בתחילת נובמבר דיווח השירות המטאורולוגי על שיאי חום. צילום: Unsplash
מזג האוויר בחודש שעבר היה משוגע לגמרי. בתחילת נובמבר דיווח השירות המטאורולוגי על שיאי חום, ובזמן שכבר ארזנו תיק לים ומרחנו קרן הגנה מהשמש – הגשם הגיע והציף את הרחובות. באותו זמן בצפון אירופה ירד שלג מוקדם יחסית לעונה, ובווייטנאם הכו שיטפונות לאחר גשמים ממושכים. כך, הצפות מתרחשות באזורים שהיו צחיחים ואירועי בצורת קורים באזורים שהיו שטופי גשם. כמו בשיר "עולם משוגע" של טונה, שבו הגשם מגיע בזמן הפקק בדרך לים, נראה שהעולם באמת השתגע ונהיה מוזר.
כבר שנים רבות שמדעניות ומדענים מדברים איתנו על ה"התחממות הגלובלית", אבל לזירה הזו נכנס מונח חדש וכנראה מובן יותר – "מוזרות גלובלית" (ובאנגלית Global Weirding).
שוחחנו עם ד"ר אבנר גרוס, ראש המעבדה לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחבר פורום מדעני ומדעניות האקלים, שהסביר מדוע מה שאנחנו רגילים אליו מתערער ולמה העולם שלנו נהיה מוזר.
כחוקר אקלים, מה דעתך על השימוש במושג "מוזרות גלובלית"?
"מוזרות גלובלית היא שם חדש שמדענים מסוימים מציעים לקרוא בו למשבר האקלים. אפשר להשתמש במונח התחממות גלובלית כי כדור הארץ אכן מתחמם, אבל התוצאות של ההתחממות הזו אינן רק גלי חום, אלא אירועי אקלים שונים. לכן אפשר לדבר עליהם כ'מוזרות גלובלית'. הם משבשים את התופעות שאנחנו מכירים. למשל, נניח שבישראל שורר גל קור שמקורו מסיביר, שנשאר איתנו למשך שבוע. אז הציבור יכול לשאול: 'איך אתה קורא לזה התחממות אם יש גל קור?' כאן המונח 'מוזרות גלובלית' קל יותר לעיכול בקרב הציבור הרחב".
"כיום מתרחשים אירועי קיצון שלא יכלו לקרות לפני 20 ו-30 שנה. אנחנו נכנסים לעידן שיש בו תופעות שלא הכרנו. בספטמבר 2024, היו כמה ימים גשומים מאוד בסהרה. במקביל, האמזונס סבל משבוע ללא משקעים. ככה קרה שהמקום הכי יבש בכדור הארץ היה רטוב יותר מהמקום הלח ביותר".
"אומנם 'מוזר' הוא לא מונח מדעי, אבל הוא עוזר לתקשר את המסר לציבור. צילום: unsplash
מה בפועל גורם לאירועים המוזרים האלה?
"אחת הדוגמאות לשימוש במונח מוזרות אקלימית קשורה במסוע המרכז אטלנטי (AMOC). מדובר בזרם חשוב מאוד באוקיינוס, שמביא מים חמים מהקריביים לבריטניה ולנורבגיה. בלעדיו, הן היו קפואות כמו אלסקה. כשכדור הארץ מתחמם, זרמי האוקיינוס משתבשים. דוגמה שמאפשרת להבין חלק מההשלכות המוזרות היא שמגמת התחממות בעולם עלולה לגרום לבריטניה ולנורבגיה להיות קרות בחורפים ב-10 מעלות לעומת הטמפרטורות ששוררות שם כיום".
איך מתמודדים עם אפשרות לכל כך הרבה אירועים מוזרים ומתכוננים לעידן חדש?
"אנחנו כבר בעידן המוזרות הגלובלית. אין פה חידוש או סוד. אנחנו כמדענים עשינו ועושים את עבודתנו. מה שקורה הוא מה שחזינו ושהתרענו עליו. זה הזמן של מקבלי ההחלטות והרשויות להתמודד ברצינות עם הסכנות ולהשקיע תקציבים. זה כמו תקציב הביטחון: מדינה שלא מוכנה לסכסוכים עם שכנותיה תהיה פגיעה יותר. מדובר בהיבט של ביטחון לאומי, וצריך להתארגן בהתאם".
"יש דרכים להתמודד עם שיטפונות, עם גלי חום, עם בצורות ועם שריפות, אך בארץ הנושא נדחק לתחתית סדר העדיפויות. כמו השרפה שהתרחשה השנה בהרי ירושלים, צריך לדעת שזה עומד לקרות יותר משנה לשנה, צריך לנהל נכון יותר את היערות, להכין את כוחות הכיבוי ולנהל אזורי חיץ סביב היישובים. אני גר ביישוב שבמזל לא נפגע".
מה היתרון בשימוש במונח החדש?
"מוזרות גלובלית הוא מונח שקל לתקשר לציבור ולמקבלי ההחלטות באופן ציורי יותר. הוא מונח פשוט להבנה שגורם לתופעות של שינוי האקלים להיראות חדות יותר. עברנו את הסף שבו אירועי אקלים קיצוניים – שלפני כמה עשורים לא יכלו להתרחש – מתרחשים כיום. אני אוהב להשתמש בו כי הוא נותן לסיפור ממד נוסף. יש ביקורת על השימוש במונח אבל אני לא שותף לה. מדובר בעניין תקשורתי וזה תלוי בבמה שניתנת ובמטרה. גם המדענים שכותבים את דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) משתמשים במונח הזה בציבור".
"אומנם 'מוזר' הוא לא מונח מדעי, אבל הוא עוזר לתקשר את המסר לציבור. לעומת זאת, ההתחממות הגלובלית היא מדידה ושינויי אקלים הם מדידים. אני משתמש במונחים כמו 'התערערות אקלימית' או 'שבירת אקלים'. לעולם המדע לא קל לעכל את המונח 'מוזרות אקלימית', ולמרות זאת, חשוב להשתמש בו באופן ציבורי ותקשורתי כדי שהציבור יוכל להבין טוב יותר את משבר האקלים".
