השמש זורחת, השמיים כחולים, הנהר זורם. ארבעה רוכבי אופניים, בגדי ספורט לגופם וקסדות בטיחות לראשם, מדוושים להנאתם בנוף הפסטורלי. כתובת גדולה תלויה בשמיים שמעליהם ומכריזה: ״Park the Car״ – החנו את המכונית. היש פרסומת חיובית מזו לסדר יום דו-גלגלי חדש וירוק?
אפשר היה לחשוב שמדובר בקמפיין חדש של גרינפיס או של ועידת האקלים. אם רק לא מבחינים – וקשה שלא להבחין – בלוגו הגדול והמוכר של חברת "פורד" בתחתית התמונה. קמפיין חדש של חברת רכבים שמעודד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, במקום שימוש ברכב? ברגע הראשון קשה להחליט אם מדובר בהטרלה משובחת או במהלך ציני של "גרינוושינג" ("התיירקקות", התחזות של חברות מזהמות לירוקות אל מול הצרכנים והרגולטורים) מטעם פורד?
"זה ככל הנראה הדבר האחרון שאנשים מצפים לו מיצרנית מכוניות", כותב סטיוארט ראולי, נשיא חברת פורד אירופה שהשיק את התוכנית, בתשובה לתהייה המתבקשת. "עם זאת, נהיגה אחראית היא לא רק נהיגה בטוחה, היא גם נהיגה באחריות כלפי הסביבה וכלפי הבריאות שלנו – הליכה או רכיבת אופניים פעם ביום", מוסיף ראולי, "יכולה לגרום לשינוי בריאותי משמעותי". דיבור שמתאים יותר למדריך יוגה מאשר לבכיר ביצרנית רכבים מזהמים.
הנהיגה היא הרגל – לא הכרח
נתון של ארגון הבריאות העולמי מגלה שכמחצית (!) מהנסיעות ברכב באירופה הן למרחק של פחות מ-5 קילומטרים, מרחק שאפשר לעבור ברכיבת אופניים בת 15 דקות או ב-30 דקות של הליכה מהירה. ראולי, שהציג את הנתון במסגרת השקת המיזם, עודד אנשים לחשוב פעמיים לפני שהם בוחרים ברכב לביצוע נסיעות קצרות.
בנוסף, ראולי הצהיר שהעולם יהיה מקום טוב אם יותר אנשים יוותרו על נהיגה: ״נסיעה ברכב היא הכרח עבור אנשים מסוימים, אבל עבור רבים מאיתנו – כולל אותי – זהו הרגל שעלינו לשנותו. אני מתחייב לשינוי הזה", הוסיף.
כל אחת ואחד מן הקוראים והקוראות יחליטו לבד האם להאמין לכוונות של "פורד" וראולי – אחרי הכול מדובר בתאגיד הרכב הרביעי בגודלו בעולם (והגדול ביותר בארה"ב) – אבל כך או כך, מחקרים רבים ממחישים את חשיבות הפחתת הנסיעה ברכבים פרטיים. על פי מחקר מ-2021, לרוכבי אופניים שרכבו לפחות פעם ביום, פלטו לפחות 84 אחוז פחות גזי חממה בממוצע בנסיעות יומיות לעומת אנשים שנסעו בתחבורה ממונעת (בניתוח מחזור חיים), נתונים אחרים מפרטים את ההשפעה השלילית העקיפה של רכבים; מכמות האנרגיה שנדרשת לייצור הרכבים, דרך הזיהום הרב שהנפט מייצר בזמן נסיעה, ועד התשתיות העצומות שנדרשות (כבישים, גשרים, חניות, תחנות דלק, מוסכים ועוד). הקמפיין של פורד משתלב במגמה האירופאית של איסור כניסת מכוניות פרטיות למרכזי ערים במטרה להפחית את זיהום האוויר, לצמצם את פליטות גזי חממה ולהפחית גודש תחבורתי.
"יצרני הרכב מבינים שהם חייבים להיות חלק מהשינוי"
כיצד אפשר להבין את המהלך של "פורד"? "אני לא חושבת שזה נעשה ממקום ציני, אבל יש פה התחכמות", אומרת ד"ר עלית אופנהיים, מנהלת מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב. "בקמפיין לא נאמר 'אל תקנו רכב', אלא בסך הכול – 'תחנו את הרכב'. פורד לא מעודדת אנשים להפסיק לרכוש רכבים, אלא לקנות רכבים ולהשתמש בהם רק כשצריך", מדגישה אופנהיים, "יצרני הרכב מבינים היום שהם חייבים להיות חלק משינוי התפיסה וחלק ממהפכת התחבורה החכמה והסביבתית״.
