הנמלים המדבירות


 

תצלום: Tobias von der Haar.flickr
הנמלים מזהות את האזורים שבהם מתפתח זיהום פטרייתי פתוגני, מפרישות חומר מיוחד והורגות את הפטריות הפתוגניות. תצלום: Tobias von der Haar.flickr

אצל האדם – ואצל רוב בעלי החיים העילאיים – זיהומים פטרייתיים בדרך כלל אינם מסוכנים וקטלניים כמו זיהומים חיידקיים, זאת משום שבדרך כלל מערכת החיסון שלנו יודעת להתמודד עמם בהצלחה. לרוב, זיהומים פטרייתיים אצל אדם בריא מהווים מטרד ולא יותר. לעומת זאת, בקרב יצורים כמו צמחים וחרקים זיהומים פטרייתיים יכולים להיות קטלניים. יש מקרים ידועים של פטריות שתוקפות נמלים, מתיישבות להן במוח ומפרישות חומרים שמשנים את התנהגותן והופכים אותן למעין זומביות. במצב כזה, הנמלים מפסיקות לתפקד כחברות במושבת נמלים ומטפסות על צמחים גבוהים. כאשר הן מגיעות לחלק גבוה בצמח, הן נשארות שם עד שהזיהום הורג אותן. או אז, הפטרייה גדלה מחוץ לנמלה ומפיצה את נבגיה בהצלחה.

יש מינים של נמלים חקלאיות, שקוצרות עלי צמחים ומכניסות אותן לחדרים בתוך הקנים שלהן  (Leafcutter ants, grnus Atta). חדרים אלה הם מקום מושלם לגידול פטריות מסוימות (חושך, טמפרטורה, לחות). הנמלים מגדלות על העלים פטריות ואז אוכלות אותן. החיסרון הוא ש"חממת" גידול פטריות זו עלולה לשמש גם מקום מושלם לגדילה של פטריות פתוגניות (מחוללות מחלה) שיתקפו את הנמלים או את הגידול החקלאי שלהן – הפטריות למאכל.

חוקרים גילו שנמלים פועלות קטנות מצוידות בבלוטות (metapleural glands) שמפרישות חומצה פנילאצטית (phenylacetic acid) אנטי-פטרייתית. אותן נמלים מזהות את האזורים שבהם מתפתח זיהום פטרייתי פתוגני, מפרישות חומר זה על אותם מקומות והורגות את הפטריות הפתוגניות. כאשר הזיהום חמור, הן אפילו עוברות שינוי ומגדילות בצורה ניכרת את גודל אותן בלוטות, כדי לאפשר ייצור מסיבי של החומר. בצורה מפליאה זו, הנמלים גם מגינות גם על עצמן מפני זיהום פטרייתי, וגם על פטריות המאכל שלהן – גם רפואה עצמית וגם הדברת מזיקים בגידולים חקלאיים.

לקריאת המחקר המקורי באתר האגודה המלכותית הבריטית למדעים לחצו כאן

 

הנה קטע מסרט של דוקומנטריסט הטבע האגדי דיוויד אטנבורו על הפטריות תוקפות הנמלים:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=XuKjBIBBAL8[/youtube]
 

 



אולי יעניין אותך