כלכלה שיתופית היא הגדרה כוללת למגוון של פעילויות עסקיות וחברתיות שהמכנה המשותף שלהן הוא ויתור על בעלות על מוצר לטובת גישה של שימוש במוצר או הנאה מהתוצרת של המוצר. הכלכלה השיתופית היתה נהוגה בעבר בעיקר ברמה הקהילתית, אבל בזכות ההתפתחות הטכנולוגית, בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בעסקים שהמודל שלהם מבוסס על כלכלה שיתופית.
הדוגמאות הבולטות בעולם הן של שיתוף בדירות להשכרה לטווח קצר באמצעות Airbnb, ובנסיעה ברכבים באמצעות Uber. מדובר בחברות טכנולוגיה שהשכילו לייצר פלטפורמת שיתוף יעילות ומצליחות בין אנשים. חברות אחרות, כמו חברת שיתוף הרכבים car2go, מציעה שירות של שימוש משותף ברכוש החברה.
המודל התל אביבי
בשנים האחרונות גם רשויות וגופים ציבוריים החלו להבין את התועלת החברתית והסביבתית שבמודל השיתופי והחלו לספק שירותים כאלה בעצמן. דוגמה מקומית מוכרת היא שירות תל אופן להשכרת אופניים לטווח קצר, שפועל בתל אביב.
עידו שמיר, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי בעיריית ת"א, סיפר בכנס סביבה שנערך ב-13 בינואר במרכז הבינתחומי בהרצליה, שהעירייה אימצה את שירות תל אופן במטרה להקטין את מספר הרכבים בעיר, להפחית מכמות הנסועה (קילומטראז') של רכבים פרטיים ולפתור בעיות חניה. על פי שמיר, עידוד השימוש באופניים על חשבון רכבים גורם להקטנת זיהום האוויר ואף מעודד מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית כצעד משלים.
נכון לשנת 2014, שירות תל אופן כולל 16 אלף מנויים שנתיים ו-260 אלף מנויים מזדמנים. מדי יום מתקיימות 7,500 רכיבות על 1,800 זוגות אופניים ב-180 תחנות הפרושות בעיר. שמיר הוסיף שרוב המשתמשים הם צעירים (70 אחוז בגילאי 44-22) וגברים (70 אחוז) וש-82 אחוז מהם הם תושבי ת"א.
שמיר אמר שעיריית ת"א מבקשת להוציא לדרך שירות של שימוש ברכב ממונע במודל שיתופי ב-2016 (שיהיה מבוסס על המודל של תל אופן), אך הודה שתאריך היעד הזה הוא שאפתני ביותר, לנוכח האתגרים התפעוליים והשיווקיים הרבים העומדים בפני פרויקט כזה. הוא הוסיף שהעירייה בחרה להשתמש ברכבים חסכוניים של ארבעה מושבים כדי שיתאימו גם לצרכים של הורים ומשפחות; לקבוע מחיר אטרקטיבי של שרות (זול בכ-30-40 אחוז ממחירי מוניות); ולאפשר למשתמשים ברכבים לחנות בחניות ייעודיות ולאורך מדרכות המסומנות בכחול-לבן.
הסכנה: הצלחת יתר
המחקרים שהציג שמיר הראו שכלי רכב במערך שיתוף רכבים מחליף 13-4 רכבים פרטיים. בנוסף, 40-50 אחוז מהמשתתפים בשירות שיתוף ברכבים דיווחו על מכירת הרכב הפרטי, הימנעות מרכישת רכב פרטי ובחינה מחדש של הצורך באחזקת רכב פרטי. אל נתונים אלה יש להוסיף את הירידה בנסועה; את ההקלה המשמעותית בעומסי החניה ואת צמצום פליטת פחמן דו חמצני בשיעור של 25-50 אחוז.
בשלב ראשון, העירייה לא מתכננת להפעיל במסגרת תוכנית רכבים חשמליים. עם זאת, שמיר הבטיח שהעירייה תצטייד ברכבים עירוניים עם מנוע חסכוני המדורגים נמוך במדד זיהום האוויר מרכב מנועי (הציון הירוק) ושבעתיד תשקול העירייה לעבור לרכבים חשמליים.
במהלך יום העיון עלתה לדיון השאלה מה יקרה אם השימוש בשירות הרכבים השיתופיים יבוא על חשבון השימוש בתחבורה הציבורית, הרכיבה על אופניים או ההליכה ברגל. אם לוקחים בחשבון שהרשויות בישראל נכשלות בשיפור כולל של מערך התחבורה הציבורית, הרי שהצלחה של שירות שיתוף ברכבים עלולה להפוך בעיניהן לתירוץ נוסף שיסביר למה לא כדאי להשקיע בפתרונות סביבתיים יותר. שמיר התייחס לשאלה זו וטען שהעירייה מודעת לתרחיש של אטרקטיביות-יתר של שימוש ברכבים משותפים על פני פתרונות אחרים וטען שהם ערוכים להתמודד עמו באמצעות עידוד מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית, אולם, הוא הוסיף שרק בעתיד נוכל לדעת בוודאות אם השרות מפרה ומפתח את התחבורה הציבורית או למעשה פוגע בשימוש בה.
