שתפו‬        

יהונתן שר

עציצים נגד זיהום אוויר

בשורות טובות לחובבי צמחי הבית: במחקר חדש נחשף שעציצים מנקים את האוויר שבתוך הבתים שלנו מחנקן דו-חמצני, אחד ממזהמי האוויר המסוכנים והנפוצים
11 באפריל 2022



אחד התחביבים שרבים מאיתנו פיתחו לאורך תקופת הקורונה וממשיכים בהם גם היום, לצד אפיית חלות בצורת מפתח, הוא גידול נרחב של עציצים ברחבי הבית. בעוד שהחלות נאכלות בתוך זמן קצר, ברי המזל מבין העציצים מצליחים לשרוד את הטיפול המסור של הגננים המתחילים, והם משגשגים בדירות ברחבי ישראל. כעת, במחקר אנגלי חדש נחשף שמעבר להיותם נעימים למראה, צמחים בעציצים יכולים להפחית את ריכוזו של חנקן דו-חמצני (NO2), מזהם אוויר מסוכן שנפוץ גם בישראל, בתוך מבנים.

על פי ההערכות, כ-2,000 ישראלים נפטרים כל שנה בגין חשיפה לזיהום אוויר, והיקף הנזקים הכלכליים שהוא גורם למשק עומד על יותר מ-7 מיליארד דולר. אחד ממזהמי האוויר המזיקים והנפוצים ביותר הוא חנקן דו-חמצני – גז רעיל שנפלט בעיקר בשל פעילות כלי-רכב, מפעלי תעשיה ותחנות כוח פחמיות. לפי מחקר שפורסם ב-2019, מעל 1.5 מיליון ישראלים חשופים לריכוזי תחמוצות חנקן באוויר שעלולים לסכן את בריאותם: חשיפה לחנקן דו-חמצני עלולה לגרום לתחלואה נשימתית, וכן ולבעיות בהתפתחות העובר אצל נשים בהריון. בנוסף, חנקן דו-חמצני באוויר הופך בחלקו לאוזון – מזהם נוסף שאחראי לפגיעה במערכת הנשימה ובתפקוד המערכת החיסונית.

החנקן הדו-חמצני רלוונטי מאוד גם כשאנחנו נשארים בתוך מבנים. ראשית, איכות האוויר בתוך מבנה מושפעת במידה רבה מאיכות האוויר בחוץ. ובנוסף, לפני הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בארה"ב (EPA), ריכוזי החנקן הדו-חמצני בתוך מבנים למעשה עולים פעמים רבות על אלו שבחוץ – זאת בשל הפעלת מכשירי חימום, תנורים או קמינים בתוך הבית. מכיוון שבעולם המערבי אנחנו מבלים חלק גדול כל כך מהזמן שלנו בתוך מבנים, ברחבי העולם עולה המודעות לכך שכדאי לשים לב באופן מיוחד לאיכות האוויר שאנחנו נושמים בבית ובמשרד, ומתגברים החיפושים אחר דרכים יעילות לנקות את המזהמים השונים שנמצאים בו.

קליטת חנקן מסביב לשעון

על פי מחקרים קודמים, צמחייה מחוץ למבנים יעילה בהורדת הריכוז של חנקן דו-חמצני באוויר. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים האם גם לצמחים שבתוך הבית שלנו יש השפעה דומה – והאם עציצים עשויים להוות פתרון יעיל, פשוט וזול לזיהום חנקן דו-חמצני בתוך מבנים. זאת בניגוד לפתרונות אחרים, כגון מסננים מסוגים שונים – שהם יקרים יותר, דורשים תחזוקה רבה או צורכים אנרגיה כדי לפעול.

במחקר נבדקו 15 צמחים זולים וקלים לטיפול מ-3 מינים שנפוצים כצמחי בית (כולל בישראל): הספטיפיליום (Spathiphyllum wallisii, ידוע גם כ"לילית השלום"), שלו פרחים לבנים יחודיים, זמיה קוקוס (Zamioculcas zamiifolia), צמח מרובה עלים ועמיד במיוחד, ודרקונית ריחנית (Dracaena fragrans), שלה עלים ארוכים ומסולסלים שבהם משולבים גווני ירוק בהיר וכהה. הצמחים הוכנסו למשך שעה לבועת אוויר שהכילה חנקן דו-חמצני בריכוז של 100 חלקיקים למיליארד – ריכוז אופייני לסביבה עירונית. בכל 6 שניות נבדק הריכוז שנותר באוויר. הבדיקה נעשתה ב-3 תנאים שונים – מצע גידול יבש עם אור, מצע גידול רטוב עם אור ומצע גידול רטוב בלי אור.

החוקרים מצאו שכל שלושת מיני הצמחים הפחיתו את ריכוז חלקיקי החנקן הדו-חמצני באוויר בהדרגה במהלך השעה הנבדקת, כשהתנאים האופטימליים לספיגת המזהם מהאוויר היו תחת אור, במצע גידול רטוב. עקב כך שצמחים לא דורשים תחזוקה רבה או חשמל כדי לבצע את פעולת טיהור האוויר, מסקנת החוקרים היא שצמחים בעציצים מהווים פתרון פשוט וזול עבור התמודדות עם זיהום של חנקן דו-חמצני בתוך מבנים, במיוחד בחדרים שאין בהם אוורור טוב ושרמת הזיהום בהם גבוהה במיוחד.

שלושת העציצים
החוקרים מצאו שכל שלושת מיני הצמחים הפחיתו את ריכוז חלקיקי החנקן הדו-חמצני באוויר. מימין לשמאל: ספטיפיליום, זמיה קוקוס, דרקונית ריחנית. צילום: W.carter, WeFt, David J. Stang, CC BY-SA 4.0 & 3.0.

המין המוצלח ביותר מבין הצמחים שנבדקו, זמיה קוקוס, הפחית לאחר שעה את ריכוז החנקן הדו-חמצני בבועת האוויר, שנפחה עמד על כ-150 ליטר, בכ-272 חלקיקים למיליארד עבור כל מטר רבוע של שטח עלים של הצמח, תחת התנאים המיטביים של אור יום ומצע גידול רטוב. לפי החוקרים, בחדר משרדי סגור בגודל של 15 מטר מעוקב, עם ריכוז חנקן דו-חמצני של 100 חלקיקים למיליארד באוויר, קצב ספיגת המזהם על ידי הצמחים יהיה קטן פי 100 (כלומר, כ-3 חלקיקים בכל שעה). על אף שהפחתה זו של ריכוז המזהם יכולה להישמע מועטה, לדברי החוקרים, עקב כך שקליטת החנקן מתרחשת לאורך כל שעות היממה, השפעתם המטהרת הכוללת של הצמחים היא ניכרת  – בעיקר במשרדים שבהם האוורור נמוך ובכאלו שנמצאים באזורים עירוניים מזוהמים במיוחד.

יש לציין שקיימות השערות שונות בקשר למנגנון שבאמצעותו החנקן נספג מן האוויר. אפשרות אחת היא שהדבר מתרחש דרך הפיוניות, הפתחים הזעירים בעלים שדרכם צמחים מבצעים תהליכי נשימה. אפשרות אחרת היא שהדבר מתבצע על ידי היצורים המיקרוסקופיים שחיים באדמה שבה הצמחים גדלים, שזקוקים לנוכחות של הצמח כדי להישאר פעילים.

טובים לאוויר וטובים לנפש

בנוסף לתועלות בהקשר טיהור האוויר ממזהמים שהתגלו במחקר החדש, ידועים עוד מספר יתרונות בריאותיים שאפשר להפיק מגידול צמחים בבית. "כל עציץ ששמים במשרד יכול לשפר את מצב הרוח ואת המצב הנפשי, ולהעשיר אותנו בתחושה טובה ובאווירה רגועה", מסבירה ד"ר חופית יצחק בן-שלום, חוקרת אקלים ואיכות אוויר במבנים. לאפקטים הפסיכולוגיים הללו יש גם השפעה על בריאותנו הגופנית, ומספר גדל והולך של עדויות מדעיות מצביעות על כך שחשיפה גדולה יותר לטבע (כולל טבע "מבוית", כמו זה שמציעים העציצים) מקושרת לשיעורים נמוכים יותר של תחלואה במחלות נשימתיות, במחלות לב, בסוכרת מסוג 2 ובהשמנת יתר, ושיש לה השפעה מיטיבה על היריון, בצורת רמות נמוכות יותר של הורמוני לחץ אצל האם והקטנת הסיכון ללידת פגים ולילדים עם משקל לידה נמוך.

"לפארקים כמו גני יהושע יש חשיבות רבה – אבל חשוב גם לזכור שאנחנו נמצאים 90 אחוז מהזמן בתוך מבנים", מסכמת יצחק בן-שלום. "בסופו של דבר, צמחייה היא כמו מגן ששומר עלינו".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית