היה קשה לפספס שהחורף השנה היה ארוך מהרגיל, וכלל גלי קור קיצוניים באופן מיוחד. בזמן הישיבה ליד תנור החימום או מתחת לפוך, רבים מאיתנו ציפו בקוצר רוח ליום קיץ חמים ושמשי, ושמחים כעת כשחילופי השעון וחג האביב שעומד בפתח מסמנים את בואו של הקיץ – ובקרוב מאוד נשב שוב תחת השמש עם כפכפים.
עם זאת, אותן קרני שמש חמימות שאליהן ייחלנו בחודשי החורף הקרים עומדות במרכז פתרון מעורר מחלוקת למשבר האקלים ולעליית הטמפרטורה העולמית שהוא מביא איתו: הנדסה סולארית (Solar Geoengineering), אוסף שיטות שכוללות התערבות מלאכותית בקרינת השמש. לאחרונה פורסם מכתב חתום בידי מעל 300 מדעני אקלים בכירים מרחבי העולם, שבו הם קוראים לאיסור בינלאומי על הפיתוח והשימוש בטכנולוגיות אלו. האם הנדסה סולארית יכולה להיות כלי יעיל במאבק במשבר האקלים, או שמא מדובר בניסוי מסוכן שעלינו להימנע ממנו?
הנדסה סולארית היא חלק מתחום הנדסת האקלים, שכולל כל התערבות מלאכותית, מכוונת ובהיקף נרחב במערכת האקלים של כדור הארץ, שנועדה לאזן את השפעותיו של משבר האקלים. "בתחום ההנדסה הסולארית קיימות שיטות שונות לניהול כמות קרינת השמש שמגיעה לכדור הארץ או העצמת כמות הקרינה שמוחזרת ממנו אל החלל", אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. פעולות אלו אמורות לצמצם את החום שנלכד בכדור הארץ בגלל אפקט החממה, שנגרם בעקבות העלייה בריכוז גזי החממה (ובעיקר פחמן דו-חמצני) עקב פעולותיהם של בני האדם.
יאיר מסביר שהדבר יכול להתבצע בטכניקות שונות, כמו צביעת שטחים גדולים בלבן בכדי להגביר את האלבדו שלהם (המידה שבה הם מחזירים את קרינת השמש), זריעת עננים בים כדי שהם יעזרו לצמצם את כמות הקרינה והתקנת לווייני מראה – לוויינים מחזירים עם שטח פנים גדול מאוד שיוכלו לדלל את קרינת השמש עוד לפני שהיא מגיעה לכדור הארץ. טכניקה נוספת, מעוררת מחלוקת במיוחד, היא הזרקת אירוסול סטרטוספרי: שיטה בה חלקיקים עם יכולת שיקוף (Reflective particles) מוזרקים לסטרטוספרה (השכבה האמצעית באטמוספירת כדור הארץ) במטרה שהם ישקפו חלק מקרני השמש בחזרה לחלל. אפקט זה דומה לזה שמתרחש באופן טבעי לאחר התפרצויות געשיות – כמו במקרה של ההתפרצות בהר פינאטובו שבפיליפינים ב-1991, שלאחריה חלקיקי גופרית שהשתחררו לאטמוספרה הביאו לירידה של 0.6 מעלות צלזיוס בטמפרטורה לתקופה של שנתיים.
יש לציין שהנדסה סולארית היא רק אחת משתי שיטות שנכללות תחת תחום הנדסת האקלים – השנייה היא הסרת פחמן דו-חמצני (Carbon Dioxide Removal), והיא כוללת דרכים שונות להפחתת כמויות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה (כמו טכנולוגיות תפיסת ואחסון פחמן). "בנוגע לשיטה זו לא קיימת מחלוקת, וכבר היום רשומים פטנטים ופותחו שיטות שהוכחו כיעילות בתחום – כמו נטיעת עצים", אומר יאיר.
מהזיה לחלק מהשיח
עם החרפתו של משבר האקלים וההבנה שחלון ההזדמנויות שלנו לשנות את פני הדברים הולך ונסגר, עולים יותר ויותר קולות שקוראים לכל הפחות לבחון האם הנדסה סולארית יכולה להיות אפשרות רלוונטית. "נושא שנחשב עד לפני 10 שנים להזיה שלא דיברו עליה, ושמי שהתעסק בו נתקל בבידול או בזלזול בקרב הקהילה המדעית, זוכה כעת למקום בשיח המדעי", אומר יאיר.
המכתב החדש, שאותו יזמו 16 מדענים ומדעניות ושעליו חתמו כאמור עד כה מעל 300 מדענים ממדינות שונות בעולם, מבוסס על מאמר אקדמי שיוזמיו פרסמו בכתב העת המדעי WIREs Climate Change. הוא פונה בקריאה למדינות, לאו"ם ולשחקנים נוספים בזירה הבינלאומית למנוע נרמול של הנדסה סולארית כפתרון אפשרי לבעיית האקלים. לטענת החותמים, אין, וגם לא יוכל להיות בעתיד, מידע מספיק בנוגע לסיכונים שטמונים בהנדסה סולארית. לדבריהם, השפעתן של פעולות כאלה תיפרס על פני אזורים נרחבים ותיגע בתחומים רבים ושונים (חקלאות ומזג אוויר, לדוגמה). כמו כן, הם הביעו חשש שפיתוח תחום ההנדסה הסולארית יפגע במחויבות של ממשלות, חברות ועסקים בנוגע לצמצום פליטות מזהמות בשאיפה להגיע לנטו-אפס פליטות (מצב שבו נפלטות רק כמויות מועטות של גזי חממה, והן מקוזזות על ידי טכנולוגיות ומערכות טבעיות). נקודה מטרידה נוספת שאותה כותבי המכתב העלו היא שבעלי אינטרסים שונים – לוביסטים או מכחישי אקלים – עלולים לנצל יוזמות כאלו כדי לעכב תוכניות וצעדי מדיניות סביבתיים.
כותבי המכתב קוראים ליצירתה של אמנה שתאסור על כל התערבות מלאכותית בקרינת השמש, כולל סבסוד, פיתוח, יישום, מחקר ורישום פטנטים של הנדסת אקלים סולארית. "ההתנגדות הנחרצת של חותמי המכתב והקריאה לאיסור של כל היבט שהוא של התחום מהוות גישה יוצאת דופן מאוד בתחומי המדע והטכנולוגיה", אומר יאיר.
השקעות של מאות מיליונים במחקר
בשנים האחרונות התרחב המחקר בתחום ההנדסה הסולארית וההשקעה בו גדלה. בארה"ב, האקדמיה הלאומית למדעים (National Academy of Sciences) הגישה בשנה שעברה הצעה להשקיע 200-100 מיליון דולר במחקר על אפשרויות לעמעום קרינת השמש וההשלכות האפשריות להנדסת אקלים. באוניברסיטאות רבות קיימות תוכניות הנדסת אקלים שבהן נחקרות האפשרויות השונות לפעולה. המיליארדר ביל גייטס תומך בתוכנית הנדסת האקלים של אוניברסיטת הרווארד. לאחרונה, ניסוי ראשוני של התוכנית בהזרקת אירוסול סטרטוספרי, שמיועד היה להתרחש בשבדיה ביוני 2021, נאלץ להיזנח בעקבות לחץ וביקורת ציבורית. בבריטניה, אוקספורד וקיימברידג' ניהלו מחקרים בסוגיות של הנדסת אקלים בעזרת מימון ממשלתי ובשיתוף אוניברסיטאות נוספות. סין, כוח עולמי רב השפעה והמדינה שפולטת הכי הרבה גזי חממה בעולם, מממנת באוניברסיטת בייג'ינג הרגילה (Beijing Normal University) מחקר בהנדסת אקלים עוד מ-2015, והיא האריכה את מימונו עד 2022 לפחות.
יש צורך בהתגייסות כלל עולמית
דחיפותו של המשבר, בשילוב עם ההתקדמות האיטית בצמצום הפליטות המזהמות והעלות הנמוכה יחסית של הנדסה סולארית לעומת חלופות אחרות, מביאות לכך שאין זה מפתיע שלמרות האזהרות והקולות המתנגדים, תחום זה של הנדסת האקלים צובר תמיכה. רוב התומכים ברעיון מעידים שמדובר בהשלמה, ולא בתחליף, לפתרונות הקיימים. אך האם ייתכן שעצם הדיון ברעיון עלול לפגוע במאבק נגד משבר האקלים? יאיר מחדד את כמה מהנקודות שהחוקרים העלו במכתב ומתריע: "במובן מסוים, ברגע שכביכול יש פתרון שמאפשר לקרר את האטמוספרה, הדבר נותן הצדקה להפסיק את הניסיונות להקטין את פליטת גזי החממה לאטמוספרה או לעבור לאנרגיות מתחדשות".
לטענתו, טרם מיצינו פתרונות "סטנדרטיים", ועלינו להמשיך ואף להאיץ את ההשקעה בהם, כי קצב פיתוחם ויישומם איטי. "כל עניין עולמי יכול להשפיע על המאבק במשבר האקלים", הוא אומר. "עכשיו, למשל, המשבר באוקראינה יכול לפגוע בהסכמים שרוסיה חתומה עליהם – פרשנים טוענים שאי-יציבות גלובלית עלולה להאט מאוד מאמצים והתחייבות שנקבעו באמנת פריז, או בוועידת האקלים בגלזגו".
אלמנט נוסף שמוסיף לרגישותו של הנושא הוא הנחיצות של שיתוף פעולה ורגולציה בינלאומית בנושא. אם מדינה מסוימת בוחרת לקדם ולהוציא לפועל הנדסה סולארית, ההשלכות והתוצאות של המהלך יהיו רלוונטיות לא רק למדינה הספציפית, באופן נקודתי – אלא ישפיעו ברמה העולמית. "לאטמוספרה ולשמש אין גבולות, ופעולה בטריטוריה אחת לא יכולה להיות מנותקת מהשפעות אזוריות או גלובליות", אומר יאיר. "בדומה לאמנת האו"ם על שמירת שכבת האוזון (שזכתה לתמיכה רחבה של 197 מדינות חותמות, ג"כ), דרושה הסכמה גלובלית – לא מספיק שאחד יחתום. המכתב רוצה למנוע מכל אחד, בין אם מדובר במדינה סוררת או במיליארדר סורר, להחליט שהם מקדמים הנדסה סולארית". כלומר, בין אם מחליטים לאמץ את המלצות המכתב – או לחילופין, לפעול לטובת קידום התחום – אין ספק שיש צורך בהתגייסות כלל עולמית כדי לנהל זאת.
הנדסה סולארית היא נושא מעורר מחלוקת. מצד אחד, היא עשויה להתברר ככלי עוצמתי שיכול לעזור לאנושות לצאת ממשבר האקלים, וכעדות נוספת ליצירתיות ולכוח ההמצאה מעורר ההשראה של האדם. מצד שני, היא עלולה להיות ההפך המוחלט: ביטוי ליהירותו של האדם, שמנסה להתערב בטבע ולעצב אותו לדרישתו, או חלילה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת. כך או כך, כששעון החול של ההזדמנות שלנו להתמודד עם משבר האקלים הולך ואוזל, נדמה שהדיון בנושא יהפוך ליותר ויותר רלוונטי.
