כשמלאו לי חמש שנים קנתה לי סבתא נונה ליום הולדתי גלובוס קטן. מאותו רגע, הוא הפך למרכז עולמי. הייתי מביט בו בכל יום במשך שעות, משנן את שמות היבשות שהוארו באמצעות מנורת החשמל שבתוכו, לומד על מיקומם של אוקיינוסים ונהרות גדולים, מוקסם מהעולם. בדיעבד, ייתכן שמתנה זו יצרה בליבי את התשוקה העזה להכיר את העולם, שברבות הימים היתרגמה להצטרפותי לסגל הדיפלומטי של משרד החוץ ולשירותי כשגריר.

מאז שבגרתי ונולדו לי ילדים, אני משתעשע ברעיון שביום שבו יהיו לי נכדים אעניק להם במתנה גלובוס. עם זאת, הגלובוס שהם יקבלו ממני יהיה שונה לחלוטין מזה שאני קיבלתי מסבתא נונה: צורתן של היבשות תשתנה בשל עליית פני הים, נהרות שזרמו ייעלמו, ערי ענק תוצפנה במים ואילו מדינות איים קטנות כנראה תמחקנה מהמרחבים הכחולים של האוקיינוסים. מעטים מבינים עד כמה עמוקה ודרמטית היא השפעתו של משבר האקלים גם על הגאוגרפיה והטופוגרפיה של עולמנו.

המפה משנה צבעים

ראו לדוגמה את עליית מפלס פני הים העולמית, שנמצאת כיום במגמת האצה. עד סוף המאה הנוכחית צפויים להתכסות בים שטחי חוף רבים, ערי חוף (חלקן גדולות), שפכי נהרות, דֶלתות ואזורים נמוכים. הדמיות מחשב כבר מציגות לנו בדיוק רב למדי את שעתיד להתרחש בעשורים הקרובים, והתמונה המצטיירת היא של שינוי דרמטי בקו החוף העולמי – ושל מרחבים שלמים של הגלובוס שיתמלאו בכחול. מעבר לכך, יש מדינות שעלולות להימחק מהמפה – ממש כך, כמו מדיניות איים קטנות ונמוכות, שכבר היום שטחיהן מצומצמים מבעבר באופן בולט לעין.

תופעה נוספת שמשנה את הגאוגרפיה העולמית היא הפשרת הקרחונים הימיים והיבשתיים בקוטב הצפוני, בגרינלנד ובאנטארקטיקה. היקף הקרח הימי באוקיינוס הקרח הצפוני כבר צנח בעשרות אחוזים בהשוואה להיקפו ההיסטורי במהלך חודשי הקיץ, והצפי הוא שעד אמצע המאה נגיע למצב שבו מרבית האוקיינוס הצפוני יהיה נקי לחלוטין מקרח במהלך חודשי הקיץ. גם בדרום, קצב הפשרת הקרחונים באנטארקטיקה הולך ומתעצם, וקרחוני ענק מתנתקים מהיבשת ונסחפים אל תוך הים. כך, החלקים הצחורים שבקצוות הגלובוס הולכים ונעלמים להם.

בנוסף לקרחונים ולקרח שבקטבים, קיימת כיום הפשרה מסיבית של קרח שמילא באופן תמידי את פסגות ההרים הגבוהים בעולם, כמו זה שמצוי באלפים, בהרי ההימלאיה, בקווקז ובהרי דרום אמריקה.

משבר האקלים מהווה חדשות רעות במיוחד גם עבור הנהרות הגדולים בעולם. הבצורות שהוא מביא איתו צפויות להוביל לירידה דרמטית בכמויות המים שזורמים בנהרות כמו היאנגצה שבסין, הגנגס שבהודו, האינדוס שבמרכז אסיה, הריין שבאירופה והפו שבאיטליה. בקיץ האחרון ראינו כיצד תנועת הספנות בנהרות מרכזיים שונים נפגעה קשות בשל בצורות. גם אגמים, ביצות ואזורים לחים נמצאים בתהליך היעלמות או התכווצות (חלקם גם בשל פעילות אנושית, כמו שאיבת מים לחקלאות) – בהם ימת אורמיה שבאירן, ימת צ'אד שבאפריקה ואגם פופו שבבוליביה.

במקביל, עוד ועוד מהירוק שבמפה מתחלף בצהוב כשמשבר האקלים מאיץ את תהליך המדבור העולמי. כך, שטחים שהיו פעם פוריים הופכים לאדמת מדבר צחיחה. דוגמאות לכך אפשר לראות בעיראק ובסוריה, וכן באזור הסהל באפריקה, שבו מדבר הסהרה מתקדם באופן עקבי דרומה.

באזורים הצפוניים מתרחשים תהליכים של הפשרת אדמה שהייתה מצויה בקיפאון עד (קרקע פרמפרוסט – Permafrost). כך, בקנדה, אלסקה ורוסיה מפשירה הקרקע והופכת לבוצית וביצתית, ואלפי אגמים חדשים נוצרים. הדבר גורם לכך שבולענים נוצרים באדמה המפשירה – מה שאף מוביל לשחרור חיידקים ונגיפים מחוללי מחלות שהיו רדומים בה, יציבותן של תשתיות כמו כבישים, שדות תעופה ומסילות רכבת נפגעת ושטחים שלמים הופכים לבלתי ראויים למחיית אדם.

למנוע מהגלובוס שלנו להפוך להיסטורי

גם בנקודה הקטנה על הגלובוס שהיא ישראל צפויים לחול שינויים. על פי דו"ח עדכני שחובר במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל), מפלס פני הים יעלה בעד 1.2 מטרים עד 2050, ובעד 2.4 מטרים עד סוף המאה. משמעות הדבר היא פגיעה חמורה ביותר במישור החוף הישראלי, שחלקים ניכרים ממנו יכוסו בים, וסכנה ניכרת למצוקי החוף.

מגמת ההתייבשות והפחתת המשקעים בישראל צפויה לפגוע במים הזורמים בנחלים, תאיץ את קצב ירידת מפלס ים המלח – שכידוע הולך ומתכווץ על פני מפת ישראל – ותגרום להאצת המדבור. בהנחה ששריפות היער תמשכנה להשתולל ולהחריף, נהיה עדים גם לשינוי בכיסוי הצומח בישראל.

על קובעי מדיניות ומתכננים להבין את השינויים האלו, לצמצם אותם ולהיערך אליהם. וכמובן, הדרך הטובה ביותר לשמור על כדור הארץ ועל נופי ילדותנו כפי שאנחנו מכירים אותם היא באמצעות הפחתת פליטות גזי החממה שלנו כמה שיותר מהר, עד לאיפוסן המלא באמצע המאה הנוכחית. זאת כדי שבעתיד הלא-רחוק, תלמידי בית הספר לא יקבלו אטלסים שונים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום – ושיעורי הגאוגרפיה לא יצטרכו לכלול פרקי היסטוריה, שיתארו עולם פיזי שהיה ואיננו עוד.

השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ.