בשנים האחרונות נצפית ברחבי העולם המערבי תופעה מדאיגה של ירידה משמעותית בפוריות, וכ-15 אחוז מכלל הזוגות לא מצליחים להגיע להיריון ספונטני. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות בין השאר חשיפה למגוון רחב של כימיקלים ממקורות שונים, שמשבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף. במחקר ישראלי חדש ופורץ דרך נמצא שקבוצה אחת של כימיקלים כאלה – הפתלטים, שנמצאים סביבנו בכל עת במוצרי פלסטיק, קוסמטיקה ומוצרי צריכה נוספים, עד שכמעט בלתי אפשרי להימנע מהם לחלוטין – מצאו את דרכם אל תוך השחלות האנושיות.
הפתלטים הם משפחה של כימיקלים סינתטיים שפותחו במאה השנים האחרונות לשימוש בתעשיות ייצור הפלסטיק (בעיקר לצורך ריכוך והעלאת גמישות), הממסים ומוצרי הטיפוח, ועל כן הם נמצאים במגוון רחב של מוצרים שבהם אנו עושים שימוש יומיומי, כגון אריזות פלסטיק (כולל אריזות מזון), מוצרי קוסמטיקה, חומרי בנייה, תכשירי ניקיון, חומרי הדברה, מוצרים מפיצי ריח, צעצועים לילדים, צבעים וציפויים, מכשירים רפואיים ומוצרי טקסטיל. למעשה, הפתלטים כה נפוצים שהם זכו לכינוי "הכימיקל של כל מקום" (The Everywhere Chemical).
הפתלטים נחשבים למשבשים הורמונליים (EDCs – Endocrine-disrupting compounds) – חומרים שמחקים או שמעכבים את פעילותם של הורמונים שונים בגוף האנושי, וכך משבשים את הפעילות ההורמונלית התקינה בגוף ופוגעים בין השאר גם בפוריות הגבר והאישה.
עם השנים הצטברו עדויות מדעיות שלפיהן יש לפתלטים מגוון השפעות שליליות על הבריאות של כולנו: החל מניסויים בחיות מעבדה שבהם נמצא שהם גורמים למגוון הפרעות הורמונליות (פגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה של הזכר, מומים מולדים במערכת הרבייה ואיברי המין, רמות טסטוסטרון נמוכות יותר בשלבי התבגרות מינית, התבגרות מינית מוקדמת בנקבות וספירת זרע נמוכה בבוגרים) וכן למשקל לידה נמוך וללידה מוקדמת, ועד למספר השפעות דומות שנמצאו בשנים האחרונות בבני אדם, כגון קשר לפגיעה בהתפתחות מערכת המין הזכרית, לפגיעה בהתפתחות המוח ולסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות למידה, קשב והתנהגות וכן לעיכוב בהתפתחות שפה אצל תינוקות. בשל כך, רופאים ומומחים שונים בתחום יצאו בקריאה לאסור לחלוטין על שילוב פתלטים במוצרי צריכה – ובפרט במוצרי קוסמטיקה ובצעצועים, שאליהם נחשפים נשים בהריון וילדים.
בשנים האחרונות מצטבר ידע לגבי ההשפעה השלילית של פתלטים על פוריות האישה. במחקר קודם שבוצע ב-2017 בבית החולים שיבא, על ידי חוקרים שחלקם ערכו גם את המחקר הנוכחי, שבו השתתפו 136נשים שעברו תהליכי הפריה חוץ-גופית (IVF), נמצאה נוכחות של 17 מטבוליטים שונים של פתלטים (פתלטים שעברו פירוק מסוים בגוף) בשתן של הנבדקות – ונמצא שכמות הביציות שהבשילו כחלק מהטיפול המכין להפריה וכן כמות הביציות שהופרו בהצלחה והעוברים הבריאים שנוצרו בהפריה המלאכותית היו נמוכות יותר ככל שריכוזם של שלושה מתוצרי הפירוק של הפתלטים בשתן של הנשים שנבדקו היה גבוה יותר.
ממצאים שאמורים להטריד את כולנו
במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Human Reproduction, ניסו החוקרים להבין כיצד בדיוק משפיעים הפתלטים על פוריות האישה. המחקר הוא שיתוף פעולה בינלאומי של חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, המרכז האקדמי רופין ואוניברסיטאות הרווארד וקולומביה שבארה"ב, והוא הובל על ידי פרופ' רונית מכטינגר, רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי שיבא, וד"ר זהר ברנט-יצחקי מהפקולטה להנדסה ומהמרכז לחקר המידע בבריאות במרכז האקדמי רופין.
החוקרים חיפשו עדויות להימצאותם של פתלטים בנוזלים פוליקולאריים (Follicular Fluids) – נוזלים שמקיפים את הביצית כשהיא נמצאת בתוך הזקיק שבשחלה, לפני הביוץ. הם הסתמכו על דגימות שנאספו מ-105 נשים במהלך פרוצדורות הפריה חוץ-גופית בשיבא. התוצאות לא היו מעודדות: מתוך 12 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים שנבדקו, 11 נמצאו לפחות בדגימה אחת. בנוזל הפוליקולארי של לא פחות מ-76 אחוז מהנשים נמצאו 7 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים בו-זמנית, ואצל 5 מהנבדקות נמצאו לא פחות מ-10 מטבוליטים שונים של פתלטים. רק אצל 2 מהנבדקות לא נמצאו כלל מטבוליטים של פתלטים בנוזלים הפוליקולאריים.
"ממצאי המחקר אמורים להטריד את כולנו", אומר ברנט-יצחקי. "כימיקל, שיוצר על ידי האדם, נמצא באחד המקומות הרגישים ביותר בגוף". לדבריו, המצב צריך להיות הפוך לחלוטין. "האזור שסביב הביצית חייב להיות הכי נקי שאפשר כדי שהאנושות תוכל להמשיך להתרבות כהלכה ולא תיכחד – ובמחקר זה אנחנו מוצאים פתלטים שידוע שהם עלולים להשפיע על תהליכי הבשלת ביציות ועל פוריות האישה. מדובר בממצא ראשון משמעותי מאוד".
מהפלסטיק ומוצרי הקוסמטיקה אל מחזור הדם
איך מגיעים הפתלטים אל מעמקי מערכת הרבייה הנשית? "הפתלטים ממוצרי הצריכה הרבים (למשל מוצרי קוסמטיקה) שאליהם אנחנו נחשפים חודרים אל הגוף דרך מוצרי צריכה, דרך המזון, דרך השתייה, או דרך האוויר שאנחנו נושמים – פתלטים נמצאים באוויר וגם באבק", מסביר ברנט-יצחקי. "במחקרים קודמים נמצאו פתלטים בדם, וההשערה היא שהם מועברים דרך מחזור הדם לאיברים ולאזורים שונים בגוף – בהם השחלות".
על פי המחקר, הפתלטים עלולים להשפיע על הפוריות דרך השפעתם על המיקרו-רנ"א (microRNA), מולקולות שמשמשות לבקרת ביטוי גנים בתאים, שנמצאות בנוזל הפוליקולארי. "מדובר בעשרות עד מאות מולקולות שלחלקן יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביציות, בהבשלה שלהן ובהפריה", אומר ברנט-יצחקי.
החוקרים בודדו את המיקרו-רנ"א מתוך הנוזלים הפוליקולאריים. "בחישובים סטטיסטיים שערכנו מצאנו שקיים קשר בין המצאות פתלטים מסוימים בנוזל הפוליקולארי לבין רמות מולקולות מיקרו-רנ"א שונות בנוזל הפולקולרי והגנים שהן מבקרות", אומר ברנט-יצחקי. לדבריו, נמצא קשר בין המצאות הפתלטים לריכוזן של 39 מולקולות מיקרו-רנ"א שונות, המבקרות בסך הכל 304 גנים שקשורים לפוריות האישה (לדוגמא התפתחות השחלה והביציות, הבשלת הביצית). "כך, החשיפה הסביבתית לכימיקלים עלולה לפגוע במסלולים ביולוגיים שקשורים לפוריות האישה".
קבוצה מסוכנת אחת מני רבות
"אני מקווה שממצאי המחקר יסייעו להפחית את ייצור הפתלטים בתעשייה, לעורר את הרגולטורים שמפקחים על התעשייה וכן להעלות את מודעות הציבור לנושא", אומר ברנט-יצחקי. כיום, מומחים שונים מתחום הבריאות והסביבה קוראים לנקיטת צעדים להחמרת הרגולציה בתחום זה ולהגברת אכיפת התקנים הקיימים. בינתיים, מומלץ לצמצם ככל האפשר את החשיפה לפתלטים, במיוחד אצל נשים בגיל הפוריות ובהריון, ילדים ותינוקות. כדאי לצמצם את השימוש במוצרים עם פתלטים עד כמה שאפשר: למשל, לא להזמין מוצרי קוסמטיקה וצעצועים מאתרים שאין עליהם שום פיקוח או בקרה אלא לקנות מוצרים שעומדים בתקן אירופי או אמריקאי (כמו אלה שנמכרים בישראל), לא לצרוך באופן קבוע מזון חם מכלי פלסטיק או ממכלים חד-פעמיים זולים מפלסטיק ולהסיר איפור מיד כשכבר אין בו צורך.
"עם זאת, חשוב לציין שפתלטים מהווים רק קבוצה אחת של כימיקלים. קיימות קבוצות נוספות של כימיקלים אליהם אנו נחשפים ושעשויות להשפיע על בריאותנו – כך שמדובר בגילוי משמעותי ומטריד, אבל יש עוד דברים רבים שחשוב לחקור", מסכם ברנט-יצחקי.
