גנטיקה של יתושות

בריאות ומזון | חי וצומח | טכנולוגיה וחדשנות
חברה בריטית תבצע בקרוב ניסוי מסקרן שאמור לפגוע בהתפתחותן של זחלים ממין נקבה וכך לסייע לנו במלחמה בבעל החיים המסוכן ביותר בעולם

אחד המטרדים הקבועים של הקיץ, מלבד החום והלחות, הם היתושים. היצור הקטן, המזמזם והחמקמק הזה שמציק לנו זוכה בתואר "החיה הקטלנית ביותר בעולם", שנה אחר שנה. נכון להיום, יתושים אחראים על כ-750 אלף מקרי מוות בשנה (מתוכם כ-440 אלף ממלריה) וזאת על-ידי העברת מחלות מד שונות מבעלי חיים לבני אדם ובין בני אדם. לכן, חוקרים מנסים למצוא כל העת דרכים לצמצם את המגע בין יתושים לבני האדם.

נכון להיום, קבוצת היתושים המוכרת ביותר כמפיצי מחלות היא קבוצת האדסים, הכוללת כמה מינים עם פוטנציאל גבוה להעברת מחלות (זיקה, קדחת צהובה, קדחת דנגה, צ'יקונגוניה ועוד). מנגנון העברת המחלה מתבצע בזמן העקיצה, אז היתושה הנקבה מוצצת את דם היונקים לשם השגת חלבונים הדרושים להתפתחות ביציה. בפעולה זו מחדירה היתושה לפצע נוגדי קרישה כדי שתוכל לשאוב דם מבלי שהוא ייקרש ויחד איתם מועברים לנעקץ גם וירוסים, טפילים וחיידקים מחוללי מחלות שאותם היא נושאת.

בתחילת מאי 2020, אישרה הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) לחברת אוקסיטק הבריטית (Oxitec) שנוסדה בשנת 2002, לביצוע ניסוי שטח במחוז מונרו שבדרום פלורידה, כדי לבחון אם ניתן להפחית משמעותית את אוכלוסיית יתושי האדס המצרי, באמצעות הנדסה גנטית.

קוטלי הנקבות

במסגרת הניסוי, ישוחררו באזור יתושים זכרים שעברו שינוי גנטי. יתושים אלו נושאים גן העובר בתורשה ושגורם למותם של צאצאים ממין נקבה. כלומר, זהו גן "קוטל נקבות", שמונע את התפתחותן של ביצי זחלים ממין נקבה. הצאצאים הזכריים שורדים והופכים לבוגרים בעלי תפקוד מלא, שנושאים את אותו שינוי גנטי, שהם יעבירו לצאצאיהם – וכן הלאה.

על פי התכנון, השינוי הגנטי הזה יכול להוביל בסופו של דבר לירידה משמעותית באוכלוסיית היתושים באזורי השחרור ומשום שהיתושים הזכרים אינם עוקצים, הם לא יהוו איום על בריאות הציבור.

לפי אוקסיטק וה-EPA, הניסוי החדש לא צפוי לפגוע בבני אדם, בבעלי חיים או בסביבה הטבעית שבמחוז מונרו. למעשה, באוקסיטק אומרים כי ארצות הברית אינה המדינה הראשונה שבה נבדקה טכנולוגיה זו: במהלך העשור האחרון, החברה ביצעה ניסויים דומים באיי קיימן, בפנמה, בהודו ובברזיל, שם הצליחו, לטענתה, לצמצם את אוכלוסיית האדס המצרי בשטחי הניסויים בכ-96 אחוזים. בעזרת צמצום אוכלוסיית היתושים הצליחה החברה להפחית את מספר מקרי קדחת הדנגה באזור הניסוי בברזיל בו חיים 5,000 תושבים (רובע אלדורדו בעיר פיריסיקבה שבמדינת סאו פאולו) בכ-91 אחוז: מ-133 ל-12 בלבד.

אחרי סיום הניסוי בפלורידה ב-2022, יחליט ה-EPA האם לאשר את השימוש בטכנולוגיה זו בקנה מידה נרחב.

אוקסיטק נרכשה ב-2015 על ידי אינטרקסון (Intrexon), חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית, בעסקה בשווי של 160 מיליון דולר וב-2019 קיבלה החברה מענק של 5 מיליון דולר מקרן גייטס של ביל ומלינדה גייטס.

"האדס המצרי, אותו מין עליו נעשה הניסוי, הינו המעביר המרכזי של מספר מחלות 'חשובות' בעולם" מסביר ד"ר עדו צורים, אקולוג, וחוקר המפתח גישות ושיטות עבודה לממשק ידידותי לסביבה של מזיקים, במכללה האקדמית אחוה. "מדובר על מחלות כמו קדחת צהובה, קדחת דנגה, זיקה וצ'יקונגוניה שאותם יתושים מסוגלים להעביר. בעבר האדס המצרי היה נפוץ בארץ, אבל בגלל אובדן בתי גידול בזמן קום המדינה (בתי הגידול העיקרים שלו היו מכלי אגירה גדולים למים, י.מ) – הוא נעלם".

היום, המין הנפוץ בארץ מהסוג אדס הוא הטיגריס האסיאני (אדס מפוספס), מין פולש, שמהווה מטרד משמעותי לציבור בעיקר בעונת הקיץ. הטיגריס האסיאני מסוגל לשאת וכנראה גם להעביר מספר רב של מחוללי מחלות, אולם בארץ אנו מוטרדים בעיקר מהאפשרות שיהווה בסיס להתפרצות של דנגה וצ'יקונגוניה."

אולם, אם הטיגריס האסיאני מהווה נשא פוטנציאלי של מחלות, מדוע אנחנו לא עדים להתפרצות בישראל? "ייתכן שהטיגריס האסיאני המקומי איבד את היכולת שלו להיות נשא למחלה אך סביר להניח כי גורמים סביבתיים אחראים לכך כגון: זמינות חולים שייבאו את המחלה לארץ ושיהוו מקור להפצתה, תנאי סביבה (כמו טמפרטורה, תזונה וכו', י.מ) המתאימים להתפתחות הפתוגן ביתושה והפיכתה לנשא בעל יכולת הדבקה, תנאים המשפיעים על שרידות היתושה, מרחקי התעופה שלה, זמינות מקורות דם חלופיים, ועוד", אומר צורים. "אני נוטה להאמין שזה פשוט עניין של מזל". אולם, אם אכן מדובר במזל, הוא עלול להיגמר לנו בשנים הבאות, כאשר התיירות תחזור להיקפיה המקוריים טרם מגפת הקורונה והפוטנציאל ליבוא הנגיפים לארץ ולהפצה מקומית שלהם ע"י הטיגריס האסייני יעלה מחדש.

במאמר שפורסם ב-Nature Microbiology בתחילת שנת 2019, העריכו החוקרים כי עד שנת 2050, כמחצית מאוכלוסיית העולם תהיה בסיכון להידבק בווירוסים המועברים על ידי יתושים, זאת בגלל השפעות שינוי האקלים העולמי ומגמת המעבר של רוב אוכלוסיית העולם להתגורר בערים גדולות. עולם חם יותר ומאוכלס בצפיפות גבוהה יותר הוא גם עולם הרבה יותר מסביר פנים ליתושים המפיצים את המחלות.

למפות את הסיכונים הבריאותיים

במסגרת ועדת המומחים שכינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ומשרד הפנים, במהלך חודש מאי 2020, התקיימו מספר מפגשים בהם השתתפו חוקרי יתושים מהאקדמיה, אקולוגים, אפידמיולוגים, מומחים לניטור והדברת יתושים, נציגי שלטון מקומי וממשלה. מטרות הועדה הן מיפוי פערי הידע באשר להתמודדות עם יתוש הטיגריס האסיאני ומיפוי הסיכונים הבריאותיים שהוא מהווה, ניטור אוכלוסיית היתוש וקידום פתרונות להתמודדות עמו תוך הנגשת הידע לציבור. מסקנות הוועדה, כך מקווים משתתפיה, יוכלו לסייע ליישום מדיניות ברמת הלאומית והמקומית שיעזרו בהתמודדות מול הטיגריס האסיאני שנכון להיום מהווה רק מטרד אך יש לו פוטנציאל לייצר תחלואה משמעותית בעתיד.

טיגריס אסיני. תצלום: James Gathany – CDC

"כדי שתתקיים בישראל העברה מקומית של קדחת דנגה, צ'יקונגוניה או זיקה דרושה נוכחות של יתושים שמסוגלים לשאת ולהפיץ את הנגיף – שכבר קיימת בישראל (הטיגריס האסיאני) –  ונוכחות של בני אדם שנדבקו באותם נגיפים, אז יתושות שיעקצו אותם עלולות להפוך לנשאיות של הוירוסים ולהפיצם", אומר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה. "כל עוד מגיעים או חוזרים לישראל נוסעים ומטיילים מהעולם מאזורים בהם המחלות פעילות, קיים סיכוי מסוים להתפתחות של העברה והפצה מקומית של מחלות אלו על-ידי יתושים. הסיכון הזה עלול להתממש בעתיד כפי שהתרחש כבר באיטליה באזור רומא, בה היתה התפרצות מקומיות של נגיף הצ'יקונגוניה ב-2017, ולכן אנו צריכים להיות ערוכים לכך. מצד אחד ניטור וטיפול במטרד- היתוש הפולש – ומצד שני ניטור נוכחות הוירוסים ביתושות וטיפול ממוקד במוקדי תחלואה אם וכאשר ייוצרו כאלה". לוי מוסיף כי "לצד התרחבות דרמטית של היקפי הטיסות בעולם והגדלת מספר היעדים בעשורים האחרונים, גם שינוי האקלים מהווה גורם סיכון משמעותי בשל הרחבת זמן הפעילות של היתושים עם המשך ההתחממות הצפויה והתקצרות החורף וכן התפשטותם לבתי גידול צפוניים יותר (בחצי הכדור הצפוני)".

"מכיוון שמדובר ביתוש בעל רדיוס תעופה מצומצם של 100-50 מטר, חלק מהדיון בוועדת המומחים עסק בדרכים לביצוע הסברה יעילה לציבור על ידי הרשויות לצורך רתימתו למאמץ הניטור והטיפול במטרד בעיקר באמצעות ייבוש של מקורות מים עומדים בשטחים הפרטיים" אומר לוי, שמסביר גם כי "יתוש הטיגריס האסיאני הנו פעיל יום ומסוגל להתרבות במגוון מקורות מים משלוליות ועד דלי מים שנשכח בחוץ, תחתיות של אדניות ועציצים ואף פקק של בקבוק – הטיפול הוא על כן מאוד פשוט ויכול בקלות לפתור בעיה שסובלים ממנה המון אנשים. מה שצריך לעשות זה לסלק פסולת מיותרת ולרוקן באופן תדיר מוקדים בהם מצטברים מים בגינה הפרטית או במרפסות, ולהחליף ולא להוסיף מים לבעלי החיים בבית ובחוץ. לפעולה משותפת של התושבים ברחוב או שכונה מסוימת יכולה להיות השפעה משמעותית על איכות חייהם תוך צמצום המטרד והסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים שהוא טומן בחובו", הוא אומר.

"טכנולוגיות מתקדמות לטיפול במטרד היתושים, כמו הנדסה גנטית בה נעשה שימוש בניסוי של אוקסיטק, הן חשובות ורצוי שיהיו קיימות וזמינות בארגז הכלים של מקבלי ההחלטות (לאחר שתאושר יעילותן ובטיחותן) במצב שידרשו, אבל עוד לפני כן ישנן דרכים פשוטות יותר להתמודד עם המטרד שיוצר הטיגריס האסיאני", מדגיש לוי. "אנחנו רוצים לראות איך, באמצעות הנגשת הידע לציבור ורתימתו ע"י השלטון המקומי תוך הקצאת משאבים לפעולה משותפת, תחת הנחיית הדרג המקצועי בממשלה, ניתן יהיה לנטר ולצמצם את המפגע והסיכונים שטמונים בו".



אולי יעניין אותך