לאורך זמן, נצפה לראות פחות סערות שמגיעות לאזורנו. צילום: Pixabay
גשמים עזים, רוחות חזקות וקור בינוני: הסופה "ביירון" נחתה בישראל, והחורף סוף סוף כאן. מערכת הגשם המשמעותית הגיעה מאזור יוון וקפריסין, אחרי שגרמה שם לגשמים כבדים ולהצפות. כל זה קורה כמה ימים אחרי גשם כבד בערבה, עם כמויות משקעים גבוהות, מעבר לכמות השנתית הממוצעת לאזור. שוחחנו עם ד"ר משה (קוקו) ארמון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים, שחוקר את ההשפעה של שינוי אקלים על המשקעים באזורנו.
כמי שחוקר משקעים, איך סופה כמו "ביירון" נוצרת?
"הרבה פעמים סופות מתחילות מהפרעה כלשהי ברום הגבוה של האטמוספרה, בזרם שנקרא 'זרם הסילון'. מדובר ברוחות חזקות שנמצאות פחות או יותר בגובה שבו מטוסים טסים. הפרעות בזרם הסילון גורמות לו להתפתל ומייצרות שקעים. שקע הוא אזור עם לחץ אוויר נמוך יותר מהסביבה שלו. אפשר לחשוב על זה כעל אזור שחסר בו אוויר. במקרה כזה, אוויר מכל הסביבה מנסה להתכנס אליו. רוחות מכיוונים שונים מתנגשות, האוויר עולה למעלה ומייצר עננים. ככל שעליית האוויר חזקה יותר והעננים מפותחים יותר, יורד יותר גשם".
"בדרך כלל השקעים האלה נעים ממערב למזרח. אם השקע מגיע מאזור קפריסין נקרא לו 'שקע קפריסאי'. שקע כזה נע מיוון ומקפריסין לכיוון סוריה וההשפעה שלו על המשקעים באזור שלנו היא גדולה מאוד".
גשם הוא דבר טוב אבל בעוצמות חזקות הוא בעיה. צילום: Pixabay
כיצד משבר האקלים משפיע על סערות כאלה?
"לאורך זמן, אנחנו מצפים לראות פחות סערות שמגיעות לאזורנו. אבל כשכבר תתרחש סערה, היא תהיה חזקה יותר. בעקבות פליטת גזי חממה, האטמוספרה מתחממת וכך היא יכולה להכיל יותר אדי מים. לכן בתוך העננים שמתפתחים יש יותר מים, ואז הגשם חזק יותר. נוסף על כך, הגשם הופך לממוקד יותר מבחינה גיאוגרפית. התוצאה היא שבאזורים שבהם כבר יורד גשם, הוא יהיה חזק יותר, אבל באזורים נרחבים יותר ממוצע הגשמים יפחת".
"נוסף על כך, שינוי האקלים צפוי להוביל להקצנה של שונות המשקעים במרחב ובזמן. באזור מדברי, למשל, שונות המשקעים גדולה מלכתחילה. לדוגמה, אם לפני כמה ימים ירדו בסמר 40 מ"מ גשם, יכול להיות שכמה קילומטרים משם ירדו אפס מ"מ. במקביל, יכול להיות יום אחד שבו תרד כמות גשם שכוללת את כל הגשם הממוצע השנתי, ואחריו יכולים לבוא עוד 364 ימים ללא גשם. תופעה זו תתגבר גם באזורים לא מדבריים. עונת הגשם בישראל תאופיין במעט ימי גשם כבד מאוד ובהרבה ימים ללא משקעים".
איך זה ישפיע על משאבי המים שלנו?
"משאבי המים מייצגים את האתגר הכי גדול של כל המדינות בסביבה. לא יורד פה מספיק גשם בשביל לספק מי שתייה לכל תושבי האזור; המזרח התיכון הוא המקום עם הכי מעט משקעים לנפש. גם בישראל השנה, למרות כמויות גדולות של מים מותפלים, לא בטוח שיהיו מספיק מים אם לא יוטלו מגבלות על השימוש בהם. בחורף הקודם הכינרת לא עלתה כמעט בכלל ומפלסי האקוויפרים ירדו בצורה משמעותית. השנה הזו מתחילה עם גירעון מים גדול, ורק אם יהיה גשום בצורה בלתי רגילה, אנחנו נצליח להתמודד עם זה בעזרת כמויות ההתפלה הנוכחיות".
חקרת בעבר את הצד השני של אותו המטבע: עודף פתאומי במים, שגם הוא מסוכן.
"לוב סיפקה דוגמה קיצונית לדרך שבה אקלים יכול להשתנות בזמן ובמרחב לעומת הציפיות שלנו. את עיר החוף דרנה חוצה נחל שבעבר גרם להצפות רבות, ובשנות ה-70 בנו בו סכרים. עבודת בניית הסכרים התבססה על מדידת גשם מכמה שנים קודמות, שבעזרתן העריכו איך נראית 'סופה של פעם ב-1,000 שנה'. המחשבה הייתה שסכר גדול וחזק יספיק כדי לעמוד בפני סופה כזו. ב-2023 הגיעה סופה עוצמתית והסכרים התמוטטו בגלל הערכה לא נכונה, ואלפי בני אדם נפגעו. בגלל השונות הגדולה של הגשם, קשה להסתמך על מדידה של כמה שנים ולהעריך איך תראה סופה נדירה כזו. היום הכלים שלנו טובים יותר, וניתן לבצע הערכות טוב יותר. אך בכל זאת, בהיערכות לשינוי האקלים, עלינו להיות צנועים ולזכור שמה שידוע לנו היום אולי לא יהיה נכון עוד 10 או 20 שנה".
הסברת שחוסר במים הוא אתגר, ויותר מדי מים זה מסוכן. איך אתה רואה את הסופה הנוכחית?
"גשם הוא דבר טוב אבל בעוצמות כאלה הוא בעיה. למרות שחלק מהמים יזרמו לכינרת ויחלחלו לאקוויפרים, הרבה מהמים יזרמו כמי נגר עילי. כלומר, 'נאבד' אותם כשהם זורמים לים, או כשהם יגרמו להצפות ולשיטפונות. זה מה שנראה בסופה ביירון שמגיעה ובסופות דומות שהתדירות שלהן תגדל בגלל משבר האקלים".
