שתפו‬        

רעות אלון

ים הציפורים שמסביב

ציפורים הן חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו – ובעוד הערים שלנו הולכות וגדלות, שטחי המחיה שלהן הולכים ומצטמצמים. עם זאת, צמד מחקרים ישראליים חדשים מראים שהערים במרכז הארץ מלאות בציפורים רבות – ומגלים כיצד אפשר למשוך רבות יותר מהן לסביבתנו
26 באוגוסט 2022



אחד מזיכרונות הילדות הנעימים ביותר שלי מציפורים הוא היונים שהפכו את חלון חדרי לבית שלהן. יכולתי להשקיף עליהן בונות קן, מטילות ביצים ודוגרות עליהן, והיה בכך קסם שהיפנט אותי. נוכחותן של ציפורים היא חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני שלנו: אנחנו רואים אותן ברחוב, בפארק ולעיתים גם ממש בקרבתנו, והן מהוות דוגמה ייחודית לחיים הרמוניים בין האדם לטבע.

כיום, תהליכי עיור מואצים מאיימים על השילוב בין האדם לציפור. עם זאת, שני מחקרים ישראליים חדשים, שהוצגו לאחרונה בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה, מראים שגם באזורים העירוניים, ממש מתחת לבית שלנו, יש מגוון רחב מאוד של ציפורים, שדומה יחסית בהיקפו לזה שנמצא בשטחים הפתוחים. מעבר לכך, תנאי סביבה מסוימים בריאות הירוקות של העיר (כמו הפארקים והגינות הציבוריות) יכולים להגביר את נוכחותן של ציפורים ממינים שונים.

הבנייה הנרחבת בישראל ובעולם כיום, שמצמצמת משמעותית את שטחי הטבע הפתוחים, גורמת לאובדן והרס בתי גידול של בעלי חיים רבים – בהם ציפורים, שהנוכחות של מינים שונים שלהן מצטמצמת בערים. כך, מחקר שפורסם השנה מצא שב-48 אחוז ממיני הציפורים הקיימים בעולם יש התדרדרות בגודל האוכלוסייה או חשד להתדרדרות שכזו. מחקר אחר הראה שערים שונות ברחבי העולם מכילות רק כ-8 אחוזים ממיני הציפורים המקומיים, בהשוואה לאזורים לא עירוניים.

דררה. צילום – רעות אלון
הירידה במספר הציפורים בעיר זו מושפעת גם מנוכחותן של ציפורים ממינים פולשים, כגון דררה ומיינה, שהגיעו לישראל על ידי בני אדם. דררה, צילום: רעות אלון

ירידה זו מושפעת גם מנוכחותן של ציפורים ממינים פולשים, כגון דררה ומיינה, שהגיעו לכאן על ידי בני אדם, ושישראל היא לא בית הגידול הטבעי שלהן. ״יש מינים מקומיים שמותאמים לבתי גידול, מזון ואזורי קינון מסוימים, בעוד שהמינים הפולשים והמינים מלווי האדם – כלומר, אלה שמשגשגים בסביבה אנושית – הם בדרך כלל כאלה שמסתדרים עם מגוון רחב של תנאים", מסבירה ליאור ונטורה, דוקטורנטית מהמעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי, בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "העיור משפיע לרעה על מאזן ומגוון המינים השונים, ומינים מקומיים שלא מותאמים לסביבה העירונית הולכים ומתמעטים. היעלמותם פוגעת בתפקוד המערכת האקולוגית, מה שעלול בעקיפין לפגוע גם באדם – ולכן, מיעוט בעושר המינים בשל העיור הוא סממן לבית גידול ירוד״.

97 מיני ציפורים בעיר

המחקר הראשון, שנערך במסגרת הדוקטורט של ונטורה, הוא חלק ממחקר גדול שנערך בהנחייתו של פרופ׳ אסף שוורץ מהמעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ובמימון המועצה האירופאית למחקר (ERC), שבו נבדק כיצד תכנון ערים יכול להשפיע על תפוצת מיני ציפורים בעיר. באמצעות סקר ציפורים רחב, שנערך במהלך אביב 2021 וכלל את כל שטח מחוז תל אביב (מנחל פולג בצפון ועד חולות פלמחים בדרום) ואת סביבתו, נבחנו הציפורים בכ-2,200 נקודות שונות על פני כ-300 קילומטר רבוע. בסקר הושווה מצב הציפורים בעיר – הן בפארקים העירוניים והן באזורים בנויים – למצבן בשטחים פתוחים שנמצאים מחוץ לעיר. ״המהלך שביצענו דגם בצורה שיטתית, בקנה מידה רחב וברזולוציה גבוהה מאי-פעם הן את כל העיר והן את המרחב שסביבה", אומרת ונטורה.

תוצאות הסקר הראו שלא פחות מ-97 מיני ציפורים שנצפו בשטחים פתוחים נמצאו גם בתוך העיר – בהם שלדג לבן חזה, שחרור, נקר, חוחית, סיקסק, סנונית הרפתות ועוד רבים. למעשה, כ-80 אחוז ממיני הציפורים נצפו הן בשטחים הפתוחים והן באזורים העירוניים. עושר המינים המקומי הגבוה ביותר נצפה בגינות ובפארקים עירוניים.

ציפורים מקומיות יציבות. איורים – רעות אלון
״המינים המקומיים היציבים הם המגוון הביולוגי שאנחנו רוצים לעודד". ציפורים מקומיות יציבות, איורים: רעות אלון

בין השאר, נצפו בערים ציפורים ממינים מקומיים יציבים – כלומר, כאלה שחיים באזורנו בכל ימות השנה, כמו דרור, בולבול וירגזי. על פי החוקרים, מינים אלה נכנסים לעיר עקב מאפיינים סביבתיים שמהווים מוקד משיכה עבורם, כמו מקורות מים נגישים וצמחייה נמוכה שמספקת עבורם הגנה ומזון. ״עם זאת, המינים היציבים נצפו בעיר בעושר נמוך משמעותית מאשר בשטחים הפתוחים, ועושר המינים מורכב גם ממינים שלא בהכרח תורמים למגוון הביולוגי – המינים הפולשים ומלווי האדם", אומרת ונטורה. ״המינים המקומיים היציבים הם המגוון הביולוגי שאנחנו רוצים לעודד, ותכנון עירוני מתאים יאפשר את הגברת הכניסה של המינים האלו לעיר, במיוחד במקום כמו גוש דן שלא נשארו בו הרבה שטחים פתוחים״.

"העיר היא חלק מהפתרון"

מהו התכנון העירוני המתאים שיאפשר את הגדלת מגוון מיני הציפורים בעיר? המחקר השני, ששוורץ מוביל יחד עם ד"ר אבי בר מסדה ממכללת אורנים ומאוניברסיטת חיפה וד"ר אורן קולודני מהאוניברסיטה העברית, שמסתמך גם הוא על אותם נתונים כמו המחקר הראשון, ושמומן על ידי משרד הבינוי והשיכון, חיפש תשובה לשאלה. במחקר נמצא שמאפייני הסביבה בריאות הירוקות חשובים יותר מאשר המיקום שלהן במרחב העירוני. ״מצאנו שהיקף נרחב של דשא (שבו יש כמות מועטה של מזון לציפורים ואין מקומות מסתור או מקומות תצפית גבוהים, ר"א) ומרחק ממקורות מים מקטינים את עושר המינים המקומיים – בעוד שכיסוי עצים מגדיל אותו", אומר שוורץ. "מעניין שבניגוד למה שנמצא במחקרים אחרים בעולם, גילינו שבישראל אזורים עם עצים בעלי צמרות גבוהות היו עניים יותר במינים מקומיים ועשירים במינים פולשים ובמינים מלווי אדם״. לכן, לדבריו, הדרך להגביר את נוכחותן של ציפורים מקומיות היא לדאוג למרחבים ירוקים בתוך העיר שכוללים גישה למים, ולשיחים ועצים נמוכים (בעדיפות למיני צומח מקומי), שמדמים בצורה טובה יותר את המערכת האקולוגית הטבעית בישראל.

דרור. צילום – רעות אלון
הדרך להגביר את נוכחותן של ציפורים מקומיות היא לדאוג למרחבים ירוקים בתוך העיר שכוללים גישה למים, ולשיחים ועצים נמוכים. דרור – מין מקומי יציב, צילום: רעות אלון

״בשנים האחרונות, הערים המרכזיות גדלות ומצטופפות, ומטרתנו היא לייצר מצב שבו גם נוכח עובדות אלו – איכות החיים לא תיפגע", אומר עמיאל וסל, מנהל אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון. "בעזרת המחקר נבדקו לראשונה המדדים שמשפיעים על מגוון מיני הציפורים בתוך הערים, ואנחנו צופים שהתובנות ממנו יעזרו לשפר את המרחב הציבורי בערים ובשכונות שאותן המשרד מפתח ובונה״.

״לפני 20 שנה הגישה של אקולוגים הייתה לעצור את התפתחות העיר", מסביר שוורץ. "היום הגישה השתנתה, ואקולוגים מבינים שהעיר היא לא רק הבעיה – אלא גם חלק מהפתרון״.

מעבר לחן שלהן ולתפקידן האקולוגי, נוכחותן של ציפורים במרחב העירוני יכולה גם להועיל לבריאותנו. ״לא רק הציפורים המקומיות מושפעות מתהליכי העיור, אלא גם האנשים", אומר שוורץ. "ערים הפכו למרכזים של מחלות כרוניות ולחץ, ומחקרים מראים שיציאה לטבע יכולה להועיל בהקשר זה". בין השאר, חשיפה לטבע מורידה לחץ דם, מחזקת את מערכת החיסון, משפיעה לטובה על רמת הסוכר בדם, משפרת יכולות קוגניטיביות, מפחיתה תסמיני הפרעות קשב וריכוז, דיכאון וחרדה, מגבירה את תחושת האושר ומשפרת את מצב הרוח. כך, שמירה על מגוון הציפורים שחיות סביבנו תועיל לא רק להן – אלא גם לנו, בני האדם שחיים בעיר.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית