ב-2010, כאשר עבדתי כעמית תכנית ממשק במשרד להגנת הסביבה, הייתי שותף לכתיבת התכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים. אני יודע, סביר להניח כי לא שמעתם על תכנית זו מעולם. מיד אסביר גם למה.
אך לפני שמדברים על התכנית, יש צורך להבהיר מספר עובדות בסיסיות בנוגע לשינוי האקלים:
- האקלים אכן משתנה
- לא, אין על כך ויכוח
- ההשפעות של שינוי האקלים כבר אתנו ואנחנו חשים בהן
- שינוי האקלים יעלה לנו בממון רב אם לא נערך לקראתו בזמן
- גם אם נפסיק היום את כל פליטות גזי החממה, שינוי האקלים עדיין ימשיך להשפיע על העולם
אם מצרפים את חמש נקודות אלו, אפשר להבין ששינוי האקלים ימשיך להשפיע על העולם ועל חיינו. בנו, תושבי כדור הארץ, תלויים שני דברים: כמה עוד נמשיך לפלוט גזי חממה ובעקבות כך כמה חמורים יהיו ההשפעות, וכמה יעלו לנו נזקים אלה.
הנושא הראשון של פליטות גזי החממה צריך להיות מטופל ברמה העולמית על ידי כל מדינות העולם. הפתרונות הם ברורים, אבל יש צורך בנקיטה בגישות מחמירות כדי ליישם אותם. מעבר לאנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, צמצום אכילת בשר, הפסקת כריתת יערות גשם וצמצום נסיעה ברכב פרטי הם חלק מהפתרונות.
מדינת ישראל הסכימה לחתום על הסכם פריז לצמצום הפליטות, אך הביאה לשולחן תכנית צמצום פליטות מביכה בהיקפה, שבפועל לא תפחית את הפליטות לאטמוספרה אלא רק את הפליטות פר-אדם. התכנית גם אינה מתוקצבת בצורה מספקת, זאת בעיקר לאחר שעצרו את התקציב של התכנית הקודמת להפחתת פליטות. מביכה במיוחד התייחסות הממשלה להפחתת פליטות. כל הפחתת פליטות טומנת בחובה תועלות משניות רבות ומגוונות. בראש ובראשונה צמצום זיהום האוויר, שקוטל מדי שנה אלפי ישראלים, גורם לתחלואה ועולה מיליארדים למשק. הצעדים להפחתת פליטות יתרמו באופן ישיר ועקיף למשק הישראלי לחסכון כלכלי, להתייעלות אנרגטית, לצמצום פערים חברתיים, לעידוד ייצור ויצוא טכנולוגיות חלופיות נקיות, ולהגברת התחרותיות של התעשייה והמשק. התועלות הכלכליות צפויות להגיע לעד פי עשרים מההשקעה.
כדי להכניס דברים לפרופורציה, במדינות אירופה מתכננים להפחית בצורה אבסולוטית 80% מהפליטות עד 2050 ביחס לשנת הבסיס 1990 (ולא ביחס לעסקים כרגיל כמו בישראל). אין שום סיבה שישראל שטופת השמש לא תגיע לאותן מטרות.
כפי שציינתי קודם, גם אם נעשה כל מה שצריך, עדיין יתרחשו שינויי אקלים (אם כי ברמה מופחתת, אם נצליח לבלום את הפליטות). כלומר, בכל מקרה יהיו לנו נזקי אקלים רבים שיפגעו בתשתיות, בחקלאות, בבריאות, בכלכלה ובמשק המים בטבע ובשירותים שהוא מעניק לנו. נזקי אקלים אלה מורגשים כבר בסביבה הקרובה וגורמים להעתקת מיליונים מבתיהם ולמלחמות אזוריות. נזקים אלה יעלו מיליארדים למשק הישראלי. הדרך היחידה להקטין את הנזקים היא להתכונן אליהם (לשם דוגמה, כל דולר בארה"ב שלא הושקע בלהתכונן להוריקן קתרינה, הכפיל עצמו פי שמונה כאשר באו לתקן את הנזקים).
פה אני חוזר לתכנית ההיערכות לשינויי אקלים של הממשלה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. תוכנית זו נכתבה בעמל רב (למעשה, היא עדיין נכתבת ומתעדכנת ומשוכתבת), אבל היא לא רואה אור, כי הפוליטיקאים שלנו לא מסתכלים מספיק קדימה. הם לא חושבים מספיק רחוק, ודואגים רק לקדנציה הנוכחית ולהשגת הקדנציה הבאה.
אין לי כל ספק שעל המדינה לקדם את אישור התכנית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים כתוכנית רב שנתית ולתקצב תוכנית זו בהתאם לצרכיה. ההשקעה בהיערכות תחסוך למדינה הרבה מאוד כסף בשנים הבאות במניעת אסונות ובהתמודדות עם נזקי מזג אוויר, תחלואה ותמותה עודפת, חקלאות משתנה, ביטחון מזון ומשק מים יקר, כמו גם בעיות אזוריות-סביבתיות, בריאותיות ודמוגרפיות שעלולות לצוץ עקב שינויים אלה.
שינוי האקלים טומן בחובו גם הזדמנות כלכלית ומדעית. ישראל יכולה להוביל מהפכות טכנולוגיות עולמיות כפי שעשינו עם טכנולוגיות סולאריות, התפלה, וטיהור שפכים. כך, למשל, שינוי האקלים גורם להתפשטות תופעת המידבור באזורים נרחבים בעולם ויוצר אגב כך הזדמנות לטכנולוגיות ישראליות של התפלת מי ים, חיסכון ושימוש חוזר במים והשבת מי קולחין, פיתוח זני צמחים עמידים ליובש, חום, ומליחות, ״חקלאות חכמה״, פיתוח אמצעים להפקת אנרגיה כגון סולרית, פוטוֿ וולטאית, שיטות אגירת אנרגיה (כימית והידראולית), ספיחת ואגירת פד״ח (מארובות, מהאטמוספרה), שיטות מתקדמות לטיהור מזהמים באוויר ובמים, ועוד.
לפיכך, על הממשלה להמשיך ולתמוך ולהגדיל תמיכות במחקרים בסיסיים באוניברסיטאות ומכוני מחקר, בפיתוח טכנולוגיות בחברות, בביצוע מחקרים כלכליים וחברתיים ובפיתוח חקלאות עמידה ומותאמת לשינוי האקלים – כל זה צריך לקרות לפני שיהיה מאוחר מדי.
ד"ר ברוקוביץ' הוא המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דויד קאטואטו, מרים המשקולות האולימפי מקיריבטי, רקד בזמן התחרות שלו במשחקי ריו 2016 כדי להסב את תשומת לב העולם לנזקי שינוי האקלים שמהם סובלת מדינתו הקטנה:
