהם יש אוויר מזוהם.

כדי לפזר את עננת הספק סביב הממצאים, ערכו החוקרים בדיקה האם הקשר בין זיהום אוויר לפשיעה קיים באופן עצמאי, או שמא הוא תלוי בגורמים אחרים כמו מזג אוויר ומצב סוציו-אקונומי. לשם כך הם בדקו, למשל, איזורי תעשייה מסורתית ומפעלים כמו גם איזורי יישוב פרבריים. בבדיקה זו נערכה השוואה בין איזורים שונים בעלי אותו אופי, כלומר – אזור תעשייה מסורתית עם זיהום הושווה לאיזור תעשייה מסורתית ללא זיהום,  וגם בין אזורים בעלי אופי שונה – על מנת לוודא, למשל, כי התוצאות לא מושפעות למשל מהבדלים בין אזורי תעשייה, שנטושים בשעות הערב והלילה ומועדים לפשיעה, לבין איזורים של יישוב פרברי. פעם אחר פעם הדגימו החוקרים כי גם לאחר ניטרול השפעות חיצוניות אלו כמו מזג אוויר (טמפרטורה ומשקעים) ומצב סוציו-אקונומי, עדיין נותר קשר מתאמי משמעותי בין זיהום אוויר לפשיעה.

הנתונים המדאיגים הללו מצטרפים לנתונים לא פחות מרשימים ממחקר שפורסם אשתקד. במחקר שפורסם ב-2018 החוקרים השתמשו בנתוני זיהום אוויר מכ-9,300 ערים בארה"ב על פני תקופה של תשע שנים (2009-2001), לצד סטטיסטיקות פשיעה מקומיות וארציות שכללו שבע קטגוריות שונות של פשיעה: רצח והריגה, אונס, שוד מזוין, תקיפה עם גרימת חבלה, פריצה לרכוש, גניבת רכוש אישי, גניבת רכב. גם במקרה זה, על מנת לנטרל את השפעתם של גורמים משתנים כמו הבדלים במספר השוטרים הפרושים בעיר, שיעורי עוני ונתונים סוציו-אקונומיים נוספים, החוקרים הכניסו גם את הנתונים האלו למודל המחקרי. החוקרים שוב דיווחו שגם אחרי נטרול גורמים אלו נמצא כי איכות אוויר ירודה קשורה באחוזי פשיעה גבוהים יותר באופן משמעותי בשש מתוך שבע קטגוריות הפשיעה.

זיהום אוויר בתנאי מעבדה  

הצלבה של מאגרי נתונים, גם אם מדובר ב"ביג דאטה", איננה מספיקה כדי להוכיח קשר סיבתי – בשביל זה יש צורך בניסוי מבוקר. כמובן שיש בעיה אתית בחשיפה יזומה של אנשים לזיהום אוויר תוך עידוד פשיעה, ולכן צריך להפעיל חשיבה יצירתית סביב התכנון של ניסוי מבוקר מסוג זה. קבוצה יצירתית כזאת התאספה באוניברסיטת הרווארד ובמחקר שכלל מספר ניסויים החוקרים חשפו נבדקים לתמונות של נופים עירוניים אשר שורר בהם זיהום אוויר כבד למול תמונות נוף עירוני עם שמים בהירים, ולאחר מכן ותוך כדי בחנו את התנהגותם במספר משימות. החוקרים מצאו שלאחר צפייה בתמונה עם אוויר מזוהם הנבדקים נטו לבטא יותר חרדה, וגם רימו יותר את עמיתיהם במשימות.

"זיהום האוויר לא רק פוגע בבריאותם של אנשים, אלא גם יכול לפגוע גם במוסר שלהם", אמרה ג'וליה לי, אחת החוקרות, בראיון לעיתונות הבריטית. "במחקר ובסדרת הניסויים שערכנו נוכחנו כי החשיפה לגירוי שמציג זיהום האוויר הגבירה את החרדה, וכתוצאה מכך הגבירה את הנטייה של אנשים להתנהג בצורה לא מוסרית".