המהפכה המדוברת מנסה לפתור שלוש בעיות מרכזיות ודחופות: בטיחות, פקקים ואיכות הסביבה. הפתרונות לבעיות אלה, אומרת אופנהיים, יצטרכו להתמקד ברכבים אוטונומיים שמקושרים לאינטרנט, ברכבים חשמליים ובתחבורה ציבורית גמישה – במקום ברכבים פרטיים. אופנהיים טוענת שעצם המושג של בעלות פרטית על רכב יהיה נפוץ פחות בעתיד: ״נראה יותר שירותים של השכרת רכבים ורכבים שיתופיים״. לדבריה, אחת הסיבות לעזיבת הרכבים הפרטיים תהיה החלופות בתחום התחבורה הציבורית והשיתופית: ״בשנים האחרונות יש בארה״ב ירידה בכמות הוצאות רישיונות נהיגה של צעירים עד גיל 24 מהסיבה הפשוטה שיש להם יותר חלופות כמו מיקרו-מוביליטי (אופניים, קורקינטים וכו׳, א.ד.) בתוך הערים, אמצעי הסעת המונים ואיכותיים ויכולת לשכור רכבים בתעריפים מוזלים ומותאמים אישית״, היא מציינת.
הישראלים מכורים לרכב הפרטי
ואצלנו? סוגיית התחבורה בישראל היא עניין מורכב וכואב: רבים מרגישים שהתחבורה הציבורית היא לא איכותית מספיק, בלשון המעטה, ואם זה לא מספיק – עצם העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבת מובילה רבים להמשיך ולנסוע במכוניות. על העומס בכבישים ועל הפקקים ברחבי הארץ אין צורך להרחיב. על פי מסמך של מרכז המידע של הכנסת, יש בשנים האחרונות (2014-2021) עלייה של 28.4 אחוז בכמות כלי הרכב הממונעים בישראל ועלייה של 33.6 אחוז בכמות כלי הרכב הפרטיים. בשל כך, חלה עלייה בנסועה השנתית (סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת): אם ב-2014 היה סך הנסועה כ-52.4 מיליארד קילומטר, בשנת 2019 הוא עמד על כ-63.2 מיליארד קילומטר – עלייה של 20.6 אחוז.
ב-2014 ישראל נמצאה במקום הראשון, יחד עם ארה״ב, כמדינה שהנסועה השנתית הממוצעת שלה לרכב ממונע היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. היקף נסועה זה גבוה ב-88 אחוז מממוצע ה-OECD. נתון זה משקף שבישראל ובארה"ב מעדיפים לנסוע ברכב פרטי לעומת הליכה ואמצעי תחבורה אחרים (עקב סיבות כמו העדר חלופות, הרגלים, מחירים, תכנון עירוני מוכוון פרברים ועוד). בנוסף, ישראל נמצאת במקום הראשון במדד הנסועה השנתי הכולל לכל קילומטר כביש –– הרחק לפני שאר מדינות ה-OECD, וגבוה ב-253 אחוז מממוצע ה-OECD. נתון זה משקף את ההיקף החריג של עומסי התנועה בישראל, שפוגעים בפריון העבודה וגורמים לזיהום אוויר רב יותר.
״במשך שנים רבות הדגש בישראל היה על תשתיות של כבישים. בנו בלי סוף. זה לא פתר את בעיות הפקקים, כידוע. להיפך״, מסבירה אופנהיים, אך מביעה אופטימיות זהירה לגבי העתיד: ״הפתרון לרכב הפרטי הוא יצירת חלופה – תחבורה ציבורית טובה. התחילו לגעת בזה לאחרונה, ואנחנו רואים השקעה מסיבית בנושא״.
ובחזרה לקמפיין של פורד. הדרך הטובה ביותר למנוע פקקים ולשמור על הסביבה היא אכן להפסיק לנסוע ברכב פרטי ולהשתמש יותר בתחבורה ציבורית, באופניים וברגל. ״אני בטוחה שצעירים רבים יוותרו בקלות על הרכב הפרטי אם יהיו להם חלופות טובות יותר״, אומרת ד״ר אופנהיים ומסכמת: ״חברות הרכב צריכות להבין כיצד הן משתלבות במרחב הפתרונות האלה ומייצרות שיתופי פעולה בתחום של שיתוף רכבים״.
ועד אז, אין צורך לחכות לפורד או לחברה אחרת – האתגר מונח לפתחינו: עד כמה באמת נצליח להחליף את הנסיעות הקצרות במכונית בהליכה ברגל או ברכיבה על אופניים?
