שתפו‬        

עומר ירושלמי

תווית חלבית

לא רק בשבועות: יוזמה איטלקית חדשה מציעה לסמן מוצרי חלב בהתאם לתנאי הרווחה של הפרות בחוות שמהם הם מגיעים, כדי ליידע את הצרכנים על התהליך שהם עברו עד שהגיעו למדפי הסופר
17 במאי 2021



אין ספק ששבועות כבר מזמן הפך לחג מוצרי החלב, ושלל מבצעים על מצרכים חלביים ומתכונים לעוגות גבינה צצים להם לקראתו. עם זאת, כמו במקרה של מוצרי מזון רבים אחרים, רובנו לא יודעים מה עבר על היוגורט, הגבינה או השמנת שלנו לפני שהם הגיעו אל המקרר. עקב כך, קמה לאחרונה באיטליה יוזמה חדשה שעשויה לשנות את המצב, ושמקדמת את סימונם של מוצרי חלב בהתאם לתנאי המחיה והרווחה של הפרות שהפיקו אותם.

שוק החלב העולמי נמצא בצמיחה מתמדת: על פי ההערכות, ייצור החלב העולמי צפוי לגדול ב-35 אחוז עד 2030 (בהשוואה למצב ב-2019), הן עקב הגידול באוכלוסייה והן עקב הצפי שכמות החלב הממוצעת שכל אדם יצרוך תעלה בכ-16 אחוז. שוק החלב בישראל, שמגלגל כמעט 10 מיליארד שקל בשנה, גדל גם הוא, והוא צמח בלא פחות מכ-1 מיליארד שקל ב-2020. יש לציין שגם שוק תחליפי החלב נמצא במגמת צמיחה, אך הוא עדיין עומד על לא יותר מ-4.5 אחוזים מכלל צריכת מוצרי החלב.

לצמיחת שוק החלב יש השלכות סביבתיות, ביניהן פליטה משמעותית של גזי חממה, שמחריפה את השפעותיו של משבר האקלים: על פי מחקר שוודי מ-2015, אם בני אדם לא ישנו את התזונה שלהם, שוק הבקר יגרום לפליטת 13 מיליארד טון פחמן דו-חמצני בשנה לאטמוספירה עד 2070 (בהשוואה ל-7.1 מיליארד טון בשנת 2000).

אחד הגורמים העיקריים שמגשרים בינינו, הצרכנים, לבין הרפתות והיצרנים שמייצרים את החלב, הוא תוויות המזון על גב האריזה. "סימוני מזון אמורים לתת לצרכן כלי שיעזור לו לקבל החלטות מושכלות לגבי התזונה שלו, בהתחשב בכך שרוב הצרכנים הם לא טכנולוגי מזון", מסבירה ליאת צבי, מומחית לשיווק סביבתי. המידע על האריזה של מוצר מנגיש לנו עובדות שאחרת לא היינו מסוגלים לדעת עליו – כמו תאריך התפוגה שלו, רשימת המרכיבים שבו וערכו התזונתי. 

מצפן עבור הצרכנים

היוזמה האיטלקית החדשה לסימון המוצר נועדה למלא את הפער שבין מה שקורה בייצור המוצר לבין מה שאנחנו יודעים בעת רכישתו. היוזמה היא תולדה של שיתוף פעולה של שני ארגונים סביבתיים: הסניף האיטלקי של הארגון הבינלאומי CIWF (Compassion in World Farming) ו-Legambiente (הליגה הסביבתית), הארגון הסביבתי הגדול באיטליה. 

לטענת הארגונים, סימון על פני אריזות אמור לעבוד כ"מצפן" עבור הצרכנים, שינחה אותם לעשות בחירות ולרכוש מוצרים באופן מודע – במקרה הזה, לעודד את הצרכן להעדיף מוצרים שבאים מחוות שמוכוונות גם לרווחת בעלי החיים.

לשם כך, הארגונים פיתחו שישה סימונים, שמשקפים דרגות שונות של רווחת בעלי החיים בחווה שממנה המוצר הגיע: אורגני, מרעה חופשי, מרעה חופשי ארבעה חודשים בשנה, מחסה משופר, מחסה מקובע וגידול אינטנסיבי. 

