שתפו‬        

יהונתן שר

שווה את משקלו בפחמן

מחקר חדש חוזה שמחיריהם של היתרי פליטת פחמן דו-חמצני, שנסחרים בין חברות, יעלו בשנים הקרובות בצורה משמעותית
14 בספטמבר 2021



הכסף הוא אחד משלל הכלים שמשמשים כיום במאבק נגד פליטת הפחמן הדו-חמצני. כך לדוגמה, ממשלת ישראל החליטה לאחרונה להטיל "מס פחמן" שיחול על כלל הדלקים המזהמים. בצעד זה היא תוכל ליצור תמריץ כלכלי עבור חברות ואנשים פרטיים להמעיט בשימוש בדלקים מזהמים – ולעבור למקורות אנרגיה מתחדשים.

דרך פופולרית אחרת להשתמש בכלים כלכליים כדי להפחית את פליטת הפחמן היא שוק "קיזוז הפחמן" העולמי, שבמסגרתו חברות שפלטו יותר פחמן דו-חמצני משהתקנות מתירות להן יכולות לקנות קרדיטי פחמן מחברות שלא ניצלו את מלוא המכסה שלהם. בדו"ח בריטי חדש חוזים החוקרים ששוק זה הולך לצמוח בשנים הקרובות, ושמחירו של טון פחמן, שעומד כיום על 5-3 דולרים, צפוי לעלות פי 10 עד 2030, ולהגיע לעד 100 דולר לטון בעשורים שלאחר מכן.

השיטה האירופית ליצירת תמריץ כלכלי להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני כוללת מכסות, קנסות וסחר בקרדיטי פחמן. במסגרת שיטה זו, מוטלות מגבלות על כמות פליטות הפחמן שחברות בשוק האנרגיה, התעשייה והתעופה יכולות לייצר, ומכסות אלה הולכות וקטנות עם השנים. חברה שלא מצליחה לצמצם את כמות הפליטות שלה באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות נאלצת לשלם קנס כבד – או לחילופין, להתקזז: לרכוש קרדיטי פחמן מחברה אחרת, שלא ניצלה את כל מכסת הפחמן שמותר לה לפלוט. "בצורה הזו נוצר תמריץ כלכלי להפחית את הפליטות עד לרף שהרגולטור קבע – וגם להמשיך ולהתייעל, כדי למכור את היתרה בשוק הפחמן ולייצר אפיק רווח חדש לחברה", מסביר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

על חזירים וחדשנות

במקרים מסוימים, החברות מקזזות את הפחמן שהן פולטות בכך שהן משקיעות במיזמים שנוצרו במטרה להפחית פליטות. כך למשל, שרון מספר שאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, שבה הוא עסק במחקר, הגיעה להסכם עם חוואי חזירים מהאזור. במסגרתו, חוקרים עזרו לחוואים להפיק חשמל באמצעות שימוש במתאן שנוצר מצואת החזירים – והחוואים סיפקו בתמורה קרדיטי פחמן, שבהם האוניברסיטה יכלה להשתמש בחישוב מאזן הפליטות שלה. "פיתחנו מתקן שאוסף צואת חזירים ומבעיר את הגז שנפלט ממנה, וכך הפחתנו את פליטות המתאן שמגיעות לאטמוספירה, סיפקנו לחוואים מקור אנרגיה מתחדשת ואיפשרנו לאוניברסיטה לקזז את הפחמן שהיא פולטת", הוא אומר. "זה מצב שבו כולם מרוויחים".

בנוסף למאמצים מוכרים ונחוצים של ייעור מחדש, שבהם הפחמן שנמצא באוויר מקובע על ידי העץ ומאוכסן לטווח של עד עשרות שנים בגזע, בענפים, בשורשים ובקרקע, שיטת הקרדיטים מעודדת לדברי שרון גם השקעה בחדשנות טכנולוגית. "קרדיטים של פחמן מייצרים שוק שמזרים השקעות לעבר טכנולוגיות של לכידת פחמן, כמו הזרקתו חזרה לתוך החללים באדמה שבהם היה כלוא בעבר גז או נפט או אל אקוויפרים מליחים שלא נמצאים בשימוש".

יש לציין שבנוסף לחברות שמחויבות רגולטורית להפחית את היקף פליטות הפחמן שלהן, התפתחות המודעות הסביבתית בעולם העסקי והלחץ הציבורי שמופעל על מגזרים שונים להפחית את פעילויותיהם המזהמות הובילה גם להתפתחותו של שוק "קיזוז פחמן מרצון". במסגרת שוק זה, חברות קובעות לעצמן מטרות פנימיות להפחתת פליטות. חברת נספרסו, לדוגמה, התחייבה להגיע עד 2022 לניטרליות פחמנית (לבצע פעולות שסופחות פחמן בהיקף שפעילות החברה פולטת), זאת באמצעות נטיעת עצים בארצות שמגדלות קפה, כמו קולומביה, גואטמלה, אתיופיה וקוסטה ריקה. על פי תחזיותיו של המוסד לכלכלה בינלאומית (IIF), היקף שוק הקיזוז מרצון צפוי להגיע ל-100 מיליארד דולר בשנה עד 2050.

לא מפצה על הפליטות

כאמור, על פי הדו"ח המדובר, שנערך על ידי חוקרים מ-University College London וממרכז המחקר Trove, מחירו של טון פחמן צפוי לעלות מכ-5-3 דולרים לכ-50-20 דולר עד 2030, ואף ל-100 דולר בהמשך. זאת עקב ההפחתה הצפויה במכסות הפליטה המותרות באירופה והגידול שחוזים החוקרים במספר הגופים שיהיו מעוניינים בקיזוז מרצון.

עם זאת, לדברי החוקרים, המחיר הנמוך הנוכחי של טון פחמן בשוק הקיזוז (שעומד כאמור על 5-3 דולרים) מעלה את החשש שההשקעות שמתבצעות במיזמים טכנולוגיים שנועדו להפחית או לספוח את פליטות הפחמן נמוכות כספית מכדי שתהיה להן השפעה של ממש. בנוסף, ייתכן שהסכומים הנמוכים שהחברות משלמות עבור קיזוז הפחמן לא מספקים עבורן תמריץ כלכלי משמעותי להפחתת הפליטות שלהן.

החוקרים מזהירים שאם תחזיותיהם לא יתממשו, ומחירי הפחמן יישארו נמוכים, יהיה קשה להתמודד עם אחת הטענות שמושמעות כיום כנגד קיזוז הפחמן, שלפיה מדובר במנגנון של "טיוח ירוק" (greenwashing) – כלומר, שהוא נועד לשם יחסי הציבור בלבד ולא באמת תורם למאבק במשבר האקלים.

Cooling Tower’s Fumes
מחירו של טון פחמן צפוי לעלות מכ-5-3 דולרים לכ-50-20 דולר עד 2030, ואף ל-100 דולר בהמשך. Photo by Thomas Millot on Unsplash

החוקרים מוסיפים שגם אם עליית המחירים הצפויה אכן תתממש במלואה, ועלות הקיזוז של טון פחמן תגיע ל-100 דולר, כלל האמצעים שימומנו בזכות שוק זה (הפחתת כריתות עצים, נטיעת מחודשת ולכידת פחמן בקרקע) צפויים לפצות רק על כ-4 אחוזים מהיקף פליטות הפחמן העולמיות שצפויות ב-2030 – ולכן העדיפות העליונה צריכה להיות הפחתת פליטות הפחמן מלכתחילה.

לקזז את הפליטות האישיות

ומה המצב בישראל? "כיום לא קיים בארץ מנגנון סחר פחמני, מפני שהדבר דורש מערכת ניטור חזקה שקשה למדינה קטנה לנהל", אומר שרון. "אם ישראל הייתה יכולה להתחבר למערכת סחר פחמן גלובלית או אזורית זה היה אידאלי. בסופו של דבר, זה לא משנה אם הפחמן נפלט בישראל או באנגליה – הנזק שנגרם לכדור הארץ הוא אותו הנזק".

יש לציין שחברות וארגונים הם לא היחידים שיכולים לקזז את הפחמן שהם פולטים, וגם אנשים פרטיים יכולים להשתתף במאמץ ולאזן את טביעת הרגל הפחמנית שלהם. מספר חברות מציעות מחשבונים שבהם אפשר לבדוק כמה מזהמים אנחנו פולטים. חברת Atmosfair הגרמנית, למשל, מציעה מחשבון פליטות מזהמות עבור טיסות ומאפשרת למי שמעוניינים בכך לתרום כסף כדי לאזן את הפליטות הללו במסגרת מספר מיזמים, בהם הטמעת תנורים יעילים אנרגטית במדינות מתפתחות והקמת פאנלים סולאריים עבור מחנות פליטים וכפרים נידחים ברחבי העולם. דוגמה אחרת ורחבה יותר היא הסטארט-אפ דוקונומי, שפועל בשיתוף מאסטרקארד כדי לחשב עבור הצרכן את הנזק הסביבתי שכל רכישה שלו יוצרת, ומאפשר לו לתרום למיזמים סביבתיים בלחיצת כפתור סכום שאמור לאזן את הפגיעה שכל קנייה יוצרת. ובכל מקרה, כדי לצמצם מראש את פליטות הפחמן שלנו אין כל הכרח באפליקציות או בתרומה כספית, ואת זה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות כבר היום באופן פשוט וקל באמצעות הפחתה במקור של הפליטות שאנו מייצרים: לצרוך פחות, לזרוק פחות ולהתייעל אנרגטית ותחבורתית.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב- ynet

שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית