במשחק שחמט אחד שנערך ב-1993, אלוף העולם הובס בפתאומיות עקב טעות בודדת. אנטולי קרפוב הניח רץ במקום בעייתי, ואיפשר ליריבו, לארי כריסטיאנסן האמריקאי, לתקוף בו-זמנית שניים מכליו החשובים, רץ ופרש שהיו שניהם חסרי הגנה – מה שהוביל לפרישתו של קרפוב לאחר 12 מהלכים בלבד. ניתוחים רבים ניסו להסביר כיצד רב-אמן נוצח כה בקלות, אבל דבר אחד לא נבדק: מה הייתה רמת זיהום האוויר בחדר שבו נערך המשחק.
ובכן, מסתבר שמדובר בגורם רלוונטי. מחקר חדש שנערך בגרמניה ושפורסם במגזין המדעי Management Science בדק את הביצועים של שחקני שחמט בטורנירים מקצועיים, ומצא שעלייה צנועה יחסית בריכוז של מזהם אוויר נפוץ מביאה לעלייה בשכיחות ובחומרת הטעויות שמבצעים שחקנים – במיוחד כשהם מצויים תחת מגבלת זמן. מעבר לכך, לפי החוקרים, ההשלכות של ממצאי המחקר לא מוגבלות רק לתחום השחמט, מסקרן ככל שיהיה, וייתכן שמדובר בהשפעה לרעה שכולנו חווים בחיי היומיום – כולל אלו מאיתנו שמקבלים החלטות משנות-חיים.
נושמים זיהום – וטועים יותר
המחקר החדש מתבסס על מידע שנאסף בשלושה טורנירי שחמט מקצועיים, שהתנהלו בגרמניה בין השנים 2019-2017. כל טורניר כלל שבעה סבבי משחק שהתנהלו לאורך שמונה שבועות. בסך הכול, תועדו בטורנירים אלה יותר מ-30 אלף מהלכים, שביצעו 121 שחקנים לאורך 609 משחקים שונים. כדי להעריך את האיכות של כל מהלך שבוצע, החוקרים השתמשו במערכת בינה מלאכותית לשחמט בשם Stockfish. כדי למדוד את החשיפה לזיהום האוויר, החוקרים התקינו במתחם הטורניר שלושה חיישנים, שמדדו באופן רציף את הריכוז של זיהום האוויר מסוג PM2.5 במקום.
"PM2.5 הם חלקיקים מזהמים קטנים מאוד, בקוטר של עד 2.5 מיקרון", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין. לדבריו, פעמים רבות חלקיקים אלה משוחררים לאוויר כתוצאה משריפה – בין אם מדובר בשריפת דלק על ידי מכוניות, בעישון סיגריות או בבישול פיתה על הגז עד שהיא משחירה (והם מגיעים גם ממקורות טבעיים, כמו אובך). "עקב גודלם הזעיר, אנחנו מסוגלים לנשום את החלקיקים האלו – והם יכולים להגיע למעמקי הריאות שלנו, וגם לכלי דם דקיקים מאוד. למעשה, הם עלולים אף להגיע ישירות למוח דרך זרם הדם, ולגרום שם לתגובה דלקתית וללחץ חמצוני שפוגע בתאי העצב".
החוקרים מצאו שלאורך הטורנירים, רמת זיהום האוויר מסוג PM2.5 במתחם נעה בין 70-14 מיקרוגרם למטר מעוקב של אוויר (ועמדה בממוצע על 27 מיקרוגרם למטר מעוקב) – ריכוז שמשקף לדבריהם את רמות זיהום האוויר ששררו גם מחוץ לאולמות הטורנירים באותה עת. הממצאים המדאיגים של המחקר מראים שעלייה בריכוז ה- PM2.5 של 10 מיקרוגרם למטר מעוקב הובילה לעלייה של 26.3 אחוז בסיכוי של שחקן או שחקנית לטעות – ולעלייה בחומרת הטעויות של כ-11 אחוז.
בנוסף, החוקרים מצאו שההשפעות של העלייה בזיהום האוויר היו משמעותיות במיוחד כשהשחקנים היו תחת לחץ זמן בעת ביצוע המהלכים. הם מעריכים שההחמרה הזו נובעת מהעובדה שהשחקנים לא יכלו לפצות על הירידה ביכולות הקוגניטיביות שלהם באמצעות משך חשיבה ארוך יותר.
חשוב לציין שהחוקרים בדקו ושללו השפעה של גורמים אחרים על ביצועי השחקנים – כגון רעש חזק, טמפרטורה, לחות, מספר הסיבוב בטורניר, הפרשי יכולות בין השחקנים או ריכוזו של מזהם האוויר פחמן חד-חמצני.
טורניר שחמט: המעבדה המושלמת
בשנים האחרונות התפרסמו מספר עבודות מקיפות שכללו מאות אלפי נבדקים, שבהן נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לתהליכים במוח שלנו – וספציפית למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כמו אלצהיימר, פרקינסון ודמנציה. עם זאת, לפי החוקרים, המחקר החדש הוא הראשון שבו נבדק הקשר התיאורטי בין איכות האוויר ברגע נתון לבין היכולת לקבלת החלטות אסטרטגיות – זאת על אף שלדבר עלולות להיות השלכות משמעותיות על חיינו. לפי החוקרים, טורנירי שחמט הם המעבדה המושלמת למחקר בנושא: מתקבלות בהם החלטות אסטרטגיות רבות, שאפשר להעריך באופן אובייקטיבי עד כמה הן טובות או גרועות, ובסביבה קבועה במרחב (ללא מעבר בין חדרים, למשל).
ברנט-יצחקי מדגיש את העובדה שמדובר במחקר שבדק את ההשפעות של זיהום האוויר התוך-מבני – ולא זיהום האוויר החיצוני, שזוכה בדרך כלל ליותר תשומת לב. "ממצאי המחקר מלחיצים, כי זיהום אוויר הפנים הוא אחת הסוגיות השקטות, שלא מקבלות מספיק תשומת לב", הוא אומר. "אנחנו נמצאים כמעט כל הזמן בתוך מבנים: בבית, בעבודה, בקולנוע ועוד, ואנחנו לא כל כך מודעים לבעיית זיהום האוויר שבהם".
לפי הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה בארצות הברית (ה-EPA), זיהום אוויר הפנים הוא אחד מחמשת הגורמים הסביבתיים המסוכנים ביותר לאוכלוסייה, וריכוזי חלק מהמזהמים באוויר הפנים גבוהים לעיתים פי שניים עד חמישה בהשוואה לאוויר בחוץ. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-3.2 מיליון בני אדם מתים בטרם עת מדי שנה כתוצאה מזיהום האוויר שאליו הם נחשפים בסביבה הביתית. איכות ירודה של אוויר הפנים עלולה להוביל לדלקות בדרכי הנשימה, לתגובות אלרגיות, לפגיעות בתפקוד הקוגניטיבי ולמחלות ארוכות טווח כגון מחלות נשימתיות כרוניות, מחלות לב, סרטן וסוכרת.
איכות אוויר הפנים מושפעת בין השאר מחימום או בישול ביתי בדלקים ובגז, מפליטות מהמזון המבושל עצמו, מעישון, מתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) וגזים רעילים שנפלטים מחלק מחומרי הניקוי, צבעי הקירות ומוצרי הקוסמטיקה ומרהיטי עץ שיוצרו עם דבקי שרף שפולטים פורמלדהיד (גז מזהם חסר צבע). מקורות נוספים הם מערכות האוורור, שעלולות להכיל עובש וחיידקים, וכן אוויר מזוהם שחודר מהסביבה החיצונית באזורים שבהם שורר זיהום אוויר גבוה.
מעבר לכך, על אף ש-PM2.5 הוא סוג זיהום אוויר שלרוב נקשר לסביבה החוץ-מבנית, המחקר החדש מראה שהוא עלול להגיע לריכוז שגורם להשפעה משמעותית על בני אדם גם בסביבה הסגורה. ובעוד שבחוץ זיהום אוויר בא והולך עם הרוח ועם מקורות הזיהום, זיהום אוויר תוך-מבני עלול להישאר לאורך זמן ואף להתגבר ללא אוורור מתאים.
רופאים תחת השפעה
על אף שהמחקר עסק בנושא ממוקד – שחמט, ראוי לקחת ללב את המסקנות שלו גם בתחומים אחרים שבהם אנחנו נדרשים לקבל החלטות, בייחוד כשהדבר מתבצע תחת לחץ זמן. "ההשפעה על היכולת בשחמט מעניינת – אבל זה רק משחק", אומר ברנט-יצחקי. "השאלה היא כיצד מושפעים אנשים שנמצאים בצמתי החלטה: מה קורה לרופאים, למשל, שחשופים לזיהום אוויר – ועלולים לבצע טעויות רבות יותר? זו תהייה מטרידה. ייתכן שצריך לנטר באופן נרחב יותר את איכות האוויר בחדרים שבהם מתקיימים מבחנים – ויותר מכך, בבתי חולים, במשרדי ממשלה ובבתי משפט". אפשרות נוספת היא כמובן להתקין מסנני אוויר מתאימים בתוך מבנים, לצמצום הבעיה ולהגנה על בריאות היושבים בהם.
ובמקביל, כמובן חשוב לפעול להפחתת זיהום האוויר, ובפרט מחלקיקי PM2.5. "הגיעה העת לנקוט צעדים משַני מציאות, ובראשם קביעת יעדים שאפתניים שיאפשרו הגדלה משמעותית של השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, האצה משמעותית בקצב חשמול התחבורה הציבורית והפרטית, הרחבת תהליך ההורדה מהכביש של כלי רכב מזהמים והגבלת כניסתם של כלי רכב פרטיים למרכזי הערים", מסכם ברנט-יצחקי. "יש לבצע זאת לצד אכיפה נחושה של חוק אוויר נקי ושל ההגבלות על פליטות מזהמי אוויר בכלל ומהתעשייה בפרט".