הדירוג הגבוה ביותר, "אורגני", מבטיח לצרכן שהמוצר שלו יוצר בתנאים שמבטיחים שמירה על תקנות הייצור האורגני של האיחוד האירופי. הדירוג השני, "מרעה חופשי", מבטיח שבעל החיים ניזון מדיאטה שהמקור של לפחות 60 אחוז ממנה הוא ברעייה חופשית בשדות, ושלבעל החיים ניתן מרחב גדול יותר בעת שאיבת החלב. ככל שהדירוגים יורדים, כך יורדת רמת הרווחה שניתנת לבעל החיים, כשמשמעותה של הרמה הנמוכה ביותר, "אינטנסיבי", היא שבעל החיים לא נהנה משום תנאי רווחה, מעבר לדרישה החוקית המינימלית ביותר. 

חוסר בהירות ברגולציה

למרבה הצער, גידול פרות אורגני רחוק מלהיות המצב הנפוץ – נכון להיום, רק 4 אחוזים מהתעשייה היא אורגנית. גידול אורגני מבטיח לפרות תנאים משופרים רבים: גישה למרעה, הפחתת הצפיפות בתנאי המחיה, דיאטה טבעית וצמצום הטיפול בהורמונים. עם זאת, אפילו הדירוג האורגני לא מבטיח שרמת הרווחה של בעל החיים תשתפר. על פי מאמר סקירה שוודי מ-2020, גם ברפתות אורגניות פרות חשופות לאותם סיכונים בריאותיים כמו פרות בחוות לא-אורגניות.

Three cows with tags in ears
אפילו הדירוג האורגני לא מבטיח שרמת הרווחה של בעל החיים תשתפר. Photo by Annie Spratt on Unsplash

על פי מחקר צרפתי-קנדי מ-2020, חלק מהבעיה היא חוסר הבהירות ברגולציה, שמאפשר את ביצוען של פעולות שמורידות את רווחת בעל החיים: כשמתבצעת עקירת קרניים או מניעה של גדילתן, למשל, לשון החוק מורה שיש לתת משככי כאבים בשעות שלאחר הפעולה הרפואית בלבד – בעוד שהכאב שנגרם לפרה עלול להימשך ימים.  

"גם אני, כמומחית בתחום, לא יודעת בדיוק מוחלט מה המשמעות של 'אורגני', והצרכן, על אחת כמה וכמה, לא יפתח עכשיו את הרגולציה האירופית ויתחיל לקרוא על ההתוויה הזאת", אומרת צבי. 

להעלות מודעות דרך תוויות

שאלה נוספת היא האם התנהגותו של הציבור אכן תושפע מהתוויה כזו, אם תוחל. "סימון המזון הוותיק ביותר הוא סימון הקלוריות, אבל האוכלוסייה ממשיכה לקנות מוצרים משמינים – ולהשמין, כי מעבר לסימון יש כוחות אחרים חזקים של שיווק שפועלים", אומרת צבי. לדבריה, היבט בעייתי נוסף הוא היחלשותה של ההתוויה. "אנחנו רואים שצרכנים לא מסוגלים להתמודד עם מידע שרק גורם להם להרגיש רע. בהתחלה ההתוויה עובדת, אבל אחרי זה אנשים נהיים עיוורים אליה".

עם זאת, לדעת צבי, בכל זאת יש בהתוויות תועלת אם הן נעשות בצורה הנכונה. "התוויה הוכיחה את עצמה במקרים שבהם יש בעיה ספציפית, כמו במקרים של חולי צליאק או של רגישות ללקטוז", היא אומרת. מעבר לכך, לדבריה, ההתוויה עשויה גם להגביר את המודעות לנושא בקרב מי שלפני כן לא הכיר אותו – ולצד התוויות שפחות הצליחו, יש גם דוגמאות חיוביות. "התוויה משנה את השיח סביב נושאים מסוימים, כפי שקורה לאחרונה סביב הסוכר והשומן, למשל. אם ישימו את הנושא בחזית המוצרים, הדבר עשוי להעלות את המודעות אליו".  

עד שתהיה התוויה על תנאי המחייה של הפרות בישראל, קיימות אפשרויות אחרות לצריכה מודעת. "אפשר לצרוך גידול מקומי וללכת ולבקר במקום", אומרת צבי. אפשרות נוספת היא כמובן להפחית או להפסיק את צריכת המוצרים מן החי – אפילו רק פעם בשבוע. "אם האפשרויות הן לצרוך מוצרים עם התוויה או להפסיק לצרוך אותם במשך יום אחד בשבוע, למשל, אני בעד האפשרות השנייה", מסכמת צבי.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית