דמיינו את התמונה הבאה: אתם בדרום צרפת, מסתובבים בכרמים, בדרככם ליקב הקרוב. על קו האופק ניצבים כפרים, ומעליכם השמש מלטפת בחומה. נשמע מושלם, לא? אז אולי תופתעו לגלות שבסתיו האחרון רבים חוו בדיוק את כל אלה – הכרמים, היקב, הכפרים – אבל במקום לטייל בדרום צרפת החמימה, הם היו באנגליה הסגרירית והגשומה. איך בדיוק זה קרה, איפה ולמה?

באוקטובר האחרון, במחוז קנט שבדרום אנגליה ממוצע טמפרטורות המקסימום ביום עמד על כ-18 מעלות צלזיוס; כך, האקלים ששרר באזור אפשר לאנגלים לגדל סוגי ענבים חדשים, כמו פינו נואר, שרדונה וריזלינג, שזקוקים לתנאים קרירים יחסית, אך חמימים יותר מאלה שמאפיינים את אנגליה בשגרה. סיבה למסיבה? או לפחות, לאירוע טעימות המוני? רגע לפני שאתם מצננים את היין, הרשו לנו לצנן מעט את ההתלהבות.

חשיבותו של פנול

במזג אוויר "שגרתי" אפשר לגדל באנגליה רק מעט זנים של ענבים ליין, בשל שתי סיבות עיקריות. "הסיבה הראשונה לכך היא שתהליך הפוטוסינתזה (תהליך המרת אנרגיית האור לפחמימות ולחומרים שמהם הם בונים את גופם – נ"ר) הוא תלוי טמפרטורה וקרינה", מסביר ד"ר אורי הוכברג מהמכון לקרקע, מים וסביבה במנהל המחקר החקלאי וולקני. "הסוכר שנוצר בתהליך הפוטוסינתזה הופך לאלכוהול במהלך ההתססה. כך, בטמפרטורה אופטימלית של כ-30-25 מעלות צלזיוס יש יותר פוטוסינתזה בעלה, יותר סוכר בפרי ויותר אלכוהול ביין". באנגליה, בשונה מדרום צרפת, שוררת עננות גבוהה – מצב שמוביל לקרינת שמש נמוכה ולתהליכי פוטוסינתזה פחותים.

הסיבה השנייה לקושי לגדל יין במזג אוויר קריר קשורה לפנולים – קבוצה של תרכובות אורגניות שמעניקות ליין את מאפייניו הייחודיים (כמו צבע, תחושה וריח). "היין הוא מוצר מורכב, שייצורו לא תלוי רק בסוכר", מסביר הוכברג. "ביין, ובעיקר ביין אדום, חלק גדול מהמרכיבים הם הפנולים, שקובעים את הארומה ואת צבע הנוזל, וגם הם לא יכולים להתפתח כראוי במזג אוויר סגרירי".

לדברי הוכברג, בשל עליית הטמפרטורות העולמית, אזורים רבים ברחבי העולם נעשו חמים יותר – וכך חלקם "הותאמו" לגידול ענבי יין; כך גרמניה וגם אנגליה, שב-8 השנים האחרונות הוכפל בה השטח החקלאי שמשמש לגידול ענבים ליין.

עם זאת, בריטניה עדיין נחשבת לשחקן קטן ברמה הבין-לאומית: הכרמים באנגליה ובוויילס גם יחד חולשים על גבי 38 קילומטר רבוע בלבד, ובאזורי היין של בורדו שבצרפת לבדם המספר הזה גדול כמעט פי שלושה.

כרמים בלב מדבר

ומה קורה אצלנו? "בישראל אין אזור שבו הטמפרטורה לא מאפשרת גידול של ענבי יין", אומר הוכברג. ואכן, מי שידרים עד לערבה – ימצא גם שם כרמים. "אזורים אלה הם אומנם לא מיטביים עבור גידול הגפנים ליין, והם גם לא מתאימים לכל זן –  אך הדבר בהחלט אפשרי".

עם זאת, המצב האקלימי של כל מדינה משפיע על "אופיו" של היין. כך למשל, לדברי הוכברג, בעוד שמבחינה גנטית המרלו הצרפתי זהה למרלו שמגדלים בישראל, התנאים השונים, כמו קרקעות והמינרלים שבהם, טכניקת הגידול ותנאי הסביבה – עשויים לשנות את טעמו של היין; למשל, את רמת האלכוהול שלו.

שתו יין מקומי, כל עוד זה אפשרי?

מחוז היין החדש שצץ באנגליה עלול להעלות חשש: האם כשם שנוצרו אזורי יין חדשים בבריטניה, אזורים אחרים עלולים להפוך לבלתי מתאימים לגידול הגפנים? והאם המצב הזה יכול לקרות בישראל?

מצד אחד, מחקר צרפתי מצא שרמת עליית הטמפרטורות העולמית אכן תשפיע במידה רבה על אזורי היין בעתיד: התחממות עולמית של עד 2 מעלות צלזיוס תגרום להקטנתם של האזורים הקיימים שמתאימים לגידול יין בכ-4 אחוזים לכל מעלה נוספת – ותרחיש קיצוני אף יותר, של התחממות עולמית ממוצעת של מעל ל-2 מעלות, יביא לאובדן של 17 אחוז מאזורי היין עבור כל מעלה נוספת.

מצד שני, לדברי הוכברג, קשה לחזות מה בדיוק יעלה בעתידו של היין. "יהיה מורכב מאוד ליצור מודל שיצפה את ההשפעה של הטמפרטורה על היין, מכיוון שהיא לא הדבר היחיד שמשפיע עליו", הוא מסביר. "בשל כך, קשה לקבוע האם התחממות כזאת או אחרת תהפוך אזורי יין לבלתי אפשריים לגידול". עם זאת, לדבריו, לשינוי הטמפרטורה יהיו השפעות על היין עצמו. "ככל הנראה, הגפנים יישרדו; אך הטעמים יהיו אחרים, ונצטרך להתרגל ליינות חדשים", הוא מסכם.