לאחרונה הודיע משרד הבינוי והשיכון שב-2017 נרשם שיא של כל הזמנים באישור תכניות בנייה חדשה בישראל, בהיקף של כ-20 אלף דירות. בתוך כך נתבשרנו שבקרוב צפוי להתקיים אכלוס הדירות הראשונות של מחיר למשתכן. בשנתיים האחרונות, מאז שהכריז משה כחלון, עם כניסתו לתפקיד שר האוצר, על תוכנית הדגל של המשרד "מחיר למשתכן", הפך צמד המילים הללו לביטוי שגור בכל שיחה שקשורה לנדל"ן.

תנופת הבנייה היא כמובן לא דבר חדש במחוזותינו. כבר עם קום המדינה, התפיסה היתה שכדי להפריח את השממה יש לבנות בניינים ולפתח תשתיות, וכך מרחביה של ישראל לבשו "שלמת בטון ומלט" כפי שכתב נתן אלתרמן. הבנייה הרבה והאינטנסיבית הזאת הביאה לכך שכבר כמעט ואין שטחים פתוחים טבעיים, שאינם בנויים, ואלו שעוד קיימים לאט לאט הולכים ומצטמצמים ונעלמים מן הנוף הישראלי.

90 אחוז חיים בעיר

ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. כך, למשל, היקף השטח הבנוי מצפון לבאר שבע עומד על 18 אחוז ולמעלה מ-90 אחוז מתושביה חיים בסביבה עירונית. עובדה זו גורמת לכך שחלק הולך וגדל של ערכי הטבע בישראל נמצאים בסביבה עירונית או בשוליה הקרובים, ועל כן המרחב הגיאוגרפי בה הם נמצאים מוגדר כ"אתר טבע עירוני". למעשה, טבע עירוני הוא מערכת טבעית או תופעת טבע נקודתית (כמו בריכת חורף) בתחום הרשות המקומית, שבה קיים מגוון של צומח וחי שרובו הגדול אפיין את המרחב טרם הפיתוח העירוני.

הטבע העירוני אינו מנותק מהסביבה האורבנית ולכן הוא מושפע ממנה – החל מקווי התשתיות שעוברים בה, דרך זיהומי אור, רעש ופסולת ועד לשפכים של מפעלים. השפעות אלו הן הרסניות לסביבת הטבע העירוני מבחינה אקולוגית, שכן הן גורמות לשינוי במגוון הביולוגי המקומי לאורך זמן, ומובילות להתמעטות המינים הייחודיים לטובת מינים סתגלתנים ופולשים. אך הפגיעה בטבע העירוני אינה פוגעת רק במערכת האקולוגית בלבד, אלא גם באיכות חייהם של תושבי העיר שבקרבה נמצא השטח. כך למשל במקרה של חזירי הבר בחיפה, שבשל התפשטות השטח הבנוי על חשבון שטחי הטבע מביאה לצמצום שטחי המחייה של חזירי הבר, וגורמת להם להיכנס לתוך השטח העירוני הבנוי –  שם הם יוצרים מטרד לא קטן לתושבים.

לכן חשוב שמקבלי ההחלטות יהיו מודעים להשפעות ההחלטות העירוניות על איכותם ועל תפקודם של מרחבים אלו, וכן את השפעתם על איכות החיים של תושבי העיר. הכלי שיכול לסייע להם בכך הוא סקר טבע עירוני. בעזרת סקר טבע עירוני ניתן לקבל מידע על המצאי הקיים של אתרי טבע עירוניים ותשתיות טבע בעיר.

החשיבות בשמירה על הטבע העירוני, נובעת בראש ובראשונה מאותן סיבות שחשוב לשמור על כלל ערכי הטבע, כגון אספקה של שירותי מערכת אקולוגית, הגנה על מגוון המינים ותמיכה בכלכלה המקומית על ידי הכנסה מתיירות. שנית, לשטחי הטבע העירוני יש השפעה חיובית רבה על איכות חיי התושבים. לעצם זמינותו של הטבע לציבור יש תרומה ישירה לאיכות החיים של הציבור ולבריאותו, וקיימות ראיות מדעיות הקובעות ששהייה בטבע משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית. בנוסף, הנגישות הגבוהה של אותם שטחי טבע עירוניים מגדילה את ערכם גם למטרות נופש ופנאי, וקיומן נתפס גם כאחד הגורמים שמעלים את מחירי הנדל"ן בסביבתם.

הכול התחיל בקיטו

מטרתו העיקרית של משרד הבינוי והשיכון, שהוא הגוף האמון על יצירת פתרונות דיור לאזרחי ישראל, היא לעודד בנייה ופיתוח. אולם, לצד מטרה זאת מבינים שם בשנים האחרונות שיש צורך בשינוי תפיסה בכל הקשור לפיתוח ובנייה ושצריך לתת את הדעת גם בתחום הסביבתי.

נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון מסביר כי כחלק מהרצון לפתח את הידע המקצועי בנושא הסביבתי בתוך המשרד, הוחלט להכניס למשרד באופן קבע יועץ מדעי בתחומים הסביבתיים, בוגר תכנית ממשק, שיתמוך וילווה את פעילות המשרד.

ד"ר עמיאל וסל מילא תפקיד זה, ובמסגרת עבודתו במשרד הוחלט על ביצוע תקדימי של סקרי טבע בערי ישראל במימון משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע. סקרים אלה נועדו לשפר את הידע הקיים בידי הרשות אודות מצאי אתרי הטבע הקיימים ברשות ובסביבתה, כך שניתן יהיה להתחשב בהם בתכנון העירוני, וכך ניתן יהיה ניתן לצמצם את החיכוכים בנושאים סביבתיים בתחום התכנון.

בשנת 2008 הקימה החברה להגנת הטבע יחידת סקרי טבע עירוני בסיוע של המשרד להגנת הסביבה וקרן ברכה, במסגרת המאמץ לשימור המגוון הביולוגי בישראל. המשרד להגנת הסביבה, כאמון על השמירה על הסביבה ועל בריאות הציבור, היה והינו עדיין שותף טבעי למהלך. אך כניסת משרד הבינוי והשיכון, שנכנס בשנה האחרונה כשותף לתהליך, עשוייה להרים גבות אצל לא מעט אנשים. אולם לדברי עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, החיבור למשרד הבינוי והשיכון הוא חיוני, "משרד הבינוי והשיכון, שהוא הגורם הראשי שעוסק בפיתוח ובינוי בישראל, הוא שותף מסיבי לתהליך, בלעדיו יהיה קשה מאוד לייצר סביבה שתכיל את היקפי האוכלוסיות על פי הצפי לשנים הבאות."

הקשר בין שני הגופים נוצר לראשונה דווקא בקיטו, בירת אקוודור. זה התחיל בשיחת מסדרון בין נציגי משלחת משרד הבינוי ונציגי משלחת של החברה להגנת הטבע שהשתתפו בכנס HABITAT.  הכנס שמאורגן על ידי האו"ם, עוסק בדיור ופיתוח עירוני מקיים, שהוא אחד התחומים העיקריים שמשרד הבינוי מקדם כיום. כשחזרו הצוותים לארץ, הם קיימו סדרת פגישות, שבסופן הוחלט, בברכתו של אשל ארמוני, מנכ"ל המשרד לשעבר, כי משרד הבינוי והשיכון ישתתף פרוייקט של סקרי טבע עירוניים ואף יממן אותם. מנכ"ל המשרד הנוכחי, חגי רזניק, תומך אף הוא בשיתוף הפעולה הזה, וכך לפני כחודשיים התקבל אישור סופי למימון שני פיילוטים שיתקיימו בנתיבות ובכרמיאל.

תחקיר היסטורי של המרחב

במסגרת שיתוף הפעולה משרד הבינוי והשיכון יממן לשתי רשויות מקומיות ביצוע סקר תשתיות טבעיות כללי. אולם לא כאן נגמר תפקידו של משרד הבינוי. לדברי ד"ר וסל הסקר הזה כולל תהליך עבודה מסודר עם הרשות המקומית, הקמת ועדת היגוי של כל בעלי העניין במרחב, כולל מועצות שכנות, רשות הטבע והגנים, קק"ל, רשויות ניקוז וכל גורם אחר שמעוניין לקחת חלק. ביצוע וניהול הסקר עצמו נעשה על ידי וועדת עבודה מצומצמת שמוקמת בדיוק לצורך הזה. וסל מדגיש גם כי "משרד הבינוי משתתף באמצעות עמיתי ממשק בצוות המלווה. זה אומר עשייה ברמה היומיומית. כמובן שאנחנו גם נלמד את הצורה שבה הדברים נעשים, ובהמשך אנחנו נדע איך לקחת את הפיילוט הזה ולהפוך אותו למשהו קבוע, אולי בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה."

הסקר עצמו כולל ביצוע תחקיר היסטורי של המרחב שעליו הוקמה העיר, ולאחר מכן סקר שכולל מערכות צומח וחי. המידע מתורגם למפה כללית, כרטיסי אתרים עם מידע סטטורי, מידע גיאוגרפי כללי וכמובן פירוט של התשתיות טבעיות, גם באופן ויזואלי וגם על ידי ניטור GPS. כל עיר זוכה במסד נתונים שאחר כך מאפשר לה לנהל את מערכת התכנון בצורה מושכלת, לנצל את התשתיות האלה לטובת פיתוח מיוחד. "כך למשל ערים שיש להם מערכות של נחלים ונגר יכולות להשתמש במסד נתונים הזה כבסיס לתכנון של מערך שטחים פתוחים, מערך ניקוז משולב ועוד", מוסיף בלבן. לטענתו "התועלות בסקר כזה מאוד גדולות, מעבר לזה שיש לזה גם הרבה פוטנציאל מבחינת מערכת החינוך, תיירות מקומית וכן הלאה."

שתי הרשויות שנבחרו לפיילוט הן כרמיאל ונתיבות, שהן כידוע מאוד שונות מבחינה נופית. האחת שוכנת על קו התפר שבין הגליל העליון לגליל התחתון, ואילו השנייה בנגב הצפון-מערבי. בלבן מסביר כי היה להם מאוד חשוב לבחון עיר בסביבה ים-תיכונית הררית ועיר מדברית, "שתי ערים אלו גם יושבות על שטחים שהם מאוד מעניינים מבחינת המגוון הביולוגי. כרמיאל כמובן עם הסביבה הים-תיכונית, החורש, והנחלים הסובבים, ובנתיבות יש את מישורי הלס המיוחדים." אך זו כמובן לא הסיבה היחידה, גם הנכונות של הרשויות עצמן תרמה לבחירתן. לדברי בלבן "אנחנו רואים בשנים האחרונות רמות בשלות שונות בעיריות, יש ערים שמאוד מוכנות לזה, יש ערים שמגלות קצת יותר חשש. אלה שתי ערים שהצוותים שלהם היו מאוד נלהבים. חלק מהעניין הוא למצוא שותפים לדרך, ובמקרה הזה החיפוש לא היה ארוך מדי ושתי העיריות האלה מאוד התאימו." ד"ר וסל מציין גם את העובדה שבשתי הרשויות הללו ישנם אקולוגים שמלווים את הרשות לאורך כל התהליך, בכרמיאל זו אקולוגית של איגוד ערי גליל מערבי ובנתיבות זהו אקולוג של מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה. לדבריו, העובדה שיש אקולוג מצד הרשות שיודע לקחת את המידע המתקבל מהסקר, שהוא מידע גולמי, ולתרגם אותו למידע מעשי, תורם רבות להצלחת התהליך. "אנחנו מאוד רוצים שהפיילוטים הראשונים יהיו מוצלחים, ושזה ייתן רוח גבית גם להמשך הפיכת הפיילוט לדבר רגיל, קבוע", מסכם וסל.

"בימים אלה סיימנו לכתוב תכנית אב לאיכות הסביבה אשר במסגרתה נקדם בנייה ירוקה, פיתוח נכון של שטחים ציבוריים בהתחשב בטבע הקיים, סלילת שבילי אופניים, התייעלות אנרגטית, טיפול ומניעת חומרים מסוכנים, מחזור מי שפכים לצורכי גינון, הקפדה על הפרדת פסולת ומחזור, ותכניות חינוך המטמיעות את החינוך לשמירה על הטבע ואיכות הסביבה", אומר נתן רובין, מנהל האגף האסטרטגי בעיריית נתיבות. לכן, לסקר שעתיד להתקיים בעיר במסגרת הפיילוט ישנו תפקיד חשוב, שכן לדברי רובין הוא ישמש בראש ובראשונה לניתוח הטבע העירוני בעיר, על מנת לקחת בחשבון השפעת הבנייה והפיתוח של העיר על הטבע העירוני. הוא מוסיף ומפרט כי"בכוונתנו להטמיע חלקים נרחבים מן הסקר בתכנית המתאר הכוללנית המתגבשת בימים אלה בעיר, להשפיע על הנחיות התכנון למתכננים וכן להשפיע על מתן היתרי בנייה בהתאם למגבלות שיש להחיל על הבונים בעיר על מנת להגן על ערכי הטבע היקרים לנו בעיר".

מסד נתונים מדויק ועדכני

כאמור סקרים מסוג זה בוצעו בעבר ביזמת המשרד להגנת הסביבה אך גם בוצעו באופן עצמאי על ידי ערים שונות. עם הערים אשר ביצעו סקר זה נמנות חלק מהערים הגדולות והמובילות בארץ ובהם ירושלים, תל-אביב, אשדוד, באר-שבע, חיפה, בת-ים, רמת-גן ועוד. הסקרים החדשים במימונו של משרד הבינוי והשיכון אמורים להתמקד ולשפר את החיבור שבין הסקר לבין הגופים המתכננים ולהביא בסופו של עניין ליצירתו של כלי שימושי אשר יהיה נגיש הן לגופי התכנון ברמה המקומית והן ברמה ארצית. הנגשת המידע מתוכננת להתבצע על ידי המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) ובמסגרתה המידע יהיה זמין לכל גוף ממשלתי רלוונטי. לדברי לפידות, המטרה היא שהכלי הזה יהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות התכנוניות והניהוליות.

בלבן מרחיב ומסביר כי "קיומו של מסד נתונים מדויק ועדכני של כל ערכי הטבע העירוניים המצויים בתחומי שטחי שיפוט של רשויות, יאפשרו לרשויות לשפר את תהליכי הפיתוח והתכנון בתחומן. ברשותה של ועדת התכנון העירונית יהיה מעתה כלי משמעותי אשר יסייע לה לתעדף אזורים לפיתוח אל מול אזורים המיועדים לשימור וטיפוח. כמו כן, במקרים של ערכי טבע ייחודיים או משמעותיים שבהן קיימות אלטרנטיבות לפיתוח הרי שתוכל להימנע התנגשות בין גופי התכנון לבין הגופים הירוקים. כשהמידע זמין לכולם הוא מצמצם את הקונפליקטים באופן מאוד משמעותי, הוא אומנם לא מונע אותם באופן מוחלט, אבל את כל המיותרים הוא מסלק מייד."

המטרה של החברה להגנת הטבע ומשרד השבינוי והשיכון, כפי שהציג זאת בלבן, היא שתוך חמש שנים לכל ערי ישראל יהיה מסד נתונים לאומי. "אנחנו כרגע כיסינו כשליש מערי ישראל, כאשר כל הערים הגדולות ממופות. השלב הבא הוא איזשהו מהלך של מדיניות עירונית, שהעיר מגדירה לעצמה איך היא מתייחסת לטבע שנמצא ברשותה, שזה אולי אחד התהליכים הכי חשובים. זה לא שהחברה להגנת הטבע באה לעירייה ואומרת לה מה היא צריכה לעשות, העירייה מחליטה באיזשהו תהליך עבודה מוסדר מהן התשתיות הטבעיות שחשוב לשמור, כיצד לשמור עליהן, כיצד לנהל אותן וכדומה. יש כבר כמה ערים שיש להן תוכניות כאלה, ואחת מהן היא ירושלים. לירושלים יש אתרי טבע רבים בתוכנית המתאר ובחלקן היא עושה פיתוח, שמלווה בתסקירים מפורטים ובהנחיות מפורטות. לדוגמה, לא מזמן נפתח ספורטק גדול בעמק הארזים, שהוא אתר טבע עירוני גדול בצפון העיר שנמצא באתר טבע עירוני גדול, ויש שם הצלחות לא מבוטלות."

במקביל גם המשרד להגנת הסביבה הוציא מדריך ארצי לתכנון וניהול תשתיות טבע בעיר שנועד לסייע לרשויות לניהול נכון של הנכסים הטבעיים שלהן.

שיתוף הפעולה הייחודי בין משרד הבינוי והשיכון והחברה להגנת הטבע, שבעיני רבים יכול להיחשב כחזון אחרית הימים, נוצר מתוך ההבנה ששמירה על הטבע העירוני תוביל בראש ובראשונה לשיפור איכות חיי התושבים. "אחד הנושאים הגדולים שאנחנו מקדמים היום במשרד זה את נושא העירוניות" אומר לפידות, "ובשורה התחתונה העירוניות מטרתה לשפר את איכות החיים של התושבים על כל המגוון הסביבתי-חברתי-כלכלי שיש בעיר. עכשיו, אם אנחנו ניקח מלכתחילה בתכנון את ערכי הטבע ונכלול את השימור שלהם במסגרת התוכנית, אנחנו בעצם מעניקים לתושבים מרחב ציבורי איכותי יותר שכולל טבע עירוני. זה נותן איכות חיים יותר טובה לתושבים, ובסופו של דבר זה win-win לכל הצדדים."

"אנחנו רואים את הכניסה של משרד הבינוי והשיכון ככניסה של שחקן מאוד כבד ומאוד משמעותי, ובמידה והפיילוטים האלה יצליחו אנחנו מקווים שמשרד הבינוי ייכנס במשנה כוח לסיפור הזה, ואז צפוי עתיד ורוד." מסכם בלבן.