הגשם עושה קאמבק: איך נגן על הים מהזיהום שהוא מביא?

ההשפעות של הנגר הראשון משמעותיות במיוחד בערים ששם מרבית הקרקע מכוסה בטון ובאספלט ואינה מאפשרת חלחול טבעי של המים לתוך האדמה. נוסף על כך, "שינוי האקלים גורם לכך שאנחנו רואים בישראל מערכות גשמים הרבה יותר מרוכזות, עם עוצמות וכמויות גשם גדולות הרבה יותר מבעבר. באירועים כאלה נוצרים עודפי גשם, ואז אנחנו מקבלים כמות גדולה של מים שזורמת על פני השטח ושוטפת איתה הרבה מאוד זיהום מהעיר אל תוך תעלות הניקוז, ומשם אל הנחלים והים", מסביר ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול. זה קורה בכל פעם שגשם יורד לאחר תקופה יבשה כשהזיהום מצטבר לו בשקט במשך כמה שבועות, ואז נשטף בבת אחת.

בחלק מתעלות הניקוז העירוניות מותקנים נקזים. אלה הם מסננים שתפקידם לעצור פסולת גסה כמו שקיות, עלים, ענפים או בקבוקי פלסטיק מלהגיע לים. אלא שהם נותנים מענה מוגבל. הם מונעים רק מחלק מהפסולת להגיע לתעלות הניקוז, ואינם מסוגלים לסנן חלק מהמזהמים המסוכנים יותר כמו שמנים, דלקים ושאריות ביוב. כדי להתמודד עם מזהמים כאלה קיימות "תחנות מי הקיץ". מדובר במתקנים שאוספים זרימות לא תקינות, כמו דליפות ביוב או מי השקיה, שמשם עוברות למתקן הטיפול. אבל כשהנגר מציף את המערכת בבת אחת, התחנות האלה לא בנויות להתמודד עם הכמות האדירה של המים והמזהמים. נוסף על כך, תחנות מי הקיץ קיימות כיום במעט מקומות בארץ, על אף שלדברי ארבל יש כבר תחנות חדשות שנמצאות בהקמה.

כך, אין תשתית מתאימה להתמודד עם הכמות הגדולה של המזהמים שזורמים באירועי גשם שמתרחשים לאחר זמני יובש. "ההשפעה של הנגר הראשון עלולה להיות משמעותית בנחלים ובמעיינות, כלומר בגופי מים קטנים יחסית וסגורים יותר. בשפך הנחל לאחר הקיץ, הזרימה לים לפעמים חסומה כמעט לחלוטין והזיהום 'נתקע' במערכת. כך מצטברת כמות גדולה של מזהמים ונוצר שם מחסור בחמצן. אם הזיהום כולל ביוב אז נמצא שם גם אמוניה שהיא גורם נוסף למוות של בעלי החיים. לפעמים לאחר הגשם הראשון אנחנו מוצאים באזורים כאלה ריכוז של דגים מתים, לפעמים אפילו עשרות או מאות מהם", הוא מספר.

גם בים אנחנו מרגישים את הזיהום הזה ורואים את ההשפעה שלו. "בכל חורף אנחנו מקבלים מהציבור לא מעט תלונות. יש יותר ויותר אנשים שמשתמשים בים בחורף ובטח בתחילת החורף. יש מי ששוחים, ושעושים ספורט ימי כמו גלישת גלים, גלישת רוח, קיאקים, ועוד. אחרי הגשמים, המשתמשים בים חשופים יותר לסיכון כתוצאה מהזיהום. יש יותר ויותר דיווחים רפואיים על אנשים שחלו ושהתאשפזו, על פצעים שהזדהמו בעקבות שחייה בים, על דלקות עיניים ואוזניים," הוא אומר.

נוסף על האדם, גם הטבע הימי נפגע. "אם מדובר רק בקצת חומר אורגני, זה לרוב לא בעיה לבעלי החיים. אבל כשהזיהום כולל פלסטיק וחומרים כימיים, זה כבר פוגע בהתפתחות וברבייה שלהם," אומר ארבל.