שתפו‬        

יהונתן שר

האם לצעירים בישראל אכפת ממשבר האקלים?

ממצאים חדשים חושפים שהנוער הישראלי מודע ומתעניין בבעיות הסביבתיות וחש אחריות כלפי נושא האקלים. הסיכוי לעתיד טוב יותר הולך ומשתפר
22 בדצמבר 2021



הצעירים של היום, תאמינו לי, מתעניינים רק בטיקטוק, באינסטגרם ובמשבר האקלים. כך זה לפחות נדמה לאחר הפגנת האקלים הגדולה ביותר שנערכה בישראל אי-פעם, שלכבודה כעשרת אלפים משתתפים הגיעו בחודש שעבר לתל אביב מכל רחבי ישראל – בהם אלפי צעירים שנטשו את בתי הספר כדי להבהיר למנהיגינו הפוליטיים שהם דורשים מהם לפעול נמרצות כדי למנוע את התדרדרותו של משבר האקלים (גם אם אין להם עדיין זכות בחירה).

אבל עם כל הכבוד לאלפי המפגינים, עד כמה הם מייצגים את קבוצת הגיל שלהם? בשני סקרים חדשים שבוצעו לאחרונה נבדק עד כמה הנושא הסביבתי מעניין את בני הנוער והצעירים בישראל, באיזו מידה הם חשים אחריות לפעול נגד משבר האקלים – ומאיפה הם מקבלים מידע בנושא.

הסקר הראשון בוצע לאחרונה מטעם חברת אלקטרולוקס (Electrolux), והוא כלל כמעט 14 אלף בני 20-15 מרחבי העולם, מתוכם 1,255 ישראלים. לפי הסקר, 46 אחוז מהצעירים בישראל סבורים שקיימות היא הנושא העולמי החשוב ביותר כיום. כמו כן, 40 אחוז מאמינים שהם אלו שיובילו את השינוי לעבר עתיד בר-קיימא, זאת אל מול 6 אחוזים בלבד שסומכים על המבוגרים שייקחו על עצמם את האחריות הזאת.

הסקר השני נערך לאחרונה מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במטרה למצוא את הדרכים המיטביות להנגיש נושאים סביבתיים ואקולוגיים לצעירים. מתוך 301 בני נוער וצעירים ישראלים בני 25-14 שנסקרו, 83 אחוז הצהירו שהם מתעניינים לפחות בנושא אחד שקשור לסביבה וקיימות, כשהנושאים הסביבתיים המטרידים ביותר בעיני הנשאלים היו זיהום (אוויר, קרקע ומים), אסונות טבע ומשבר האקלים. כשליש מהנסקרים דיווחו גם שהם צורכים תכנים שקשורים לסביבה וקיימות בתדירות שבועית, בעיקר דרך אינסטגרם, אתרי חדשות, יוטיוב וערוצי טלוויזיה.

לא בזכות בית הספר

ייתכן שיש קשר בין פלטפורמות המידע השונות שבהן צעירים משתמשים לבין המודעות ההולכת וגדלה בקרבם בכל הנוגע לנושאי סביבה ואקלים. "אחד הדברים שהגדילו מאוד את היקף הפעילות של בני-נוער וצעירים בהקשרים סביבתיים הוא הרשתות החברתיות", מסבירה ד"ר איריס אלקחר, חוקרת ומרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים בתחום החינוך לקיימות ושותפה במרכז לחינוך לקיימות של המכללה. "מהפכת המידע הובילה לכך שיש לצעירים נגישות למידע עדכני עולמי במדיה שמתאימה להם, הם נחשפים לאורחות חיים שונות מהעולם וזה גורם להרבה יותר חשיבה והרהור בנוגע לדרכים שבהן הם מעוניינים לחיות. בניגוד לדור הקודם, הם כבר לא סגורים רק בבועה הקטנה של ישראל, שבה אם המורים לא יגידו להם משהו הם לא ידעו אותו".

לפי הסקר של אלקטרולוקס, 80 אחוז מהצעירים בישראל מאמינים שחינוך בנושא קיימות מהווה פתרון לחיים בחברה בת-קיימא יותר – אך לדברי אלקחר, הנושא הסביבתי עדיין לא מקבל תשומת לב מספקת במערכת החינוך. "במחקר שמתבצע כיום על ידי אחת הסטודנטיות שלי, הילה לרנאו מאוניברסיטת תל אביב, רק כ-10 אחוזים מבני הנוער שנשאלו דיברו על דמויות ממערכת החינוך הפורמלית כדמויות מעוררות השראה בהקשר של התמודדות עם משבר האקלים", היא אומרת. "הם דיברו על גרטה תונברג, על ההורים שלהם (אם יש להם מודעות סביבתית) או על גורמים מתנועות נוער – ואם מערכת החינוך הוזכרה, זה היה לרוב בהקשר של אכזבה. הציפייה שלהם הייתה שמערכת החינוך תיקח על עצמה את העיסוק במשבר האקלים הרבה יותר".

אינפוגרפיקה
לפי הסקר של אלקטרולוקס, 80 אחוז מהצעירים בישראל מאמינים שחינוך בנושא קיימות מהווה פתרון לחיים בחברה בת-קיימא יותר. אינפוגרפיקה: אלקטרולוקס

עם זאת, אלקחר מציינת שבשנים האחרונות יש מאמצים מצד משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ורשויות מקומיות להגביר את העיסוק בנושאי סביבה ומשבר האקלים במסגרות החינוך הפורמליות. "מאז 2004 יש מוסדות חינוכיים שמקבלים הסמכה כ'בתי ספר ירוקים' ו'בתי ספר מתמידים', שדורשת מהם ללמד תכנים סביבתיים, להוציא לפועל מיזם קהילתי סביבתי, לחסוך בצריכת המשאבים במוסד ולטפח מובילים סביבתיים בקרב תלמידים ומורים. מאז הקורונה עלתה גם התפוצה של 'חינוך יער', שמיישם חינוך סביבתי על ידי למידה חוץ-כיתתית מתוך שהייה קבועה בחוץ והתבוננות פנימה והחוצה, בעיקר בגנים ובבתי ספר יסודיים, מה שמחזק את הקשר של תלמידים לסביבה".

אקטיביסטית בת 12

תמונת הפרופיל בווטסאפ של יעל קובלסקי, בת 12 וחברה בתנועת מחאת הנוער למען האקלים, היא (נכון לעת כתיבת שורות אלה) מודעת "שמרו על התאריך" עבור מצעד האקלים שנערך בתל אביב – שאותו היא גם עזרה לארגן. "בבית תמיד התעסקנו באיכות סביבה, אבל לא הבנתי את הפרטים ואת גודל המשבר", היא מספרת. "הכול השתנה לפני תשעה חודשים, כשראיתי סרטון ביוטיוב על דובי הקוטב והקרחונים הנמסים. במשך יומיים בכיתי ולא ידעתי איך אני יכולה לעזור. ואז, מצאתי את 'מחאת הנוער למען האקלים' באינסטגרם וכתבתי להם, ומצאתי את הדרך שלי להשפיע".

למרות שהשינויים ביחס של קובלסקי לנושא האקטיביזם הסביבתי עברו דרך יוטיוב ואינסטגרם, (בדומה לרבים מהצעירים שנכללו בסקר של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה), היא מספרת שהמקורות שמהם היא מקבלת מידע מגוונים ביותר. "מדיה חברתית היא מה שהדור שלנו משתמש בו, ולכן יש לתנועת 'מחאת הנוער למען האקלים' ערוץ אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק וטוויטר", היא אומרת. "אבל עקב כך שאי-אפשר לדעת מה אמיתי ומה לא אמיתי באינסטגרם, אני מנסה לחפש מידע ומאמרים בגוגל – בעיקר כשמישהו שואל שאלה שאני לא יודעת איך לענות עליה".

יעל קובלסקי
"מצאתי את הדרך שלי להשפיע". יעל קובלסקי, צילום אילן בר

"כיום, רבים מבני הנוער לא מחכים שהמורים יתנו להם את המידע, כי הם יכולים למצוא אותו לבד", מסבירה אלקחר. "האוטונומיה הזו היא משהו שמערכת החינוך צריכה לטפח – עליה לעודד תלמידים להגיע למקורות מידע שונים ולבחון מה טיבם". עם זאת, לדבריה, העובדה שהתפקיד המסורתי של המורים נתפס בעיני התלמידים כרלוונטי פחות, לא הופכת את השפעתם למשמעותית פחות. "היום יש למורה תפקיד אחר: להיות מנחה, ולכוון את התלמידים כך שהם יוכלו לבצע את הלמידה בעצמם – ובהקשר הסביבתי, לעודד את התלמידים לפעול למען יצירת עולם טוב יותר", היא אומרת.

צעירים כסוכני שינוי

אז מי יוביל את המאבק נגד משבר האקלים – הצעירים או המבוגרים? "המהפכות בעולם מובלות בדרך כלל על ידי צעירים – וגם בנושאי אקלים וסביבה, ממחקרים עולה שצעירים בישראל, בדומה לצעירים במדינות אחרות, רואים את עצמם כסוכני שינוי", אומרת אלקחר.

התשובה של קובלסקי (שהיא כנראה בת ה-12 הרהוטה ביותר על פני כדור הארץ המתחמם לאיטו) לאותה השאלה היא מורכבת יותר מאלו שניתנו בסקר של אלקטרולוקס. "אני חושבת שלכולם יש את הכוח לשנות", היא אומרת. "ברמה המדינית, ממשלות ופוליטיקאים יכולים לשנות יותר ממה שאני יכולה, גם אם אצמצם את פליטות הפחמן שלי, כי להם יש השפעה על כל המדינה. עם זאת, אפשר לראות שהדור שלנו הוא קבוצת הגיל העיקרית שקוראת להם לפעול, כי אנחנו רואים יותר את ההשלכות ואת הסיכון לעתיד שלנו", היא מסכמת.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- Ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית