כיצד ייראו בנייני הערים הגדולות בעוד עשר או מאה שנים? אם אתם רואים בעיני רוחכם מבני זכוכית ופלדה מעוטרים באמצעים טכנולוגיים עתידניים שמתחרים עם מטוסים ורחפנים על מקום בשחקים, ייתכן מאד שאתם צודקים, אבל לפי החזון המוצהר של מנהיגי האיחוד האירופי – ייתכן שמדובר גם במבני חמר ועץ שעל גגותיהם תמצאו פאנלים סולאריים, בתים לציפורים, עצי פרי ואגמים מלאכותיים. ידידותי לסביבה זה המודרני החדש, מסתבר, לפחות אם נסתמך על הזוכים בתחרות "הבאוהאוס האירופי החדש" הראשונה, שנערכה לאחרונה על ידי האיחוד האירופי. איך נראים המיזמים שזכו בתחרות? מה הקשר בינם לבין סגנון הבאוהאוס, שדוגמאות ממנו אפשר למצוא גם בערי ישראל? ומה זה בכלל בניין ידידותי לסביבה?
התחרות נערכה בהמשך להכרזה של נשיאת הנציבות האירופית בשנה שעברה בדבר הצורך לייצר סגנון ארכיטקטורה עם אסתטיקה חדשה וייחודית שתעזור לערים להפוך לירוקות יותר ולמחוברות יותר לטבע, כחלק מתוכנית השיקום הכלכלי של האיחוד ליציאה ממשבר הקורונה. ההשראה מהסגנון האדריכלי שצמח בבית הספר "באוהאוס" שפעל בגרמניה בין שתי מלחמות העולם, ושניכר בישראל בעיקר בתל אביב ובחיפה, באה לידי ביטוי בשילוב של אמנים עם אדריכלים ומהנדסים, וביצירת בניינים מודרניים שמקדשים פונקציונליות – שניהם מאפיינים של סגנון הבאוהאוס. עשרת המיזמים הזוכים, שהדגימו לדעת השופטים בצורה הטובה ביותר את ערכי הקיימות והאסתטיקה, קיבלו מענק של 30 אלף אירו.
אחד מהמיזמים הזוכים הוא מרכז רפואה אלטרנטיבית שנבנה בעיר רוזנהיים שבגרמניה באמצעות חומרים טבעיים שלוקטו מהאזור: אדמה, בוץ ועצים, וזאת במטרה להוכיח שאפשר לבנות בגרמניה באותם החומרים והשיטות שבהם משתמשים במדינות שהבנייה בהן היא כפרית-מסורתית-סביבתית, כמו בנגלדש.
מיזם נוסף הוא בניין בן 5 קומות שנבנה ממכולות ישנות שנעשה בהן שימוש בעבר באוניות משא, ושנועד להעניק מקום מגורים זול לאנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל תהליכי ג'נטריפיקציה (דחיקת אוכלוסיות חלשות מאזור מגורים מסוים בשל עליית מחירים) בברצלונה שבספרד. באמצעות הוספת בידוד תרמי ומיקום בצורה שממקסמת את כמות השמש בחורף והצל בקיץ, הבניין הממוחזר לא רק זול במיוחד להקמה וניתן לפירוק ולשימוש חוזר, אלא הוא גם צורך 25 אחוז פחות אנרגיה, ויוביל לפליטת 54 אחוז פחות גזי חממה מאשר בניין דומה שנבנה בשיטות סטנדרטיות.
מיזם מסקרן נוסף שזכה במענק הוא כלל לא מבנה, אלא ניסוי שכלל יותר מ-50 אלף איש שהחליפו במשך חצי שנה את הרכב הפרטי המזהם באופניים. במיזם, שנמשך גם כיום, החיסכון בפליטת הפחמן שמושג בנסיעה באופניים אלה מומר ל"נקודות" דיגיטליות, שיכולות להיקנות מהרוכבים על ידי חברות מקומיות שמחפשות לקזז את הפחמן שהן פולטות, או לשמש את הרוכבים כדי לקנות מוצרים ושירותים.
תורם לכיס ולנפש
"אני חושב שיש בזוכים בתחרות משהו שנועד יותר להיבט התודעתי והרומנטי", מספר יוסי קורי, אדריכל והבעלים של משרד "גאוטקטורה", שמתמחה בבנייה אקולוגית. "הבנייה בחומרים טבעיים והשימוש בחומרים קיימים כמו מכולות הם חשובים, אבל השאלה היא האם משהו מזה ידבר ליזמים שבונים מיזמים בהיקף של מאות אלפי מטרים – ואני מעריך שהתשובה היא לא".
עם זאת, קורי מאמין בתפקיד החשוב של בנייה ירוקה, כגישה עדיפה מבחינה סביבתית – וגם כדאית כלכלית ובריאותית עבור כל הגורמים המעורבים. "המשולש של הקיימות הוא: סביבה, כלכלה, חברה", הוא אומר. "האחריות שלי כאדריכל היא להתייחס לשלושת המרכיבים האלה בצורה הנכונה ביותר, כיוון שאידאולוגיה בלי היבט כלכלי לא תתממש – וגם מיזם סופר-סביבתי שלא מתאים לאוכלוסייה שאמורה להשתמש בו נידון בסופו של דבר לכישלון".
קורי מתאר בנייה ירוקה ככזו שכוללת השקעה נוספת בתכנון – שמאפשרת חסכון באנרגיה. "מבנה סביבתי דורש הקדשה של המון תשומת לב לפרטים – הצבה נכונה ביחס לשמש, לנוף ולכיווני הרוח יכולה להביא ליעילות גבוהה בעשרות אחוזים בכל הנוגע לתאורה ולצורך להשתמש במיזוג אוויר", הוא אומר.
לדבריו, אחד ההיבטים שבהם תכנון סביבתי הוא מושכל יותר הוא סוג החומרים שבהם נעשה שימוש בבנייה. "מבני משרדים גבוהים שעשויים מזכוכית לא מתאימים לאקלים הישראלי, ומייצרים נטל כבד של עלויות אנרגטיות", הוא אומר. "אפשר לעשות שימוש מושכל בחומר שיודע לבודד ועדיין לייצר פתחים ואוורור עם מבט לנוף – זה אתגר שאפשר לענות עליו באמצעות תכנון מקדים איכותי".
לדברי קורי, מעבר לחסכון באנרגיה, לבנייה ירוקה יש גם השפעות פסיכולוגיות עבור המשתמש. "בבתי ספר ירוקים תלמידים מוציאים ציונים טובים יותר, במשרדים התפוקה גבוהה יותר ובבתי מגורים הבריאות טובה יותר – כך שתכנון נכון משפיע גם על הכיס וגם על הנפש".
לדחוף למעלה את איכות הבנייה
ומה המצב בישראל? ייתכן שלא תופתעו לשמוע שליזמים הישראלים אין חיבה גדולה לביצוע השקעות ראשוניות גדולות יותר, על אף שהן מובילות לתמורה גבוהה יותר שמשתלמת בטווח הארוך. "יוזמות הבנייה בסקטור הפרטי נוטות כל הזמן לעבר מי שמציע את ההצעה הזולה ביותר, גם בשלב התכנון וגם בשלב הביצוע", אומר קורי. "עקב כך שבישראל הבניינים נמכרים ביוקר – בין אם התכנון שלהם טוב ובין אם הוא גרוע – אין ליזמים מוטיבציה להתאמץ. הם חוסכים בהוצאות על האדריכל והחומרים – ובסוף, המיזמים מתבררים כיקרים ממה שחשבו בתחילה, כי התכנון לא היה קפדני, והתפעול שלהם לאורך הזמן מייצר בכייה לדורות".
יחד עם זאת, יש סיבה לאופטימיות: בהתאם לתקנה חדשה שעברה בכנסת, החל ממרץ 2022 כל הבנייה החדשה בישראל תחויב בהדרגה לעמוד בתקן בנייה ירוקה בדירוג של כוכב אחד לפחות, בהתאם לקריטריוני גודל וייעוד המבנה. "בנוסף לכך שתקן בנייה ירוקה עוסק ביעילות אנרגטית, כך שיישומו מאפשר חסכון כספי והפחתת פליטות של גזי חממה, הוא גם מבטיח בנייה איכותית יותר במגוון היבטים אחרים שמשרתים את הדיירים ואת הרשות המקומית", מסבירה נגה הרץ, המנהלת המקצועית של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. כך לדוגמה, אחת מהדרישות בתקן בנייה ירוקה היא אגירה של חלק ממי הגשמים ואפשור חלחול שלהם לקרקע בשטח המגרש – דבר שיכול למנוע הצפות בעיר.
את החובה החדשה לעמוד ברמה הבסיסית של תקן הבנייה הירוקה בכל ישראל הרץ מגדירה בתור מהפכה – אך היא מציינת שעדיין יש לאן להתקדם, ושרצוי שבעתיד הדרישות הסביבתיות שהיזמים יהיו מחויבים אליהן לפי התקן יהיו גבוהות יותר. "אנחנו רוצים תמיד לדחוף למעלה את התקן – ויחד איתו את איכות הבנייה", היא מסכמת.