אלא שחשיפה לתמונות איננה באמת זהה לחשיפה לאוויר מזוהם, וכדי לבסס את הטענה כי זיהום האוויר ממש הוא האחראי לעלייה בהתנהגות לא אתית, יש צורך לבדוק את ההשפעה של חשיפה פיזית לאוויר מזוהם. ניתן לעשות זאת למשל באמצעות חשיפה לדגימת אוויר שנלקחה ממרכז עיר גדולה בשעת העומס (זיהום שאליו נחשפים מיליונים רבים של בני אדם בעולם מדי יום), לעומת אוויר נקי – כפי שנעשה כבר היום במחקרים אחרים. עד שבדיקה כזו תתבצע, עדיין קשה להצביע על קשר סיבתי בין זיהום אוויר להתנהגות לא מוסרית ואף לפשיעה מוגברת.

"סיבה משכנעת נוספת לקובעי המדיניות להילחם בזיהום אוויר". צילום: Daniel Larionov, Unsplash

שובה של תיאוריית החלונות השבורים

"כאשר אנשים חווים סביבה מזוהמת, הנטייה הכללית שלהם להתנהג באופן אתי עשויה להצטמצם, מה שעלול להפוך אותם נוטים יותר למעשים לא מוסריים ולא חוקיים", כותבים עורכי המחקר מהרווארד. "ייתכן שאף הנראות הנמוכה יותר הנגרמת על ידי ערפיח – בעיה הפוגעת בערים גדולות בתדירות גבוהה – עלולה גם היא לגרום לשיעורי פשיעה גבוהים יותר". אחד המנגנונים הנוספים שהם מציעים היא תיאוריית "החלונות השבורים" השנויה במחלוקת בקרב חוקרים, שמחזירה אותנו לרחובות ניו יורק של שנות ה-90. על פי הסבר זה, חוסר הסדר והרגשת הכאוס שמלווה זיהום אוויר גבוה עלול להוביל אנשים ביתר קלות לפשיעה.

מעבר למנגנונים הפסיכולוגיים, חלק מהחוקרים מדגישים את התפקיד של ההשפעות הנוירו-טוקסיות של זיהום האוויר, שבאופן תיאורטי מסוגלות לגרום לשינויי התנהגות. הגירוי לתאי הגוף מאוויר מזוהם עלול לגרום לתהליכים דלקתיים מערכתיים כפי שהודגם בעשרות מחקרים ואף מגביר את הלחץ החמצוני על תאים כולל תאי המוח. יחד עם זאת, החוקרים מודים כי לא הצליחו לזהות ישירות את המסלולים הפיזיולוגיים העומדים מאחורי תוצאותיהם וכי בשלב זה מדובר בספקולציות בלבד.

סביבה בריאה ובטוחה יותר

החוקר הראשי, ד"ר ג'קסון לו, אמר בראיון לעיתונות הבריטית ש"במחקר נמצא שלזיהום האוויר עלולות להיות עלויות אתיות פוטנציאליות, שחורגות מהעלויות הידועות המושתות על הבריאות ועל הסביבה. זה חשוב, כי זיהום אוויר הוא בעיה רצינית שמשפיעה על חייהם של מיליארדי אנשים בעולם".

בישראל, שבה כלל האוכלוסייה חשופה לזיהום אוויר חריג באופן יומיומי, לא ידוע עד כה על מחקרים מקומיים הקושרים זיהום אוויר ופשיעה או התנהגות שאיננה אתית. אף על פי שהחוקרים ציינו כי ממצאיהם דורשים בדיקה נוספת, הם אמרו כי יש למחקרם, שכלל ערים רבות בארה"ב ובהודו, השלכות חשובות על מדיניות סביבה ברחבי העולם. "אנחנו מספקים סיבה משכנעת נוספת לקובעי המדיניות להילחם בזיהום אוויר", כותבים החוקרים בסיכום המחקר. "סביבה מזוהמת פחות היא לא רק בריאה יותר, אלא גם בטוחה יותר".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית