מלחמה של ממש מתנהלת בזירה השלווה לכאורה של יערות ישראל. בפינה האחת ניצבים האורנים – בגובה של עשרות מטרים, תוחלת חיים של מעל ל-100 שנה ומשקל של עשרות טונות. בפינה השנייה זוחלות חיפושיות קליפה (Scolytinae) – בגודל של עד 4 מילימטרים ומראה שמזכיר פירור שוקולד שעיר.
במשך שנים רבות, עצי האורן הבריאים הגנו על עצמם באמצעות הפרשת שרף דביק; אבל משבר האקלים הולך ומשנה את תנאי המלחמה המאוזנת שניטשה עד כה בין הצדדים: העצים הופכים חלשים יותר למול התקפות החיפושיות, והתפרצויות המוניות שלהן עלולות לסכן את היער כולו. האם זה הסוף לעצי האורן שלנו?
לא אם זה תלוי ביערנים של הקרן הקיימת לישראל. במחקר חדש שפורסם בכתב העת "יער" של קק"ל, נמצאה דרך יעילה לעזור לאורנים להתמודד עם המצב: "עצי מלכודת" מפתים ורעילים במיוחד עבור אותם מזיקים קטנטנים. 0:1 ליערות האורנים?
מהלשכה לגלריה – השתלטות מבפנים
בישראל קיימים שלושה מינים של חיפושיות קליפה מזיקות לאורנים, וידידותיות אחת לשנייה. החיפושיות עושות "חלוקת עבודה" בתקיפת העצים: בעוד שחיפושיות ממין אחד תוקפות את החלק התחתון והעבה של העץ, המין השני אחראי על חלקי הגזע המרכזיים והשלישי לוקח על עצמו את חלקי הגזע העליונים והצעירים יותר.
לאחר מכן, חיפושית בוגרת חודרת לתוך קליפת העץ ומייצרת חלל קטן שמכונה "לשכת הזדווגות". מתוך אותה הלשכה, ולאחר ההזדווגות – הנקבות חופרות מחילות, שמכונות "גלריות". הן מטילות ביצים לאורך הגלריות, וכאשר הביצים בוקעות – הזחלים חופרים מחילות נוספות, בעודם ניזונים מרקמת העץ.
לפי מספר הגלריות שנחפרו מתוך לשכת ההזדווגות אפשר להבין כמה נקבות יצאו ממנה למסע ההטלה שלהן, ודרך כך – להבדיל בין שלושת מיני החיפושיות: מין אחד הוא מונוגמי (זכר אחד ונקבה אחת), השני ביגמי (זכר אחד ושתי נקבות), והשלישי פוליגמי (זכר אחד ונקבות מרובות).
כאמור, עצים בריאים יכולים להתגונן מההתקפה באמצעות הפרשת שרף שחוסם את חפירת החיפושיות. לכן במצב התקין החיפושיות משחקות תפקיד אקולוגי חשוב: הן מתקיפות בעיקר אורנים חלשים או מתים, ובאמצעות חפירת המחילות שפותחות את הדלת בפני יצורים נוספים, כמו תולעים ופטריות – הן מתחילות את תהליך הפירוק של העצים.
הבעיה מתחילה כשהחיפושיות מתרבות בצורה בלתי-מאוזנת בשל מצב לא-תקין ביער, כמו שריפה או תנאי מזג אוויר בעייתיים. במצב מעין זה, החיפושיות יכולות להביס גם עצים בריאים יחסית וביכולתן אף לאיים על המשך קיומו של היער.
הנשק של היערנים
במחקר החדש החוקרים רצו לבדוק האם יש דרך לצמצם את הנזקים שגורמות חיפושיות קליפה ליערות אורנים. "התמקדנו באזורים שבהם הייתה בצורת ותמותת עצים בשנה הקודמת, ובשל כך הסקנו שסביר שהם יעברו התקפה של החיפושיות", מספר עומר גולן, מנהל מדור בריאות יער באגף הייעור של קק"ל, שהוביל את המחקר.
האמצעי שבו השתמשו החוקרים כדי להתמודד עם החיפושיות נקרא "עצי מלכודת": מדובר על עץ שלם ובריא, שהחוקרים גירדו ממנו את הקליפה החיצונית שלו, ריססו את הגזע שלו בקוטל חרקים חקלאי שנספג לתוכו, ותלו עליו פיתיון ייעודי שמכיל פרומון (כימיקל נדיף שמופרש על ידי יצורים שונים) שמושך את חיפושיות הקליפה. "מדובר בחומר שעצים חלשים משחררים בעצמם באופן טבעי כשהם נמצאים במצוקה, שגורם לחיפושיות לזהות אותם", מסביר גולן. "בעצי המלכודת החיפושיות נמשכות לפיתיון ומנסות לחדור אל העץ, אך נקטלות מהריסוס. ככה אנחנו נפטרים מהאוכלוסיות הגדולות והבעייתיות של החיפושיות".
חיפושיות זה לא להיות
כשהחוקרים השוו בין החלקות שמטופלות בעצי מלכודת לחלקות הביקורת, באמצעות צילומים אוויריים וסיורי ביקורת קרקעיים – הם ראו שעצי המלכודת גרמו להפחתת התמותה של האורנים שהיו מסביבם. בנוסף, מעל ל-90 אחוז מעצי המלכודת שרדו את המתקפה ההמונית של החיפושיות.
"בהתחלה הייתי ספקן מאוד בנוגע להצלחה של עצי המלכודת", מעיד גולן. "אבל כשהגיעה הסטטיסטיקה הופתעתי לטובה. האמצעי הזה, שמצריך בערך עץ אחד לדונם וחצי של יער, הוא בהחלט יעיל להתמודדות עם התקפת חיפושיות קליפה".
היער צריך אותנו
כאמור, משבר האקלים מטה את הכף לטובת החיפושיות ולרעת האורנים: לפי החוקרים, בעשורים הקרובים הקיץ באזורנו צפוי להתארך בכ-50 אחוז, החורף יתקצר ב-56 אחוז, ובצירוף עליית הטמפרטורות העולמית ותקופות היובש שצפויות להפוך שכיחות יותר ויותר – האורנים עתידים להיחלש, בעוד מספר חיפושיות הקליפה יעלה, והקרב יוכרע. "העצים הולכים להיות חשופים יותר מבעבר לתנאי קיצון, וזה הופך אותם לפגיעים יותר להתפרצויות של החיפושיות", מסביר גולן.
לדבריו, עצי המלכודת עשויים להוות פתרון יעיל למצב. "עצי מלכודת הם עוד אמצעי חשוב להגנת היער", מסכם גולן. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להזניח את היער, מטעמים אקולוגיים, וגם מטעמי נופש ופנאי. אם לא נעשה את הפעולות הנדרשות כדי להגן עליו – הוא פשוט לא יהיה".
